הכלכלה העולמית בהאטה - אבל לא בישראל, שהפכה לאחת הכלכלות החזקות בעולם

הסחר העולמי של סחורות ושל שירותים, החשוב והחיוני, בייחוד למדינות קטנות הנסמכות על הסחר לעלייה בפעילות המשקית, כמו ישראל, יעלה בשנת 2023 ב־2.5% בלבד לאחר עלייה של 4.3% בשנה היוצאת 2022. שיעור האינפלציה העולמי במשך שנת 2023 יירד ל־5.1%, לאחר שעמד על 9.1% בשנה האחרונה בעקבות ההשתחררות ממגבלות הקורונה, לפי הערכות מעודכנות של קרן המטבע הבינלאומית שפורסמו עתה בוושינגטון.

התוצר העולמי במחירים קבועים יעלה בשנה הבאה ב־2.7% לאחר 3.2% בשנה היוצאת. עוד צופה הקרן כי הוסר האיום הגדול ביותר על המשק העולמי, למעט התרחבות המלחמות, שעתה עיקרן באוקראינה, ומחירי הסחורות, למעט נפט, יחזרו כמעט לרמה שבה היו בשנת 2021, אחרי שעלו השנה ב־7.3%.

הבעיה הקריטית לסדר העולמי הכלכלי העובר בימים אלה היא הזעזוע המתמשך בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה. מחירי הגז הרוסי ימשיכו להעפיל בשנת 2023 בעוד 30%, לאחר שעלו השנה ב־202%, כלומר הם שלשו את מחירם השנה. הנסיקה במחירי הגז והמחסור בגז גוררים את התמוטטות מבנה המשק האירופי, שממשלותיו חסרות אונים לנוכח משבר שלא חוו מתום מלחמת העולם השנייה.

העלאות הריבית החדות שמנהיג הפד - תוספת של כ־3% מאז חודש מרץ - שבעקבותיו הולכים מרבית הבנקים המרכזיים, יביאו להאטה בקצב הצמיחה. הריבית תבלום את העלייה במחירי הנפט. היא תביא לירידה במחירי הנפט בים הצפוני ב־11% לאחר עלייה של 42% השנה ועלייה בשיעורים דומים בניו יורק. מחירי הפחם יירדו בשנה הבאה ב־6% לאחר נסיקה של 42% השנה במחירי הפחם הדרום־אפריקאי - אינדיקטור למחירי הפחם המשפיע גם על תעריפי החשמל בישראל.

המשך העלאות הריבית בעולם, למרות ההאטה בקצב הצמיחה, יגררו ירידה במחירי הסחורות החקלאיות בעולם ב־6% לאחר עלייה של 14% השנה. ירידה זו במחירי הסחורות החקלאיות וירידה במחירי ההובלה העולמית (ירידה של המדד העולמי של שינוע סחורות בים בשיעור של 50% מתחילת יולי) ימתנו את שיעור האינפלציה העולמי, כולל בישראל.

הסובלים העיקריים בשנה הבאה, למעשה כבר בחורף הקרוב, הם האירופים בשל תלותם בגז הרוסי לתעשייה, להפקת כוח ולהסקת בתיהם ומוסדותיהם. הציבור האירופי יקפא מקור בחורף הקרוב. הצמיחה של גוש היורו תהיה בשנה הבאה פעוטה, שולית, רק 0.5% לאחר 3.06% השנה, ובשנים לאחר מכן חזויה צמיחה של כ־1.7% בלבד בגוש היורו. שיעור האינפלציה במשך שנת 2023 בגוש היורו צפוי לרדת ל־4.5%, לאחר שהיה 8.8% השנה.

טראומה גרמנית

שיעור החיסכון יירד, מפני שהציבור ינסה לשמור על רמת החיים באמצעות הפחתת החיסכון. שיעור האבטלה בגוש היורו יהיה בשנה הבאה 7% ויישאר קרוב לכך במשך שנים, ובסך הכל לא יהיו משרות חדשות ברקע. הגירעון התקציבי של כלל גוש היורו, המונה 19 מדינות, יהיה קרוב ל־3% בשנה הבאה, החוב לתוצר - 91%, רחוק מחלומות יעד אמנת מאסטריכט, שהאיחוד האירופי קבע כיעד חוב - 60%.

התוצר של גרמניה, שתלותה בעשורים האחרונים בגז הרוסי הייתה מוחלטת בתקופת הקנצלרית אנגלה מרקל (שלא שעתה לדרישת כל נשיאי ארה"ב להתרחק מרוסיה), יצטמק בשנת 2023 ב־0.3% לאחר צמיחה של 2% לשנה בשנתיים האחרונות.

גרמניה תשוב לצמוח, על פי הקרן, ביותר מ־2% רק בשנת 2025. התוצר לנפש יירד במחירים קבועים בשיעור של 0.4% לאחר עלייה של 1.4% השנה. חברות תעשייה גרמניות שייאלצו לשלם פי עשרה עבור אנרגיה כבר פועלות להגר אל מחוץ לגרמניה כדי למצוא הזדמנויות זולות לקווי הייצור שלהן.

האינפלציה, שכל הממשלות בגרמניה בטראומה ממנה בגלל איבוד השליטה עליה ערב מלחמת העולם השנייה, תהיה במשך שנת 2023 כ־5.4% לאחר 10.2% השנה ותרד אל מתחת ל־2% רק בשנת 2026. שיעור האבטלה בגרמניה, גם הוא מסמני הטראומה של העם הגרמני, יעלה בשנה הבאה ל־3.4% לאחר 2.9% השנה.

באיטליה התוצר בשנת 2023 יירד בכ־2% ויצמח כ־1% לשנה בשנים לאחר מכן. התוצר לנפש יהיה בקיפאון לאחר עלייה של 3.3% השנה. שיעור האבטלה באיטליה יהיה בשנה הבאה 9.4% ויישאר ברמה כזאת ומעט נמוך יותר בשנים הבאות. לאן יהגרו האיטלקים? פעם היגרו לגרמניה, שעתה מוכה בעצמה. למעשה, קשה לדעת מה יהיו ביצועי המשק האיטלקי לאחר הקמת קואליציה של הימין, שתחתור לגירעון גדול יותר ולהקשבה חלקית בלבד לדרישות בריסל (האיחוד האירופי) לסדר כלכלי מחייב.

השוק כן יודע מה יקרה - הסיכון האיטלקי הולך וגדל: פער התשואה של אג"ח ממשלתי לעשר שנים בין גרמניה, הנחשבת למדינת עוגן בגוש היורו, לאיטליה עלה ל־2.23%. כלומר איטליה מחויבת בריבית גבוהה יותר שתקשה עליה בהמשך להשיב את החוב או לחלופין לממש את האיום שנשמע הרבה שנים בקרב פוליטיקאים איטלקים לעזוב את גוש היורו לטובת פופוליזם לאומי איטלקי.

מאנגליה בחום

בבריטניה, עם המשבר האדיר ביותר באירופה, התוצר יירד בשנת 2023 ב־0.9% לאחר עלייה של 0.5% השנה. שיעור החיסכון ימשיך להידרדר בשנים הקרובות, כדי שמשקי הבית יוכלו לכסות את עלות החורפים הקרים בשל נסיקת מחירי הגז שלוותה בפשיטות רגל של חברות גז.

שר האוצר החדש, ג'רמי האנט, שהחליף בשבוע שעבר את שר האוצר הקודם, הודיע לתושבי הממלכה שהם יכולים לשכוח מהבטחותיו של קודמו לסבסד ולכסות חלק מעלות חימום הבתים והאנרגיה, ומשקי הבית יצטרכו לשלם את החשבון האדיר מכיסם. שיעור האינפלציה שגורע מכוח הקנייה של הציבור יעלה בעוד 6.3% בשנה הבאה לאחר 11.3% השנה - שיעורי אינפלציה שדומים יותר למדינות מתעוררות חלשות.

שיעור האבטלה יעלה ל־4.8% ובשנת 2025 לקרוב ל־5%. התוצר לנפש בממלכה המאוחדת, במונחים ריאליים, יהיה בקיפאון בשנת 2023 לאחר עלייה של 3.2% השנה. הממשלה הפופוליסטית של בריטניה חשבה שיש מקום להגדיל את הגירעון התקציבי בסכומי עתק כדי לממן את סבסוד מחירי האנרגיה.

שוקי האג"ח, שעיקרם מוחזק על ידי קרנות פנסיה המחויבות לעמיתיהם, קרסו. הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ להתערב בסכומי עתק, נזף בעדינות בממשלה ואמר כי לא יוכל לעמוד יותר בפני האסון שממיטה הממשלה, שדוחפת מטה את שוק ההון ומרסקת את הפאונד הבריטי. הנגיד אומר בפה מלא כי עם גירעון אדיר שכזה העלאת שיעורי הריבית בשיעור חד תהיה מחויבת המציאות.

ראשת הממשלה ליז טראס החליטה לפטר את שר האוצר קוואזי קווארטנג, שעשה כדבריה, ומינתה תחתיו שר אוצר חדש ג'מי האנט, ששינה את המדיניות ב־180 מעלות והכריז שדווקא יעלה מסים כדי להפחית את הגירעון הממשלתי שהיה כרוך בגיוס הון בעלויות גדלות.

עתה ראשת הממשלה עצמה מועמדת להדחה על ידי המפלגה השמרנית שבראשה היא עומדת בשל הגירעון התקציבי האדיר שהיא תכננה וגם בגלל התוכנית להפחית את המסים על בעלי הכנסות גבוהות. החשש בשווקים הבינלאומיים הוא כי משבר פיננסי בבריטניה עלול להתפשט בעולם ולהוסיף למדורת אי־הוודאות של המלחמה באוקראינה, למחירי הגז הגואים, לעליית ערכו של הדולר, לאי־היציבות באיטליה ולאחיזה הרופפת בבתי המחוקקים של הנשיא ביידן, אם מפלגתו תאבד את הרוב בקונגרס לאחר בחירות האמצע בתחילת נובמבר.

תפסו את אמריקה

בארה"ב התוצר לנפש יעלה, במונחים ריאליים, בשיעור של 0.7% לאחר 1.4% השנה, לפי קרן המטבע הבינלאומית. שיעור האינפלציה בשנה הבאה יעמוד על 2.3% לאחר 6.4% - הצפי במשך 2022. שיעור האבטלה יעלה ל־4.6% לאחר 3.7% השנה וימשיך לעלות בשנים 2024־2025 לכ־5.4%.

החוב לתוצר של ממשלת ארה"ב יעלה בשנה הבאה ל־97% לאחר 95% השנה, וימשיך לעלות כל שנה בכמה אחוזים עד 109% בשנת 2026. הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב יירד בשנה הבאה ל־3.1% מהתוצר לאחר 3.9% השנה, וימשיך לרדת ל־2.4% בשנת 2026 - מה שיתמוך באפשרות להמשך התחזקותו של הדולר, לא רק בגלל עליות הריבית האגרסיביות יחסית לשאר הבנקים המרכזיים בעולם.

המדינות העניות יסבלו קשות בשנים הקרובות: על פי הערכות של הבנק העולמי, השנה חייבות מדינות אלה להשיב חוב למדינות המלוות בהיקף של 35 מיליארד דולר, שאין להן בגלל המשבר הכלכלי העולמי. כ־40% מהחוב של המדינות העניות הוא לסין, שבשני העשורים האחרונים פיתתה הרבה מדינות ליטול הלוואות, ששימשו אותן להזמנת עבודות תשתית מחברות סיניות, שממשלת סין החליטה כי עליהן לבנות, לסלול ולהקים בכל מקום בעולם השלישי ובכל מחיר.

באמצעות הלוואות אלה שעבדה סין את המדיניות העניות, העומדות היום בפני שוקת שבורה. סין אינה מוכנה להיות חלק ממדינות המערב שמחפשות פתרון אלגנטי למצוקת המדינות העניות. סין לא שלחה שליחים לוועידה הבינלאומית של המדינות המלוות של הבנק העולמי. סין טוענת כי גם הבנק העולמי וקרן המטבע חייבים להשתתף בוויתור על חוב המדינות העניות.

סרי לנקה כבר התמוטטה, ומצרים במשבר כלכלי מחריף באין מט"ח והיא מבקשת סיוע חדש וטרי מקרן המטבע הבינלאומית. הלירה המצרית מתמוטטת כדי להגיע לשיווי משקל חדש ונסחרת חופשי, לאחר שהשער היה קבוע במשך שנתיים עד מרץ. בלבנון התמוטטו התשתיות, הפסקות חשמל הפכו ארוכות, מורגש מחסור בבנזין בתחנות הדלק, באזורים עניים אין מי שתייה והכולרה מתפשטת.

בישראל, אחת המדינות החזקות ביותר היום בעולם, התוצר לנפש צפוי לעלות בשיעור של 1.33% בשנת 2023 לאחר עלייה חדה של 4.4% השנה, לפי קרן המטבע הבינלאומית. כלל התוצר יעלה ב־3% לאחר 6.13% השנה. מה שהכי מעניין בתחזית הקרן הוא היקף העודף בחשבון השוטף של ישראל, שיעלה בשנת 2023 ל־3.7% מהתוצר לאחר 2.5% השנה ויישאר ברמות של כ־3.6%־3.8% בשנים לאחר מכן עד 2026.

עודף זה בזמן המשבר העולמי מצביע על האפשרות שהשקל ימשיך להיות מטבע חזק יחסית למרבית המטבעות בעולם, בייחוד אם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית בעקבות הפד האמריקאי. העלאת הריבית מחויבת, גם על פי החלטת הממשלה, להגיע לאינפלציה של 1%־3%.

העלאת הריבית מחויבת גם כדי להכריע את מחירי הדירות הפוגעים בתשתית החברתית של ישראל. עוד צופה הקרן כי האינפלציה בשנה הבאה תהיה כ־2.7% לאחר כ־5.3% במשך 2022. שיעור האבטלה, לפי הקרן, יירד בשנה הבאה ל־3.8% לאחר 3.9% השנה, ובשנים לאחר מכן יתייצב על 3.7% ללא שינוי. בשנת 2025 אוכלוסיית ישראל כבר תגיע ל־10 מיליון נפש.

העודף בחשבון התקציבי השנה שיסתיים ב־0.09% ביחס לתוצר ייעלם, ובשנת 2023 הגירעון יהיה 0.4% מהתוצר ויעלה בשנים הבאות ל־1.3% בשנת 2024 ועד 2.5% בשנת 2026 - עדיין נמוך במונחים בינלאומיים. החוב לתוצר של ישראל יירד בשנה הבאה ל־55% לאחר 59% השנה, וימשיך לרדת לכיוון 53% בשנת 2026, בין הטובים בעולם. שיעור החיסכון בישראל, בין הגבוהים בעולם, יישאר ללא שינוי בשנים הבאות. ההשקעות ביחס לתוצר ימשיכו להיות גבוהות בשנים הקרובות - כ־25%־26% מהתוצר.