לטור המלא של אלון בן דוד:
עם אור אחרון הם התחילו להמריא בזה אחר זה - כ־90 מטוסי קרב של חיל האוויר, מכל הסוגים ומכל הבסיסים - ויצאו בטיסה מערבה לכיוון הים, ומעליו התכנסו למבני תקיפה. במקביל המריאו גם מטוסי תדלוק, לוחמה אלקטרונית והתרעה ומסוקי חילוץ ועליהם לוחמים של יחידת החילוץ 669. הרמטכ"ל פיקד על המבצע מחפ"ק מעופף על סיפונו של אחד ממטוסי התדלוק.
הם טסו מדרום לקפריסין, ואז הקיפו את האי בפנייה ימנית וחזרו לעבר הארץ - שם קיבלו מטרות לא מוכרות לתקיפה בכל רחבי ישראל. כל רביעייה קיבלה מטרות לפי סוגי החימוש שנשאו איתם. במהלך התקיפה הופלו כמה מטוסים מטילי נ"מ, ולוחמי יחידת החילוץ נחתו כדי לחלץ את הטייסים. שאר המטוסים עשו את הדרך חזרה שוב בהקפה של קפריסין ונחתו בישראל. טווח המטס האדיר הזה היה קצת פחות מ־2,000 ק"מ.
זו הייתה הסימולציה הגדולה ביותר שערך חיל האוויר לתקיפה באיראן מאז 2012, לפני תשע שנים. בתקיפה הושמדו רכיבים רבים של תוכנית הגרעין של איראן, אלה שנמצאים מעל הקרקע וגם כאלה שמתחתיה. מתקן ההעשרה בקום, הבנוי בעומק עשרות מטרים בתוך סלע, הוא אתגר שספק אם חיל האוויר שלנו יכול לפגוע בו משמעותית.
יש חלקים בתוכנית הגרעין האיראנית שהטיפול בהם לא יגיע מהאוויר. מומחי חקר ביצועים של חיל האוויר ואמ"ן העריכו בעבר שתקיפה רחבה כזאת יכולה לעכב את תוכנית הגרעין של איראן לכל היותר ב־18 חודשים. בימי ממשל טראמפ, כאשר ישראל דנה ברצינות עם האמריקאים באפשרות שהם יתקפו באיראן, הייתה הערכת המומחים של הפנטגון צנועה יותר: עיכוב של כחמישה חודשים בתוכנית הגרעין.
מטוסים ופצצות יכולים לפגוע בתשתיות פיזיות אבל לא לקחת את הידע שכבר צברו האיראנים, ולכן השאלה אחרי כל תקיפה תהיה: כמה זמן ייקח להם להקים מחדש וביתר שאת את התשתיות שנפגעו. התשובה תהיה תמיד: מעט מדי. איראן צברה את כל הידע הנדרש לייצור מהיר של חומר בקיע לפצצה, יש לה הידע לייצור טילים בליסטיים שיישאו בראשם את הפצצה, והיא עדיין חסרה את הידע לבניית המתקן הגרעיני עצמו.
את הידע שכבר צברה – שום תקיפה לא תיקח.
בשבועות האחרונים עסקו בתקשורת בפער ההשקפות בין בכירים במערכת הביטחון על היתרון או החיסרון שיש בחזרה להסכם הגרעין עם איראן. הדיון הזה חשוב באותה מידה שמעניין לשמוע את השקפותיהם של בכירי מערכת הביטחון על מזג האוויר – אולי מישהו ימצא בזה עניין, אבל זה דיון חסר משמעות.
ארה"ב להוטה להגיע להסכם עם איראן, ואולי אפילו תתפשר על הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. איראן מעמידה פנים אדישות, אבל כשרואים מה קורה ברחובות איראן ובכלכלה שלה – ברור שגם היא חייבת לחזור להסכם. לכן בסוף יהיה הסכם. הוא יהיה גרוע, עלוב ומחפיר בהתחשב ביחסי הכוחות בין הצדדים, אבל הוא יקנה לישראל דחייה של תשע שנים בייצור החומר הבקיע באיראן, וזה הרבה זמן להתכונן ליום שאחרי.
הבשורה של ביידן
למרות התוצאות המוגבלות שצפויות לפעולה צבאית ישראלית – בחיל האוויר מתייחסים במלוא הרצינות לדירקטיבה לבנות מחדש את האופציה הזאת. אבל כשמסתכלים על הרכב המטוסים שהשתתף השבוע בסימולציה – מטוסי תדלוק בני 50 ויותר, מטוסי קרב שחלקם בני 40, שלא לדבר על מסוקי היסעור – קשה שלא לתהות איך נתן לעצמו חיל האוויר להגיע למצב שבו חלק ניכר מצי המטוסים שלו עומד לסיים את חייו.
לאורך השנים ידע חיל האוויר להפריד את הקשב שבין הטיפול במה שדחוף לבין השקעה במה שחשוב, בין המבצעים של היום לבין בניין הכוח של המחר. דווקא בעשור האחרון, שבו שכלל חיל האוויר דרמטית את יכולותיו של הכוח הקיים, נדמה שהשתהו שם בבניין הכוח העתידי. ההחלטות על תוכניות רכש נגררו לאטן, וזאת אף על פי שבעשור הזה נהנית ישראל מסיוע צבאי אמריקאי בהיקף חסר תקדים.
בחיל האוויר טוענים לנסיבות מקילות: במשך יותר משנתיים לא הייתה כאן ממשלה מתפקדת, אבל אלה כבר טיעונים לעונש. העיכוב בהחלטה על מטוסי התדלוק, שההסכם עליהם עדיין לא נחתם, גזר כבר ששני מטוסי התדלוק החדשים מסוג KC-46 יגיעו לכאן רק ב־2026. הדיון שעדיין מתנהל על רכש מטוסי 15F חדישים מדגם EX, יגרור את הגעתם של המטוסים האלה, שכל כך נחוצים לחיל האוויר, לסוף העשור. כמו שזה נראה, מצרים תקבל את ה־15F החדיש לפנינו.
בישראל בונים עכשיו על טוב לבו של הפריץ. לקראת סוף החודש יגיע לכאן הנשיא האמריקאי, ובישראל מתכוונים לבקש ממנו "חבילת תמורות" – מה תקבל ישראל אם ייחתם הסכם גרעין חדש. בין היתר, מתכוונים לבקש להקדים את התור שלנו בפסי הייצור של המטוסים כדי שנוכל להקדים את קבלתם.
אין שום ביטחון שהנשיא ביידן יהיה פתוח כרגע למחוות כאלה, כאשר המו"מ על הסכם הגרעין לא מתקדם. אבל הוא צפוי להביא איתו לכאן בשורה ששווה לכל הפחות כמה מטוסים, אם לא יותר – שדרוג היחסים בינינו לבין ממלכת סעודיה. זו לא תהיה נורמליזציה מלאה, וגם לא יחסים גלויים, אבל השבוע הבא צפוי להיות ציון דרך בתולדות יחסי ישראל עם הממלכה המופקדת על קודשי האסלאם.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13.