כדי לבלום את נתניהו פעם נוספת, צריך לוודא שאף קול ממחנה מתנגדיו לא ילך לאיבוד. צריך לקחת סולם גבוה ומנוף חזק ולהוריד את מרב מיכאלי מעץ העקשנות האינסופית שלה. העבודה ומרצ צריכות להתאחד, ויפה שעה אחת קודם. אין כאן עניינים פרסונליים, זהו מאבק קיומי על דמותה של המדינה.
גנץ ינסה להתאחד עם סער ולהביא את גדי איזנקוט. גנץ רוצה להגיע ליום שאחרי הבחירות עם מספר דו־ספרתי, שייתן לו את הלגיטימציה הנדרשת כדי להיות ראש ממשלה (ראשון ברוטציה). גנץ ינסה לקרוץ ימינה. לא בטוח שסער יזרום עם זה. סקרי העומק שייערכו בשבועות הקרובים יכריעו. גם גורלה (המר) של איילת שקד תלוי על בלימה. היא נמצאת במצב בלתי אפשרי. היא עמדה שם, לצדו של בנט, לאורך כל הדרך. בניגוד להערכות ולשמועות ולהשמצות, היא לא ערקה ולא תקעה לו סכין בגב. היא הזהירה אותו שהקמת הממשלה עלולה להוביל למחיקה פוליטית, אבל נשארה שם. מגיעות לה נקודות רבות על כך.
אלא שעכשיו הנקודות הללו לא מסייעות. היא עלולה להפסיד מכל הכיוונים: העובדה שהיא לא פוסלת את נתניהו תמנע ממחנה "רק לא נתניהו" להתקרב אליה. העובדה שהשתתפה בממשלה האחרונה תעצור את הליכודניקים מלזלוג לכיוונה. שקד מנסה להצטייר כאו"ם תוך כדי מלחמת עולם בין שתי מעצמות. בגדול, אם היא רצה בראשות ימינה ולא עוברת את אחוז החסימה, אלה חדשות רעות לנתניהו. היא עוד לא קיבלה את ההחלטה האחרונה.
ומילה אחרונה למתן כהנא: בניגוד לשקד, הוא כן הזדהה כמי שלא מוכן לשבת תחת נתניהו. הוא חווה את האימה מקרוב ולא מצמץ. אני מתפלל שהאיש המרשים הזה יישאר על המפה הפוליטית. לו אני מנהיג מפלגה במרכז, מרכז־ימין או מרכז־שמאל, כהנא היה השם הראשון ברשימת ההעברות הנוצצת שלי. שחקן נשמה, לוחם בנשמתו, אדם מרשים, נחוש ועקבי. פניה היפות של הציונות הדתית.
אותם הדברים אמורים לגבי יועז הנדל. אתמול הוא הצליח להעביר, על הבאזר, את חוק הסטארטאפים. החוק מאפשר מעבר של כל שוק התקשורת ממתן רשיונות להיתרים ומצמצם את כמות ההיתרים. חיסכון עצום בבירוקרטיה ודחיפה כלכלית חשובה לשוק מתפתח. במקביל, ניסו החרדים להתנקש ברפורמת הסלולר של הנדל, שאמורה לחלץ את מאות אלפי הצרכנים החרדים מקרטל מונופוליסטי של רבנים. המזימה הזו כשלה. גם הנדל לא נרתע ולא מפחד. לא מהחרדים, לא מנתניהו ולא מכל מה שביניהם. האנשים האלה הם התקווה של כולנו.