מגמות העומק ביהודה ושומרון, הבאות לידי ביטוי בהתחזקות חמאס ובאזורים מסוימים גם הג'יהאד האסלאמי - זאת על חשבון מעמדה ההולך ונשחק של הרשות הפלסטינית - מטרידות את מערכת הביטחון הרבה יותר מאשר רצועת עזה ואפילו חיזבאללה בצפון.
מבוקש ניסה להימלט מכוחות הביטחון וכך הוא נתפס | צפו בתיעוד
מבצע "שובר גלים": 6 מבוקשים נעצרו ביו"ש, הפלסטינים מדווחים על שני הרוגים
את מרבית ההתארגנויות הממוסדות של ארגוני הטרור הגדולים מצליחים בצה"ל ובשב"כ לסכל במאמץ מודיעיני יוצא דופן באיכותו, ובפעילות מבצעית בשטח עוד לפני שיוצא הפיגוע אל הדרך. הבטן הרכה יותר של מערכת הביטחון היא דווקא בהתארגנויות מקומיות, בעיקר במחנות הפליטים בצפון השומרון מג'נין ועד לשכם, של צעירים בדרך כלל בגילי 17־25, נטולי שיוך ארגוני ידוע, שלא ידעו את חומת מגן.
ארגוני הטרור הגדולים, בהם גם הג'יהאד האסלאמי, פועלים לחיזוק מעמדם במחנות הפליטים באמצעות מימון ואספקת נשק לאותם צעירים, אבל השיוך הארגוני שלהם זניח. הנאמנות וגאוות היחידה מושתתות על הרקע הגיאוגרפי של בני אותו מחנה פליטים בג'נין, בבלאטה או בקסבה בשכם. חברים, שכנים ובני משפחה קודמים למחויבות לארגון טרור בעל זהות כזו או אחרת.
מרבית פיגועי הירי בשנתיים האחרונות מבוצעים על ידי חוליות טרור מקומיות בצפון השומרון, והמגמה הזו ממשיכה לצבור תאוצה. בין ינואר ליולי 2021, על פי נתוני מערכת הביטחון, התרחשו כ־30 פיגועים ותקריות ירי תוך כדי פעילות מבצעית של הכוחות. בתקופה המקבילה בשנה הנוכחית נרשמו פי שלושה אירועים - 91 תקריות ופיגועים. את חלק מהאירועים אפשר להסביר גם בהגברת הפעילות המבצעית של צה"ל במחנות הפליטים בחודשים האחרונים בג'נין ובשכם, אבל נראה שזהו רק הסבר חלקי.
ניכר כי בשנה האחרונה יותר ויותר צעירים פלסטינים מוכנים לסכן את חייהם אל מול כוחות צה"ל שפועלים בשטח, ובמקביל לתקריות האש במחנות הפליטים, נרשמת עלייה משמעותית גם בכמות פיגועי הירי על הכבישים והצירים ביהודה ושומרון נגד כוחות צה"ל או אזרחים.
בד בבד עם העלייה בכמות פיגועי הירי נרשמת ירידה בכמות אירועי הפרות הסדר בשטח. פיגועי הירי אינם סוחפים את הרחוב הפלסטיני בהמוניו, אבל פוטנציאל המסוכנות בהם ליציבות האזור גדול – ואת האש הזו מנסים חמאס והג'יהאד האסלאמי ללבות. לנוכח העובדה שהם מתקשים בהוצאה לפועל של פיגועים מאורגנים ומורכבים מול המודיעין הישראלי, הם מפנים יותר מאמצים ומשאבים למחנות הפליטים, לצורך תמיכה בהתארגנות קבוצות חמושות מקומיות.
ההמון הפלסטיני, כאמור, לא יוצא לרחוב, אבל המגמה הגוברת של צעירים פלסטינים שעל רקע המאבק הלאומי מוכנים לסכן את חייהם בעימותים עם כוחות צה"ל במחנות הפליטים, או לבצע פיגועי ירי על צירי התנועה נגד אזרחים או חיילים, אינה שולית. הרמה המקצועית, כפי שניתן להתרשם, אינה גבוהה, אבל הניסיון המבצעי שלהם הולך ונרכש, וכפי שכבר קרה מדי פעם, גם למי שאינו מיומן ומקצוען בתפעול נשק נרשמות לפעמים הצלחות מבצעיות.
במציאות של החודשים האחרונים, כמעט בכל מבצע של צה"ל בג'נין וגם בשכם מתנהלים קרבות בין כוחות צה"ל וחמושים. אם בשנים האחרונות, בכניסות מתואמות לקבר יוסף בשכם, נתקלו הכוחות המאבטחים בעיקר בהפרות סדר, במציאות החדשה הכוחות סופגים ירי במקרים רבים, גם אם לעתים הוא מתבצע ממרחקים ארוכים ולא יעילים.
השפעת הרשתות החברתיות
במערכת הביטחון חוששים מהמגמות המידבקות ומחקיינות, כשהרשתות החברתיות מכתירות במהירות גיבורים וסמלים לאומיים חדשים. כוכב הטיקטוק איבראהים א־נאבולסי, שחוסל בפעילות כוחות הביטחון בשכם, צבר אהדה לא בזכות ניסיונו העשיר כמחבל והרמה המקצועית שהפגין, אלא בעיקר בשל היכולת לזכות באהדה במדיה החברתית בתיעוד המאבק מול כוחות צה"ל, ובמקרה שלו אף בהחלטה שהוא מוכן להיהרג על כך, ובכך הפך לסמל לאומי למאבק הפלסטיני.
בשנים האחרונות, ברוב המוחלט של האירועים שבהם צה"ל או הימ"מ נדרשו להפעיל "סיר לחץ" על ביתו של מחבל במהלך הפעולה למעצרו, כבר בשלב הכריזה המבוקש היה יוצא מהבית ומסגיר את עצמו.
מאז חיסולו של א־נאבולסי לאחר חילופי אש עם כוחות צה"ל, המבוקשים אינם ממהרים להסגיר את עצמם ומנהלים קרב יריות אש עם הכוחות, עד לשלב שבו הם ככל הנראה מבינים שמותם מתקרב ואת תמונות התהילה שלהם נלחמים מול הישראלים הם כבר קיבלו. בעולם של צעירים ורשתות חברתיות, לעתים גם ללייקים ולכמות צפיות יש השפעה על המוטיבציה להילחם ולסכן את החיים, גם כאשר הסיכוי למות הוא גבוה.
את מגמת החקיינות הזו מבקשים בצה"ל לקטוע. את הפעילות במחנות הפליטים בצפון השומרון מתכוונים באוגדת איו"ש להמשיך ואף להגביר, מתוך תפיסה שהגנה לבדה לא תספיק. לפיכך צה"ל צריך ליזום פעילות לנוכח המגמות המתגברות, חולשת מנגנוני הביטחון הפלסטיניים והניסיונות של חמאס והג'יהאד האסלאמי לבסס עוד יותר את השפעתם הצבאית במחנות אלה.
כתמונת מראה הפוכה, הגברת הפעילות של צה"ל במחנות הפליטים תגדיל את כמות האירועים החריגים מול החמושים הפלסטינים, אבל בצה"ל סבורים שאם לא תתקיים שם פעילות צבאית, ההשלכות תהיינה יותר פיגועי ירי בכבישים ובצמתים המרכזיים נגד אזרחים.
את המתח הזה, שבין פעילות מסכלת פיגועים לבין הסלמה שהיא עשויה לייצר, ככל שכמות התקריות ומספר ההרוגים בצד הפלסטיני עולה, נדרש לנהל פיקוד המרכז. כל זאת בתקופת בחירות, שהופכת תמיד את הסוגיות ביהודה ושומרון למורכבות הרבה יותר, ושבה הצדדים הפוליטיים עלולים לעשות שימוש בכל פעולה של צה"ל לצורכי קמפיין הבחירות.
מג'נין ועד לשכם, במערכת הביטחון רואים כאתגר מרכזי לבודד את אזור צפון השומרון ולא לתת למגמות הללו לזלוג גם לאזורים נוספים, כאשר ברורה מידת המסוכנות מפיגועי ירי בצירי תנועה מרכזיים. בשנים האחרונות, לצד פיגועים ומציאות ביטחונית מאוד מורכבת ביחסים בין תושבים פלסטינים ויהודים, נשמרה באופן כללי היציבות הביטחונית ביהודה ושומרון.
בין שבממשלה הזו ובין שבקודמתה, אין שינוי בעמדה שהוצגה, שלפיה פתרון מדיני אינו נראה באופק וצריך לנהל את השגרה ולשמר את היחסים הקיימים מול הרשות הפלסטינית, ובמקביל יש לפעול לשיפור הכלכלה ורווחת התושבים.
במידה רבה, בישראל מאמינים כי בכל הקשור לפלסטינים, פעמים רבות אינטרסים כלכלים אישיים יגברו על שאיפות לאומיות, גם כאשר כבר שנים ארוכות לא מתנהל כל שיח מדיני. הנחה זו נכונה כנראה במבחן התוצאה כלפי רובם המוחלט של הפלסטינים שאינם יוצאים לרחובות להתעמת מול כוחות צה"ל.
נקודה שעמדה למבחן גם בתקופות של הסלמה, מבצעים צבאיים בעזה ומהומות במזרח ירושלים ובהר הבית.
אבל לצד זאת, המגמות המתפתחות במחנות הפליטים ובערי צפון השומרון מזכירות שהמאבק הלאומי אינו עתיד להיעלם לשום מקום בעימות שבין ישראל לפלסטינים, שלא ייפתר באמצעות סוגיות כלכליות בלבד. היקף האירועים בשטח עדיין אינו גדול במיוחד, אבל פוטנציאל ההסלמה שהוא מביא איתו, ערב חגי תשרי, מתגבר.