ההיתקלות סמוך לג'נין, שבה נהרג רס"ן בר פלח ז"ל, הוא אירוע מבצעי רע לצבא. לא רק בגלל התוצאות הקשות במותו של הקצין המוערך, אלא בעיקר בשל כך שבסיטואציה שבה יתרון הפתיחה בזיהוי המקדים של המחבלים היה בידי צה"ל, האירוע מסתיים בכך שהמחבלים הם אלה שפותחים בירי ראשונים, ומפתיעים למעשה את כוחותינו.
רב סרן בר פלח נהרג בג'נין: "הבטיח שאשים לו דרגות, קיבלתי אותו בארון"
המחבלים הבינו שנחשפו ופתחו באש: פרטים חדשים על ההיתקלות בה נהרג רס"ן בר פלח
בתוך מרחב גדול מאוד של דילמות, המציאות בשטח היא מורכבת, פתרונות קלים אינם תמיד על השולחן וקבלת החלטות לא נכונה היא לעתים חלק מהמציאות גם כאשר מדובר במפקדים מנוסים.
ברוב המוחלט של המקרים, שבהם מזוהים חשודים בקו התפר, אכן מתברר לבסוף כי מדובר בשוהים בלתי חוקיים שאותם, בצדק, צה"ל מבקש לעצור ולא להרוג.
הלוחמים והקצינים בשטח הפגינו אומץ וחתירה למגע שהוא ערך חשוב מאוד לצבא, אך אינו עומד בפני עצמו. בתוך מצב שבו המפקדים בשטח, בהם מפקד החטיבה המרחבית, לא הגיעו להחלטה על בסיס הנתונים שהיו בידם אם מדובר במחבלים או בשב"חים, גם דרך הפעולה שנבחרה שילבה בתוכה את חוסר הבחירה בין האפשרויות עד לתוצאה הקטלנית שהפעלת הנוהל בתוך אירוע מבצעי לפני היתקלות מוביל לתוצאות קשות.
שדה הקרב אינו סטרילי. קל יותר לזהות את הדברים בחוכמה שבדיעבד, אבל נוכח המצב שהתפתח בשטח והמגבלות שהטילו על עצמם הכוחות בהפעלת הכוח, ראוי שייבחנו סוגיות שונות.
אחת מהן היא החתירה למגע. היא אינה חייבת בהכרח לחייב הגעה בכל מצב של הלוחמים עד מטרים בודדים מהחשודים. במצב שהתפתח בשטח, שני המחבלים, עוד לפני שפתחו בירי, היו מכותרים לחלוטין והאירוע היה בשליטה מלאה של הצבא. ולכן, אם לא הוחלט אם הם מחבלים או לא, ניתן היה גם לחכות לאור ראשון או מאידך להפעיל אמצעי אש אגרסיביים יותר עד שהיו יוצאים ממחבואם.
שאלת מיקום המפקד הבכיר בשטח באירוע מסוג זה היא סוגיה מקצועית חשובה נוספת שדורשת בחינה מעמיקה. דוגמה אישית וחתירה למגע הם מהערכים החשובים שמובילים מפקדים, גם בכירים, לבחור באופן טבעי פעמים רבות להיות בראש הכוחות, אבל נקודת ההחלטה צריכה להיות היכן יהיה מיקומו המשפיע ביותר של המפקד בראייה רחבה של האירוע כאשר הוא עדיין מתגלגל.