הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תודיע היום (שני) אחר הצהריים על ההחלטה בעניין גובה הריבית במשק. כיום, ערב ההחלטה, עומדת ריבית בנק ישראל על 1.25% לשנה, ואילו ריבית הפריים (הכוללת 1.5%) עומדת על 2.75%.
כלכלה מקולקלת? אלו הגורמים שעלולים לדרדר את מדינת ישראל לאינפלציה חמורה
רבים חושבים שנתוני המשק מהשבוע שעבר מחייבים הקפצת הריבית ב־0.75% לפחות, כך שריבית הפריים תגיע ל־3.5% לשנה. הנתונים הרלוונטיים הם מדד יולי שזינק ב־1.1%, הצמיחה שעלתה ברבעון השני ב־6.8% (במונחים שנתיים) ומחירי הדיור שהמריאו בתוך שנה ב־17.8%.
הבעיה שאותם אנליסטים נכבדים מסתכלים על נתוני העבר ואינם נוהגים ככלכלנים צופי פני עתיד. הסימנים מראים שמחירי הסחורות בעולם נמצאים במגמת ירידה, בוודאי גם מחירי הנפט. נתוני היסוד במלחמה באוקראינה כבר מגולמים בעליית המחירים. השקל נסחר לעומת הדולר ולעומת סל המטבעות קרוב לשיווי משקל, ולכן אין צורך בהקפצה מיותרת של הריבית.
ומה שגרוע מכל הוא שעלייה חריגה כלפי מעלה של הריבית, עלולה להעיד על סימני פאניקה של קברניטי המדיניות המוניטרית. כשם שבתחילת 2022 הוטחה ביקורת כנגד הנגיד פרופ' אמיר ירון על שהשתהה בהעלאת הריבית והעלה אותה במינון נמוך מהנדרש, הביקורת הפעם עלולה להגיע מהכיוון ההפוך: זה יקרה אם יעלה הפעם את הריבית בשיעור גבוה מהנדרש.
הנגיד חייב לנהוג כמי שצופה פני עתיד ומאמין בתחזיות של עצמו: האינפלציה תתכנס לקראת 2023 לרמה של 2.5%־3.5% לשנה, לכן בהעלאה הנוכחית מומלץ שיסתפק בהעלאת ריבית מתונה של 0.5% ושום דבר לא מעבר לכך.