המפגשים האישיים בין גנץ לסער הבשילו לפני שבועות בודדים ומכאן עבר השרביט למקצועני המו"מ. זאב אלקין מטעמו של סער, עו"ד רונן אביאני מטעמו של גנץ. זה היה המסלול הפוליטי. היה גם מסלול אידיאולוגי־מהותי. איך מגשרים על פערי האידיאולוגיה המשמעותיים בין שני הצדדים? כאן עבד אלקין מול השר חילי טרופר. גובשו נוסחאות והוכן מסמך שכשיושלם יהווה סוג של מצע משותף. כן, נותרו לא מעט מחלוקות, אך לא כאלה שמערערות את המסד המשותף. בסוגיה הפלסטינית מדובר, בגדול, בהתמקדות ב"צמצום הסכסוך", התזה המרתקת שטווה מיכה גודמן, עד שישתנו התנאים. כלומר, עד עולם.
בסביבתם של סער ואלקין מקווים לא להיקלע לקטטה מול לפיד. זה מיותר. אין טעם לריב על עוד מנדט וחצי ממאגר המצביעים של לפיד, העבודה ומרצ. הקטטה היחידה שניטשת עדיין בין הצדדים היא על איזנקוט. גדי איזנקוט. הוא עוד לא החליט, אבל הוא קרוב להחלטה. נכון לרגע זה, הנטייה חיובית. אם אכן יחליט לקפוץ לביצה הפוליטית, לגנץ וסער יש כרגע מקדמה מבחינתו. זה עוד לא סגור, זה רחוק מאוד מלהיות סגור, אבל זה יכול להיות סוג של גיים צ'יינג'ר שיעניק למפלגה החדשה הזו מומנטום. לא בהכרח על חשבונו של לפיד. גנץ וסער מקווים שהמומנטום הזה יהיה על חשבונו של נתניהו. סער ואיזנקוט נפגשו אתמול. עם גנץ יש לאיזנקוט קו פתוח. הוא החליף אותו בלשכת הרמטכ"ל. כרגע, זו האופציה המועדפת.
לקראת הקמפיין, גייס סער מנהל דיגיטל חדש. בחור מוכשר שהיה בשנים האחרונות מנהל מחלקת הניו מדיה של לשכת העיתונות הממשלתית. ביום שני השבוע הוא קיבל שיחת טלפון מפתיעה מידיד ותיק בשם לוק. טופז לוק. מנהל הדיגיטל, משימות מיוחדות ונכלוליות של נתניהו. השניים הכירו בכמה מנסיעותיו הארוכות של נתניהו לחו"ל, שאליהן הצטרף הבחור מטעם לע"מ. אהלן, אמר לו לוק, מה נשמע, ברכות על המינוי החדש. תודה, תודה, ענה האיש. מה דעתך לבוא לעזור לנו קצת? התעניין לוק, אבל בן שיחו לא לגמרי הבין. איך אני יכול לעזור לכם, אני עובד אצל גדעון סער, ענה. לא, זה בסדר, אמר לוק, תמשיך לעבוד אצלו ותעזור לנו. האסימון נפל. הוא הבין שמנסים לגייס אותו נגד מעסיקו. לייצר חפרפרת. השיחה הסתיימה פחות מדקה אחרי שהחלה.
ככה הם עובדים. בתחבולות, בנכלוליות, כל האמצעים מקדשים את המטרה, שאינה שלומה וביטחונה של מדינת ישראל אלא שלומה וביטחונה של משפחת נתניהו. מספיק להציץ ברשימת המועמדים המתמודדים בפריימריז בליכוד, שמזכירה את רשימת המבוקשים של האינטרפול, כדי להבין עם מי יש לנו עסק. ככל שקופת השרצים שאתה גורר בעקבותיך תפוחה יותר, כך סיכוייך בפריימריז גבוהים יותר. המפלגה של זאב ז'בוטינסקי, מנחם בגין ויצחק שמיר מזכירה סניף שכונתי של משפחת פשע חובבנית.
שיא השיאים של כל הזמנים נשבר השבוע, בדוח מבקר המדינה שעסק במימון מפלגות. יש שם רשימה ארוכה של מפלגות שחרגו מתקציבן ברמה כזו או אחרת. אי־סדרים אופייניים. מפלגה אחת מתנשאת מעל כל השאר כמגדלור של ריקבון וחוצפה תהומית. כן, ניחשתם נכון. הליכוד.
מתברר שבמשך שנים הליכוד מעסיקה מאות ואולי אלפי פעילים בקמפיינים שלה לבחירות, מנכה להם 25% מס כחוק, אבל לא מעבירה את הכסף לאוצר המדינה כנדרש. היא פשוט משתמשת בכספי המסים הללו, ששייכים לנו, כדי להמשיך לממן את הקמפיינים והתעלולים שלה. היא גם לא מגלה סימנים של רצון כלשהו להחזיר את הכסף. למה שתגלה? בליכוד הבינו שאין בישראל מערכת אכיפת חוק. משפט נתניהו הוא העווית האחרונה בפרפורי הגסיסה של המערכת הזו. איש העקום בעיניו יעשה. הליכוד אפילו לא מגיבה לפניות עיתונאיות בנושא הזה.
לאן הולך הכסף? לעו"ד עמית חדד, למשל. לפני שבועות ארוכים פרסמתי כאן שהליכוד מימנה, בלמעלה ממיליון שקל, את ההגנה המשפטית על יועצי נתניהו שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר. מה הקשר בין זה לבין הליכוד? אין קשר. שניים משלושת היועצים אפילו לא חברי ליכוד. מבקר הליכוד, עו"ד שי גלילי, שבדק את הפרשה, העלה אפשרות שהתרגיל הזה היה בעצם מיועד להעביר לעו"ד חדד כספים ע"ח ההגנה על נתניהו, דרך מסלקת הליכוד. נו, ומישהו בדק את זה? מישהו חקר? מישהו נקף אצבע כלשהי? נאדה.