משהו: זה בסדר לא להצביע עבור נתניהו. זו הדמוקרטיה. זה לא בסדר ונגד הדמוקרטיה להחרים את נתניהו אם אנשים אחרים יצביעו עבור נתניהו.


הדרכה לאירוויזיון


נועה קירל אמרה שהיא צריכה להתעדכן בפוליטיקה, כי היא יודעת שיראיינו אותה כשהיא תייצג את ישראל באירוויזיון. הייתי רוצה להיות שם, בחזרה הסופית במשחק הסימולציה שלה לפני שהיא יוצאת לאירופה המעטירה ולקראת מסיבת העיתונאים וכל השאלות שכל מיני אנשים רעים ימטירו עליה.

אני חייב לומר שאני מאמין בנועה קירל ובתבונתה המדינית והאנושית. היא שירתה בצבא. היא עשתה את זה כמו גדולה. יום אחד היא ספגה את זעם השנאה כאשר היא שרה עם ביבי בתשדיר לראש השנה למען החיסונים, זו הייתה מטרה ציבורית חשובה. אבל התגובה הייתה: ככה לנרמל את ביבי? היא אפילו העזה לצחוק מבדיחה של ביבי בסרטון. מיד הגיעו תגובות המשטמה והשיסוי הרגילות. שני קצינים ננזפו.

אני מקווה, נועה, שזה היה לך לקח שחישל אותך, ולא כופף וקִרנף אותך. הבה נראה מה ישאלו אותך, והתשובות שאני מציע לך:
“נועה", עלולים לשאול, “מתי ישראל תסכים לפתרון שתי המדינות?".


הנה התשובה: "מדינות שרוצות להשמיד אותנו? לא. זה לא פתרון, וגם לא מדובר בשתי מדינות. קודם שלא יאיימו עלינו בהשמדה. שלא יכתבו באמנה של חמאס שהמטרה העליונה היא השמדת ישראל. פירוש הדבר, אירופים ובני העולם היקרים, הוא השמדה של בני העם היהודי בישראל. לא עוד. עליי להזכיר שחמאס היא התנועה שמהווה רוב בעם הפלסטיני, כך הוא הדבר על פי ההצבעה בבחירות האחרונות שהתקיימו בין הפלסטינים. בפרלמנט הפלסטיני יש לחמאס רוב של 56%".

"בגלל זה, בעולם פוחדים לעשות בחירות נוספות בקרב הפלסטינים. ומאז 2006, ובמשך 16 שנים, לא היו בחירות. זה גם המקום שבו אני צריכה להסביר לכם שאומנם הביטוי “מדינה פלסטינית ששוכנת לצד ישראל", נשמע יפה, אבל אין דבר כזה בגיאוגרפיה של כדור הארץ. יש רק שתי מדינות פלסטיניות לשני צדי מדינת ישראל וחוצות אותה. ראינו גם מה קרה אחרי ההתנתקות. ירו עלינו טילים ואמללו גם את האוכלוסייה הפלסטינית המקומית. כך יקרה בכל מקום שממנו ישראל תיסוג, אה, ועוד דבר: יהודה ושומרון הם המולדת של היהודים, אז תקפצו לי".


“נועה, ומה את אומרת על כך שישראל היא מדינת אפרטהייד?", ישאלו.
תעני: "דעתי היא שזו השמצה אנטישמית. אזכיר את חבר הפרלמנט מדרום אפריקה, שחור בעצמו, שביקר בישראל פעמים רבות, וזועם כאשר הוא שומע שאומרים שבישראל יש אפרטהייד. שמו קֶנֶת מֶשׁוּ, כך כותבים את שמו באנגלית: Kenneth Meshoe. חפשו באינטרנט אותו וגם את הבת המקסימה שלו אולגה, הפעילה למען ישראל, הצדק והאמת. חפשו גם את מה שאומר לטובת ישראל שופט בית המשפט העליון בדרום אפריקה, שחור גם הוא, והוא הודח משום שלא היה מוכן לחזור בו מאהדתו לישראל".

"הם, שחורים שחוו את האפרטהייד על בשרם, אומרים את האמת: ערבים חיים בישראל בלי שום הפרדה ובכל מקום. בבתי חולים, למשל, הם לא רק רופאים ואחיות ורוקחים אלא גם שוכבים במיטות החולים זה לצד זה. זה איננו אפרטהייד, וגם לא סֶגְרֶגֵיישֶׁן, ואם אתם לא יודעים או שכחתם מה זה סגרגיישן, באיזו זכות אתם מעיזים לומר שיש בישראל אפרטהייד? תודה ודי, עכשיו אני הולכת לשיר ותזכרו: דוז פואה לישראל".

סתימת פיות

אני חושב שהפתרון לתביעה להשתיק את ערוץ 14, צריך היה להיות פסק דין שמחייב את ערוץ 14 לא לשדר אפילו שידור אחד, במשך 24 שעות רצופות בכל שבוע. נניח, כל שבוע החל מכניסת השבת ועד צאת השבת.

הדינוזאורים בירושלים

דינוזאורים עומדים בכל פינה בגן הבוטני בירושלים. אני מסתובב שם בין סוגי עצים וצמחים מכל העולם, נהנה, ושמח לראות שהוסיפו גם תערוכת דינוזאורים שפזורים בכל הגן. הם נראים אמיתיים, בגודל טבעי, והם זזים ופוערים את הפה, משמיעים קולות בדינוזאורית וחושפים את השיניים. אנחנו חולפים על פניהם, ולאט־לאט מתגנב לי חשק עקשני להוסיף שלט קטן ליד כל דינוזאור: נא לא להאכיל את הדינוזאורים בילדים שלכם.

זה מדגדג לי באמת, כך שבסוף לקחתי פתק קטן, וכתבתי עליו בעט בדיוק את זה, והשענתי שם. זה היה פתק קטן מאוד, אבל אם מישהו בהנהלת הגן קיבל תלונה מהורה שראה פתק כזה, ונפגע שמישהו חשד שהוא רוצה להאכיל את הדינואורים בחטיף שהוא הביא מהבית, ובכן אני מתנצל, אבל לא התאפקתי.

בעניין הגז


ההסכם עם חיזבאללה בנושא הגז הוא ההסכם הטוב ביותר שניתן להשיג תמורת תנאים שלא מתמקחים עליהם.

איפה הבית?

יום אחד הגיע הוריקן לישראל ותלש את כל מספרי הבתים ושמות הרחובות, ואנשים לא מצאו יותר את הבתים שלהם. הכל נראה אותו דבר.
רק אנשים שגרים בבתים ישנים מצאו את הבתים שלהם, נכנסו וישבו בתוך הבית. האחרים משוטטים ברחובות וזועקים: איך אני יכול לדעת איזה בית הוא הבית שלי?

הישראלי המאושר

מדד האושר בעולם מגלה שוב ושוב שהישראלים מאושרים. הישראלים הם בעצם בין היצורים המאושרים ביותר בעולם, לא כולל דולפינים.
איך זה שהישראלים מאושרים כל כך, בשעה שבכל שיחה ישראלית, בעל פה או ברשתות, הנושא הוא כמה גרוע ורע ומר ויקר ומעצבן לחיות כאן, והכל בגלל ביבי. אה, הבנתי למה הישראלים מאושרים: זה ממש כיף לשנוא את ביבי.

פינת השלולית

קורא ושמו דן שלח מכתב משלו לפינה שלנו. כך כתב:
“ראיתי אותה יושבת על שפת השלולית, בלי סנדלים, משכשכת כפות רגליים.
ניגשתי ושאלתי אותה אם היא אוהבת ללכת יחפה.
היא ענתה שרק מי שחי במים, יודע איך ניתן לעטוף באהבה".
סיפור יפה בעיניי, יש בו מידת המסתורין המובנת רק לשוכני השלולית, או לא מובנת, ואהבתי.
אבל אהבתי אפילו יותר את הכותרת למכתב הזה, שהגיע במייל. בשורת הנושא כתב דן:
מָשְּׁלוּלִית. 