קללת הבחירות האינסופיות לא תכלה עם השנה היוצאת. גם השנה החדשה תיפתח עם עוד מערכת בחירות גסה ואלימה, שספק אם תהיה בה הכרעה, אבל קרוב לוודאי שיהיו בה ניסיונות לשיבוש ולהשפעה על התוצאות, מבחוץ וגם מבפנים.
במערכת הביטחון נערכים לסכל ניסיונות איראניים להשפיע על מהלך הבחירות, אבל גם לאפשרות שאזרחים ישראלים, שלא יאהבו את תוצאות הבחירות, ינסו להכתיב תוצאה אחרת.
בכל ארבע מערכות הבחירות הקודמות היו ניסיונות להתערב ולהשפיע מבחוץ על התוצאות. רובם הגיעו מאיראן, מקצתם מרוסיה. עיקר המאמצים כוונו להשפעה על התודעה של המצביעים ברשתות החברתיות, אבל ברור שהאיראנים משתוקקים גם לחדור אל מערכת המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית ולשחק בתוצאות.
במערכת הבחירות החדשה המתרגשת עלינו נראה שעיקר מעייניהם של הרוסים נתון כרגע לאוקראינה ולהשפעה על דעת הקהל הפנימית שלהם. עבור האיראנים, מערכת בחירות חמישית היא הזדמנות למקצה שיפורים. חדירות בסייבר מתבצעות תמיד בדרך של ניסוי וטעייה, והאיראנים לא מפסיקים לנסות. הם בודקים כל הזמן את כל הדלתות בישראל שמאחוריהן מסתתר מידע, וכשהם מוצאים דלת שלא ננעלה – הם נכנסים.
מה גם שמערכת המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית היא אותה מערכת שפועלת בה משנת 2008. אומנם נוספו לה מאז חומות הגנה, אבל מבקר המדינה כבר התריע לפני כמה חודשים שוועדת הבחירות לא בודקת מספיק את עמידות המערכת לחדירות מבחוץ.
בוועדת הבחירות המרכזית לא סבורים שהם מחוייבים בשקיפות ציבורית בתחום הסייבר ומסרבים לומר מה נעשה כדי לשפר את אבטחת המידע הרגיש כל כך של תוצאות הבחירות. מטה הסייבר הלאומי (מס"ל) והשב"כ הם שמספקים את ההגנות לוועדת הבחירות, אבל הוועדה דורשת גם משני הגופים האלה שתיקה מוחלטת בכל הנוגע להגנה על מערכת המחשוב של הבחירות.
הרשתות החברתיות, לעומת זאת, דורשות מהאיראנים מאמץ הרבה יותר קטן, והן מספקות כר פורה לקמפיינים של השפעה על התודעה. הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לייצר אלפי פרופילים פיקטיביים, להפיץ מידע כוזב או מסרים קיצוניים שנועדו לעצב את התודעה שלנו – הופכת את המאבק בהם לכמעט חסר סיכוי.
לסכסך ולפלג
בכל מערכות הבחירות הקודמות אותרה פעילות איראנית נמרצת ברשת של פרופילים, שעיקר מטרתם הייתה לסכסך ולפלג בין הישראלים לבין עצמם. הפרופילים עוצבו ככאלה שמזדהים עם מועמד כזה או אחר ומפיצים מסרי שנאה כנגד מועמדים אחרים. בבחירות 2019 אותרה רשת בוטים איראניים שהזדהו כתומכי ליכוד, אבל בפועל פעלו רק לשתילת מסרים שיעמיקו את השסעים בחברה הישראלית.
בעידן שבו כולנו צורכים מידע דרך הרשת, קשה לאזרח להתמודד מול השפעה כזאת. גופי ההגנה כמו השב"כ ומס"ל פועלים ללא הרף מול ענקיות הרשת בניסיון להיאבק בתופעה, אבל המאמץ שלהם משול לניסיון לייבש את הים בכפית.
חברת מטה, בעלת פייסבוק ואינסטגרם, קשובה לפניות מצד גופי האבטחה הישראליים. טוויטר פחות. אבל גם כאשר יש קשב לפנייה רשמית של ישראל, האתגר העיקרי הוא זמן התגובה. ספקית הפלטפורמה מבקשת לערוך בעצמה בדיקות על כל פנייה, וחולפות בדרך כלל 24 שעות מרגע איתור הפרופיל המזהם ועד להסרתו. בזמן הזה עשרות אלפי ישראלים כבר שוכנעו במסר הכוזב והדהדו אותו הלאה.
גם הפוליטיקאים שלנו למדו לנצל את חולשת הרשת ומפעילים קמפיינים של השפעה, לרוב באמצעות קבלני משנה במדינות אחרות. כמעט כל המפלגות שכרו חברות שמפעילות קמפיינים של השפעה, שחלקם לכאורה לגיטימיים, אבל חלקם עמוק בתחום האפור.
כאשר פוליטיקאים חוברים ליכולת ליצור תודעה כוזבת, התוצאה עשויה להיות תהליכים שהם מסוכנים הרבה יותר מאשר רק השפעה על הצבעתם של בוחרים אינדיבידואלים. שתי מערכות הבחירות האחרונות שהתקיימו בדמוקרטיה החשובה בעולם מספקות דוגמה מטרידה ליכולת ההשפעה של הרשת על תהליכים חברתיים. הבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016 וב־2020 התנהלו תחת מערכות אגרסיביות של השפעה שהופעלו הן על ידי המתמודדים והן על ידי גורם חיצוני – רוסיה.
הנחת העבודה במערכת הביטחון היא שכל תופעה שמתגלה בארה"ב מועתקת ומופיעה במוקדם או במאוחר גם אצלנו. "גם האמריקאים לא העלו על הדעת תרחיש שבו המונים מסרבים לקבל את תוצאות הבחירות ומסתערים באלימות על בית הנבחרים", אמר לי גורם ביטחוני בכיר. "לא סביר שבנובמבר נראה המוני ישראלים זועמים שעולים על הכנסת, אבל מרגע שזה קרה שם – הנחת העבודה היא שזה יכול לקרות גם אצלנו".
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13