ח"כ דודי אמסלם כועס על יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, וזאת סיבה טובה עבורו להגיד בגלוי את מה שהוא באמת חושב. וכשאמסלם כועס, אמות הספים לא רק מזדעזעות, אלא מדובר ממש ברעידת אדמה. מי שהיה עד לאחרונה השופר של ראש האופוזיציה עלול להרוס לליכוד את האפשרות לזכות בקולותיהם של מי שמכונים "הימין הרך", אלה שיכולים להוסיף שניים עד שלושה מנדטים שחסרים לנתניהו כדי להקים ממשלה לאחר הבחירות.
בליכוד מבינים ש"אמסלם עצמאי" עלול לגרום לנזק שקשה יהיה לתקן, ולכן הם מעוניינים ב"אמסלם ממלכתי", שנמצא בשליטה, אלא שלא מבינים שם שזה בלתי אפשרי - לפחות עד שנתניהו יתנצל ויבין עם מי לא מתעסקים.
אמסלם לא אהב, בלשון המעטה, את העובדה שנתניהו התנער מדברים שאמר בחודש יוני האחרון, שלפיהם "אם מנסור עבאס רוצה להצטרף לאחר שיש לנו 61, אהלן וסהלן". לדעתו, נתניהו לא היה צריך לשבור לו את המילה. לפני יותר מחודשיים הצביעו חברי הליכוד בעד הצעת חוק משותפת של הח"כים אמסלם ומאי גולן, שלפיה אמורים שופטי בית המשפט העליון להיבחר לתפקידם על ידי הממשלה באישור הכנסת. לא בטוח שנתניהו ונאמנו ח"כ יריב לוין חושבים אחרת, אבל לא כל מה שחושבים צריך לומר לפני בחירות – ואמסלם אומר הכל.
בשבוע שעבר התבטא אמסלם בראיון לערוץ 13 נגד מערכת המשפט, והציב אולטימטום לנתניהו שלפיו הוא חייב להיות שר המשפטים בממשלתו, אם יצליח להקים ממשלה לאחר הבחירות. הוא הזהיר את יו"ר מפלגתו שאם חלומו לא יתגשם, הוא לא יצטרף לממשלה הבאה. זה איום שיהיה קשה לעמוד בפניו, בעיקר בגלל בקיאותו של אמסלם בתחומי המשפט ובמערכת המשפט.
לאמסלם יש תוכנית סדורה למקרה שיכהן כשר המשפטים. לדעתו, מקומם של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן – בכלא; המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ליאת בן ארי צריכה לעמוד לדין; והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אינה ראויה לתפקידה. אם אמסלם יהיה שר המשפטים הבא, צפויה לנו חגיגה אמיתית שטרם נראתה במערכת המשפט.
נעלמה לנו
בעיתון "ידיעות אחרונות" מפרסם הקריקטוריסט ג'קי איור שבו מתבקשים הקוראים לזהות דמות המתחבאת בין הפרטים הרבים. נזכרתי במדור הזה, מכיוון שבעת האחרונה נראה שעלינו לחפש אחר השרה לשעבר ח"כ מירי רגב, שנעלמה מחיינו. ייתכן שבעקבות הפרסום הזה היא תחזור אלינו מוקדם מהצפוי, כדי להוכיח לנו שאין מפלגה דמוקרטית יותר מהליכוד.
לפני שבוע קראתי שנאסר על חברי הכנסת של הליכוד להתראיין ללא אישור כדי למנוע פגיעה בסיכויים לנצח בבחירות הקרובות. אני משוכנע שאין לקשור את היעלמותה המסתורית של רגב להנחיה החדשה, וכולם מצפים בכיליון עיניים לשובה למסך. אין מסבירה טובה ומשכנעת יותר לליכוד ממירי רגב. אל תמנעו מאיתנו את התבלין האמיתי של מערכת הבחירות. החזירו את רגב – ומיד!
החזירייה
אם אתם מבקרים בחיפה, אסור לכם להחמיץ את שוק תלפיות, שהפך לפנינה קולינרית. פעם התבדחו שבעיר הפועלים מתבצע כיבוי אורות קצת אחרי השעה 20:00, אולם חיפה השילה מזמן את הדימוי של עיר פועלים - והפכה לעיר בילויים אמיתית שכיף להתארח בה.
אני מציע שבביקור הבא שלכם בעיר לא תוותרו על אזור הפאבים המקסים בנמל, וכן על אטרקציה נוספת שלא מציעים לכם כתיירים - החזירייה של חיפה. כבר תקופה ארוכה שבמרכז הכרמל, באזור היוקרתי של העיר, מטיילים עשרות חזירים ברחובות, ונוהגים בכבישים ובמדרכות מנהג בעלים – מה שמאלץ את דיירי הרחובות למצוא דרכים אלטרנטיביות בדרכם הביתה. התושבים האדיבים בוחרים להעמיד לרשות החזירים את המדרכות והכבישים של שכונות היוקרה של העיר, גם משום שהם מארחים למופת אבל גם משום שהם פוחדים. אז כשתגיעו לחיפה, אל תחמיצו את התמונות שלא תראו בשום מקום אחר. אגב, אם תשאלו את העירייה, מי שאשמים בהתרבות החזירים הם תושבי העיר שמאכילים אותם.
בעוד קצת יותר משנה ייערכו בחירות לרשויות המקומיות. לו הייתי מתגורר בחיפה, הייתי בוחר ללא היסוס בראש העיר הנוכחית עינת קליש־רותם לקדנציה נוספת. אין ראשת עיר בעולם שהצליחה להפוך עיר לגן חיות, כשם שאין הרבה ערים בעולם שבהן זוכים התושבים לפגוש חיות בר ברחובות כמעט בכל ימות השנה ובכל שעות היממה. קליש־רותם עשתה למען תושבי חיפה את הבלתי אפשרי. ביום הבחירות אתם חייבים להצביע רק עבורה, אלא אם כן אתם רוצים להיפרד מאחד הסמלים החשובים של עיר הכרמל.
בחור זהב
רמי יוגב, הבכיר לשעבר במערך הביטחון של אל־על שהורשע ביבוא קוקאין לישראל ונידון ל־12 שנות מאסר, מבקש להישפט מחדש. הוא הגיש לבית המשפט ערעור על הרשעתו בנימוק "חשבתי שזה זהב". הטענה הזו שלו הזכירה לי פרשייה שהסעירה את המדינה בשנות ה־80, שבה היו מעורבים קברניט אל־על עקיבא פרסמן, שזכה לכינוי "קברניט הזהב", ובת זוגו הדוגמנית מיכל אדר. פרסמן הורשע לפני 42 שנים בהברחת כ־50 ק"ג זהב וביבוא זהב ללא רישיון, ובשל כך נשלח לשנה וחצי של מאסר בפועל.
את הזהב הסתיר פרסמן בביתה של אדר, שהלכה לאחרונה לעולמה. אדר, שבנוסף הייתה גם דיילת באל־על וגם עורכת מדור האופנה של השבועון "העולם הזה", זוכתה מכל אשמה. יוגב אולי מאמין שתקדים פרסמן יביא להקלה בעונשו, ולכן כדאי להודות בהברחה של זהב במקום להישפט על יבוא קוקאין. אולם קשה לי להאמין שבית המשפט יקנה את הבקשה ההזויה הזו.