ביום ראשון בערב יצאה ההודעה. היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט גויס לקמפיין הליכוד. כנראה שהגלישה בסקרים הניעה את נתניהו להביא מישהו שמסוגל לחלץ את עגלת 61 המנדטים מהבוץ. קלוגהפט היה המועמד הטבעי. אסטרטג חכם, קמפיינר מנוסה, מי שכבר עבד עם בנט (יותר מפעם אחת) ונתניהו, ניצח בבחירות לנשיאות בגיאורגיה ועבד עם קנצלר אוסטריה. קלוגהפט מכיר מצוין את נתניהו, מכיר לא פחות טוב את יריביו ונחשב לאחד הדגים היותר טורפניים בביצה הפוליטית המקומית. הוא מתאים לנתניהו כמו כפפה ליד. בינגו. גם התגובות היו בהתאם.

בגלל יאיר נתניהו? היועץ הבכיר עזב את קמפיין הליכוד תוך 48 שעות

בינתיים שקעה השמש על יום ראשון וזרחה, עשר שעות אחר כך, על יום שני. יום חדש, עולם חדש. בסיומו של היום השני לכהונתו של קלוגהפט כיועץ אסטרטגי לראש האופוזיציה, הפך גם הוא להיסטוריה. זו הייתה קדנציה קצרה וטראומתית. כרוניקה של פארסה ידועה מראש. קלוגהפט עצמו הבין את האירוע אחרי כמה שעות ופרסם בשני בערב הודעה מאופקת, עמוסת נימוס בריטי, בלי לטנף ובלי לייבב. הוא גם לא מתראיין בנושא ומשתדל לשמור על כבודם של המעורבים. כמה חבל שאף אחד לא השתדל לשמור על כבודו.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

קולקציית התירוצים של הביביסטים מגוונת, כרגיל. יש כאלה שאומרים שבסביבתו של נתניהו, בקרב יועציו, הייתה התנגדות. ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הקטינה לעשות כשתלתה את התרת החוזה עם קלוגהפט בקשיים תקציביים: "זה קמפיין חמישי כבר, התקציב הרבה יותר קטן כעת, אני יודעת שיש הערכה עצומה לקלוגהפט מצד נתניהו". לא שמעתי אותה מזדעקת כשפרסמתי שהליכוד מימן מקופתו הנקובה בכמיליון וחצי שקלים את ההגנה המשפטית על עוזרי נתניהו הנחשדים בהטרדת עד מדינה. מה הקשר של זה לליכוד?

משה קלוגהפט (צילום: אריק סולטן)
משה קלוגהפט (צילום: אריק סולטן)

ועכשיו, לעובדות: בחודש האחרון נפגשו נתניהו וקלוגהפט כשמונה פעמים. כל עובדי מצודת זאב ידעו את זה. גם רוב הכתבים הפוליטיים. הקשר ביניהם הלך והתהדק ככל שגלישתו של נתניהו בסקרים התבססה. בסופו של דבר הושגה הסכמה. נערך חוזה. נחתם חוזה. הייתה לחיצת יד. קלוגהפט כבר קיבל רשימת משימות מנתניהו, ונקבעה לו סדרת פגישות. ההודעה לעיתונות פורסמה. אפשר היה להתחיל לעבוד, לכאורה. אז זהו, שלא. שעתיים לאחר פרסום ההודעה, הגיע הטלפון הראשון ממיאמי. ישב שם מישהו שלא ידע.

הוא לא בארץ כבר שבועות. כנראה נרדם בשמירה. הוא דיבר עם המזכירות במצודה, הוא ביקש שישיגו לו את אביו באופן דחוף ואחר כך, על פי מה שמספרים בצמרת הליכוד, הוא "שטף" גם את אביו והתקשר לכל בכירי הלשכה כדי להרביץ בהם את דעתו הפסקנית. העיתונאי יקי אדמקר, שפרסם את דבר קיומן של שיחות הטלפון האלה, לא קיבל הכחשה.

קלוגהפט לא ידע. כשניסה להתחיל לעבוד ביום שני, התחילו הגמגומים. שמע, יש בעיה. תן לנו כמה שעות. גם נתניהו עצמו הבטיח ש"נטפל בזה". ניסו לטפל. ה"כמה שעות" חלפו, ונאמר שצריך עוד "כמה שעות". בפעם השלישית קלוגהפט הבין וחתך. הוא לא מתדרך נגד מי שהעבירו אותו את הזובור שרבים כל כך עברו לפניו, אבל הוא כן נשמע אומר למישהו ש"זה היה אירוע מטורלל".

ובעניין התירוצים: אלה שטוענים ש"יועצי נתניהו טרפדו את זה", שכחו לבדוק את הפרטים: הבכיר שביועצים, טופז לוק, הוא זה שהביא את קלוגהפט בסיבוב הזה לנתניהו. הרעיון (הלא רע) היה שלו. היועץ הנוסף, עופר גולן, הוא זה שחתום על ההודעה שבישרה על הגעת קלוגהפט. השלישי, יונתן אוריך, זה שלכאורה מתנגד, הוא גם זה שהפיץ את ההודעה שניסח גולן, מהנייד שלו, לכתבים הפוליטיים.

תחשבו על זה רגע: נתניהו רצה ועדיין רוצה, מאוד, להביא את קלוגהפט לתפקיד הקריטי הזה בקמפיין הדרמטי ביותר בחייו. נתניהו עובד על הפרויקט הזה שבועות ארוכים. שעתיים אחרי שהמשימה הושלמה, היא בוטלה כאילו לא הייתה מעולם. לא על ידי בנימין נתניהו אלא, כנראה, על ידי נתניהו אחר.

2. סיכול ממוקד

אני מטריד אתכם עם הסיפור הזה כי אין כאן רכילות, אין כאן צהבהבות, אין כאן זוטי דברים. כך מתנהלת סביבת נתניהו וכך התנהלה גם מדינת ישראל בשנים האחרונות. קוראי הטור הזה מכירים דוגמאות רבות להחלטות חשובות, חלקן ביטחוניות, מדיניות או כלכליות, שהתקבלו על ידי נתניהו והתהפכו לאחר שהתנגשו בבנו, או ברעייתו, או בשניהם.

בהתחלה זה הצחיק, אחר כך זה הצחיק פחות. בישראל מסתובבים עשרות אנשים שנשאו תפקידים בכירים מאוד, בכירים פחות וזוטרים בסביבת נתניהו, אך קיפחו את תפקידיהם ומעמדם רק כי מישהו בקומת המגורים החליט שהם לא באים לו טוב בעיניים. זה כולל בעלי תפקידים רשמיים, פוליטיקאים, יועצים בכירים ומקורבים. כל מי שהיה שם אי־פעם, יודע.

יש עוד משהו: כמה ימים לפני הפארסה הזו, הלך קלוגהפט להופעה של אביב גפן. זה עדיין חוקי. לרוע מזלו, לאותה הופעה הלך גם שר הביטחון בני גנץ. הם נתקלו זה בזה באקראי. הם עמדו שם, בין שמונה לעשר דקות, ופטפטו. מישהו צילם. מישהו העלה לרשת. פוף. היה קלוגהפט, ואיננו עוד.

זה היה הסיכול הממוקד הקל ביותר בתולדות גנץ. גם הוא, שזכה בצה"ל לכינוי "בניחותא", לא פילל שזה יקרה. שהתמונה התמימה שלו מקשקש כמה דברי נימוסין עם יועץ אסטרטגי מוכר, תטלטל את קמפיין הבחירות ותגרום לנתניהו לאבד את יועצו הבכיר. אבל זה קרה. עד לא מזמן, כך התנהלה המדינה.

הנתניהו'ז חיים בתוך עולם קונספירטיבי, על סטרואידים. פעם ביטל נתניהו מינוי של איש עסקים בכיר לתפקיד יו"ר רשות השידור (יולי אדלשטיין היה אז השר הממונה והוא הביא את המינוי) רק כי מישהו סיפר שאותו מועמד נתקל פעם בציפי לבני בחוף הצוק ופטפט איתה כמה דקות.
שגריר ישראל באוסטרליה, שיועד להיות ראש הסגל של נתניהו ארז, קנה כרטיסים לישראל – ואז ביטל אותם ופרק את המזוודות כי מישהו סיפר למישהי שמדובר במינוי שהוא "חבר של בן כספית". כך, במקור.

אחד המנכ"לים במשרד ראש הממשלה כמעט איבד את משרתו כשעלו על זה שפעם תרם לפריימריז של גדעון סער (כשסער היה בליכוד, כן?). הם למדו משפטים ביחד, אז הוא העביר כמה שקלים לקמפיין. זה לא מספיק כדי לנצח בפריימריז, זה כנראה מספיק כדי לאבד את עולמך.

ואלה רק דוגמאות. המשפחה הזו אוספת כל היום מודיעין על כל מי שלא בא לה טוב בעיניים. אם לפחות היה מדובר במודיעין איכותי. ככל הידוע, המוסד לא שיתף פעולה עם זה. קצין האיסוף הראשי הוא בדרך כלל נתן אשל, שהוא גם צלם חובב, גם קצין תצפית קדמי, וגם הקב"ר המשפחתי וראש המוסד החליפי, אבל לא רק. מספיק זנב שמועה וקמצוץ השערה כדי לקפד ראשים, בכירים ככל האפשר. קלוגהפט הוא המקופד האלפיים, בערך.