1. כלכלה לא אוהבת תקופות שמתויגות כ"אי־ודאות". ודאי שגם שווקים לא אוהבים תקופות כאלו. אני מניח שאנחנו בתקופה של אי־ודאות, כפי שמגדירים אותה, הרי המילה "בחירות" נישאת באוויר זה שבועות. זאת תקופה שבה ממשלה נאבקת על הישרדותה, תקופה שבה אגפי הממשלה מסוכסכים בינם לבין עצמם. בתקופה כזאת קשה לקבל החלטות כלכליות, קל וחומר להעביר חוקים בכנסת.
האם זה "שיתוק"? ממש לא. מעולם לא התרגשתי מההפחדות מתקופות הביניים הפוליטיות כאילו הכל עוצר מלכת, מעולם לא התרגשתי מתקופות שלא היה בהן תקציב או שהיה בהן קשה לקבל ולהעביר החלטות. הכלכלה לא משותקת ולא עוצרת מלכת באף מצב. נכון שהמצב האופטימי הוא של ממשלה מתפקדת עם תקציב מאושר, אבל אפשר להתגבר על בעיות כאלה בפתרונות יצירתיים.
הבעיה, לטעמי, היא אחרת לגמרי כרגע. המחלוקות הפוליטיות - כבודן במקומן מונח, אבל האזרחים מרגישים שפוגעים להם בכיס באמצעות עליית מחירים כמעט בכל תחום ושאיש אינו עובד למענם. נכון הוא שהעליות האלה נובעות בעיקר מהתייקרות עולמית של סחורות, כמו נפט וחיטה, ונכון הוא שהאינפלציה היא לא פטנט ישראלי ומכה בעולם כולו. אבל במקום שהממשלה תיאבק על ההישרדות הכלכלית של אזרחיה - ויש לה בהחלט כלים לכך - היא נאבקת אך ורק למען הישרדותה.
כבר כתבתי שהממשלה צברה עודפי גביית מסים אדירים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. במקום לנצלם לטובת האזרחים היא העדיפה להשאירם בקופתה, לבד מהורדה זמנית ומינורית יחסית של מס הבלו. גם עכשיו, דווקא עכשיו, במה שנראה כשיא הבלגן הפוליטי, זה הזמן להחזיר את הכסף הזה לאזרחים באמצעות הורדת מסים, בייחוד מס הבלו. ואין לי שום בעיה שיגידו שזאת "כלכלת בחירות" - אני בעד "כלכלת בחירות" כזאת. אני בעד כל מה שיגיע לכיסם של האזרחים בכל עיתוי שמזדמן, גם אם זה טרום בחירות.
2. דבר אחד לא צריך לקרות: אסור להיכנע שוב ושוב לדרישות שונות בסקטור הציבורי להעלאות שכר אוטומטיות בלי שום תמורה, למשל תמורה של גמישות תעסוקתית. פעם אחר פעם בעשרים השנים האחרונות נכנעו הממשלות לדרישות שכר בלי שום תמורה מעשית. כולנו, כמובן, בעד העלאת שכר המורים, למשל, ומובן שיש בעיה קשה בהבדלי השכר בין מורים ומורות ותיקים לבין מורים ומורות צעירים.
אבל חייבים להסתכל על התמונה הכוללת. תקציב החינוך עמד בשנת 2010 על כ־33 מיליארד שקל, והשנה הוא מתקרב לכ־70 מיליארד שקל - מה שהופך אותו בפועל לתקציב הגבוה ביותר בישראל. והוא גם אחד מהתקציבים הבלתי יעילים בתקציב המדינה, כי הוא עלה בצורה דרמטית מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה. ועדיין הציפייה היא שהתקציב הזה ישאב עוד ועוד תוספות.
לפני יותר מחמש שנים ראיינו, סטלה קורין ליבר ואנוכי, את שר החינוך דאז נפתלי בנט, ראש הממשלה היום. "חד־משמעית, במשך עשרות שנים מערכת החינוך היא מנוע של אי־שוויון", אמר בנט. "עובדתית, אם נולדת בפריפריה, סיכויי הצלחתך בחיים בגיל 18 היו לאין ארוך נמוכים יותר מאשר אם נולדת ברמת השרון... לא תאמינו, יש אפליה בשלוש רמות.
הורה עשיר יכול יותר מהורה עני? בסדר, אני לא נגד כך שהורה ישקיע ככל יכולתו. עיר עשירה יכולה יותר מעיר ענייה? גם פה אני לא נגד כך שעיר תשקיע ולא אעצור אותה. אבל - ותקשיבו טוב למה שאני אומר - משרד החינוך, מדינת ישראל, השקיעו יותר בילד באזור המרכז מאשר בילד בפריפריה. זה אבסורד!".
בנט כמובן צודק, ולזכותו ייאמר שהוא ניסה לשנות את האבסורד. אולם סיבוב ספינת משא כה כבדה, כמו מערכת החינוך, הוא לא עניין של מעשה קסמים של קדנציה קצרה במשרד החינוך. בנט שם על השולחן את לב העניין: מערכת החינוך כמנוע של אי־שוויון שהולך וגדל עם תרומת הערים וההורים העשירים.
הפתרון לזה הוא לא עוד ועוד תוספות תקציביות, אלא שינוי בסדרי העדיפויות. קשה לי לראות איך כל זה נעשה במציאות שבה רודפים אחרי כל חבר כנסת בחבילת הטבות מן היקב ומן הגורן. כשרודפים אחרי קבוצות לחץ, בין שמדובר בחברי כנסת בודדים או במפלגות, קשה מאוד לטפל באבסורדים, זועקים לשמיים ככל שיהיו.
3. ולאור בקצה המנהרה - מנהרת הנדל"ן. הנתונים האחרונים משוק הנדל"ן מלמדים על בלימה כלשהי בפעילות. איך זה ישפיע על מדדי מחירי הדירות? את זה נראה בהמשך. בכל מקרה, על פי הסקירה של משרד האוצר לרבעון הראשון של 2022 שנכתבה בחודש מאי, ברבעון הראשון של השנה נרכשו כ־31 אלף דירות בשוק החופשי ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
בכך נבלם הגידול המהיר בסך העסקאות אשר נמשך מאז הרבעון האחרון של 2020. בהשוואה לרמה הגבוהה שנרשמה ברבעון האחרון אשתקד ירדו סך העסקאות בשוק החופשי בשיעור חד של 23%. היציבות הזאת, על פי האוצר, הושגה על רקע גידול במספר העסקאות בפריפריה לעומת ירידה ברכישות באזורי הביקוש במרכז הארץ.
אפשר לראות התמתנות גם בפעילות של המשקיעים בשוק הנדל"ן: רכישות המשקיעים ברבעון הראשון השנה הסתכמו ב־5,000 דירות - ירידה חדה של 23% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה חדה עוד יותר של 60% בהשוואה לרמה הגבוהה שנרשמה ברבעון האחרון אשתקד.וזה טבעי - מדובר ברבעון הראשון שלאחר העלאת מס הרכישה.
האוצר מציין כי עוצמת ירידות אלו דומה לזו שנרשמה ברבעון הראשון שלאחר העלאת המס הקודמת על המשקיעים ביוני 2015. כמו כן, "מלאי" הדירות בידי המשקיעים ירד במהלך הרבעון ב־2,500 דירות - הירידה הרבעונית הגבוהה ביותר לפחות מאז תחילת העשור הקודם. נתון מעניין נוסף על המשקיעים בשוק הנדל"ן: רווח ההון הריאלי הממוצע בדירות שמכרו המשקיעים ברבעון הראשון השנה עמד על 692 אלף שקל, ורווח ההון החציוני עמד על כ־500 אלף שקל. ערכים אלו, מדגיש האוצר, גבוהים מנתוני הרבעון האחרון אשתקד.
רווח ההון הריאלי הממוצע באזור תל אביב בעסקאות שבוצעו ברבעון הראשון השנה עמד על כ־1.3 מיליון שקל - גבוה כמעט פי ארבעה מרווח ההון הממוצע באזור באר שבע (שימו לב שאין נתונים על תקופת ההחזקה בנכס עד למכירתו ברווח ההון, ובכל מקרה מדובר ברווחי הון נאים - עדות לסחרור במחירי הדירות).
נתון חיובי נוסף מבחינת בלימת הרתיחה בשוק הנדל"ן הוא מה שנקרא "סנטימנט המשקיעים", המשקלל את היחס בין מספר הדירות שנרכשו להשקעה לאלו שנמכרו על ידי המשקיעים, והשינוי במספר רוכשי "דירה בהמתנה" רשם ירידה חדה ברבעון הראשון השנה לרמה של 0.65 - הרמה הנמוכה ביותר של אינדקס זה מאז הרבעון השני של 2020, שעמד בצל פרוץ מגיפת הקורונה. עם זאת, האוצר מזהיר כי למרות הירידה בסנטימנט המשקיעים נרשמה האצה בקצב עליית מדדי מחירי הדירות של הלמ"ס, אם כי יש נטייה למדדי הדירות להגיב באיחור.
בשורה התחתונה, אף שמוקדם לקבוע נחרצות, יש התמתנות בפעילות בשוק הדיור, והיא עדיין לא באה לידי ביטוי במדדי מחירי הדירות של הלמ"ס, שנוטים להגיב באיחור מה, כמו כל נתון מאקרו אחר. עדכונים בוא יבואו.
4. תמיד מדהים אותי לגלות עד כמה אנשים עשירים עם עסקים נרחבים וחשבון בנק תפוח אינם מסתפקים בעושרם ונופלים בדברים קטנים יחסית. לא, אני לא מדבר על תכנוני מס חוצה גבולות, שנועדו למזער את החבות במסים. אם יש דבר שאנשים שהפרוטה נמצאת בכיסם שונאים יותר מכל, זה תשלום מסים. לכן מרביתם עסוקים במה שאני קורא לו "הנדסת מסים", שלפעמים חוצה את הגבולות החוקיים. כאמור, אני לא מדבר על פעלולי הנדסת מסים, אלא אני מדבר על המקרה של דודי עזרא, יו"ר חברת נטו.
על פי הודעת רשות המסים השבוע, בבדיקה שערכו אנשי ביטחון של רשות שדות התעופה בחג השבועות נתפס עזרא בעת יציאתו מישראל ליוון, כאשר במזוודה שנשלחה לבטן המטוס הוסלקו 475,595 יורו. לפי ההודעה, בחקירתו הודה עזרא כי ידע שיש חובת הצהרה על הוצאת כספים מהארץ, אולם לטענתו לא הצהיר על הכספים, מאחר שלא ידע היכן צריך להצהיר על כספים בעת היציאה מהארץ.
לדבריו, הכספים נועדו לתשלום לקבלנים אשר עבדו בשיפוץ בית נופש שרכש בקורפו ביוון. לשאלה על מקור הכספים ששימשו לרכישת המט"ח מחלפנים, טען עזרא כי אלו נאספו על ידיו במהלך השנים האחרונות ונמשכו במזומן מחשבונותיו הפרטיים. עזרא לא ידע למסור פרטים מזהים על אודות החלפנים שמהם נרכש המט"ח, ולא הציג בפני חוקריו את הקבלות או את האסמכתאות לרכישת המט"ח. נזכיר, הכל על פי הודעת רשות המסים.
אני מקווה מאוד שעזרא ייחלץ מהפרשה הלא נעימה הזאת, אך יהיה לו קשה עם הסברים שכאלה: איש עסקים ותיק שאינו יודע היכן להצהיר על כספים שיוצאים מהארץ? נו, באמת. בשביל מה יש לו עורכי דין ורואי חשבון, כדי שיבררו לו את הדברים האלו? תשלום במזומן לקבלנים שעבדו בשיפוץ בית הנופש שלו ביוון? נו, תשלום במזומן בהיקפים כאלה לא נשמע טוב. מה, אין בנקים ביוון? מט"ח שנאסף על ידיו במשך שנים? תירוץ לא משהו. הוא לא אספן מט"ח מתחת לבלטה. בשביל זה יש בנקים - לאסוף מזומנים. אין לו מידע על אודות החלפנים שמהם נרכש המט"ח? סימן רע מאוד.
עורך דינו של עזרא טוען: "על הכספים של עזרא שולם מס כדת וכדין, ומשכך העניין הוא הפרה טכנית ותו לא". אני מקווה שכך היה ואכן עזרא שילם מס על אוסף המט"ח שברשותו, ומקווה בשבילו שאכן הייתה רק איזו תקלה "טכנית" בהצהרתו.
עזרא צבר בחברת נטו מאות מיליוני שקלים לפחות. הוא איש אמיד ללא ספק, מאוד אמיד. בנה עסק בעשר אצבעותיו והצליח. כל הכבוד, באמת, כל הכבוד. אני תמיד מפרגן לאנשים שבנו עסקים וייצרו ערך רב לעצמם. אבל אנשים כמותו לא צריכים לשנע במזוודה כ־1.7 מיליון שקל במזומן (ביורו), תהא הסיבה אשר תהא, בטח לא תשלום במזומן לשיפוצניקים בבית הנופש ביוון.
5. מדי פעם אני עובר על הודעות רשות המסים. חלקן הגדול הודעות שמציגות לתפארת מדינת ישראל את הספורט הלאומי: העלמות מסים בכל הצורות, בכל הדרכים, בכל הרמות, מקטן ועד גדול, מהברחות ועד אי־דיווח, מלוא הארץ עיסוק בכספים שחורים. אני תמיד תוהה: אם זה מה שתופסים, מה ההיקף של העלמות המס שלא עולות על הרדאר? כי בדרך כלל התפיסות באות מהלשנות.
נתחיל בקטן: למשל, בני זוג מירושלים נעצרו במהלך חג השבועות בנתב"ג בחשד שניסו להבריח לישראל 146 מטבעות זהב בשווי של כ־300 אלף שקל, אשר סכום המס בגינם הוא 51 אלף שקל. הם עוכבו לבדיקה, לאחר שעברו במסלול הירוק במכס נתב"ג בלי להצהיר שעל גופם המטבעות החייבים במס. זה לא הסתיים במטבעות זהב. בכבודה שלהם היו 165 קופסאות סיגריות שעליהן לא הצהירו, כאשר החוק מתיר עשר קופסאות לכל נוסע.
נמשיך במשהו בינוני: תושב טייבה נחשד בהעלמת מסים בסך מיליוני שקלים באמצעות העסק שברשותו - עסק לממכר תכשיטים וזהב בבעלותו, שעל פי החשד, משמש כצינור "חמצן כלכלי" לגופי פשיעה. במהלך הפעילות נגדו, שלוותה בלוחמי מג"ב, הוחרמו שני רכבי יוקרה מסוג מרצדס וג'יפ.
ונקנח במשהו גדול יחסית שעליו הוגש כתב אישום: קבלן מרהט, בעלים ומנהל של חברה העוסקת בתחום יזמות בבנייה, ניכה 155 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ־65 מיליון שקל, כשמס התשומות הגלום בהן מסתכם בכ־9 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בשנים 2018־2020 ניכה הקבלן מרהט, כאמור, 155 חשבוניות שהוצאו על שם עוסקים שונים, וזאת בלי שאלה עשו או התחייבו לעשות את העסקאות המתוארות בחשבוניות.
מדי פעם, בדרכי לדיוני משפט נתניהו בירושלים וחזרה מהם, אני מעיף מבט על הכבישים ורואה אין־ספור רכבי יוקרה ורכבי שטח ששוויים מאות אלפי שקלים. שיהיה לכולם לבריאות, כאמור, עיני אינה צרה באנשים מצליחים, נהפוך הוא - אני רק ממש לא משוכנע שכלי הרכב נרכשו בכספים ששולם עליהם מס כחוק.
ואז אני מתנחם, מין חצי נחמה שכזאת, שלפחות שולם עליהם מע"מ כחוק - מזה הרי קשה מאוד להתחמק. ואז אני נאנח ומדמיין לעצמי מה היה קורה לו רשות המסים הייתה מצליחה לגבות מסים כחוק רק ממחצית מהיקף המסים המועלם על פי הערכות (עשרות מיליארדי שקלים בשנה). למרבה הצער, אלו חלומות באספמיה.