ראש הממשלה יאיר לפיד נמצא היום במקום משופר בהרבה מכפי שתכנן להיות כשנקבע תאריך הבחירות. הוא מצמצם את הפער מבנימין נתניהו במהירות. בסקרים מסוימים הפער הזה מתכווץ למינימום: 4 או 5 מנדטים. עד לא מזמן, הליכוד הייתה כפולה מיש עתיד. לא עוד. אותו כנ"ל באחוזי ההתאמה לראשות הממשלה. הנתון הזה ידוע כמכריע קמפיינים. לפיד קרוב לשוויון גם שם.
הוא מתנהל בשלווה יחסית. הוא גם מועד פה ושם. הוא מודע לכך שהיה צריך לגנות בפה מלא את דבריה של ח"כ עאידה תומא־סלימאן שתמכה במחבלי גוב האריות. הוא עבר על התמלול המלא של מה שאמרה רק אחרי שהעניק את הראיונות לערוצי הטלוויזיה ואמר למי שאמר: "אלה דברים מחפירים של תמיכה בטרור". להגנתו ייאמר שהפעולה הצבאית שאותה גינתה תומא־סלימאן היא פעולה צבאית שהוא אישר.
העובדה שלפיד קרא לנתניהו לעימות ונתניהו השתפן, היא קלף מנצח. העובדה ברורה ופשוטה: לפיד מוכן לעימות טלוויזיוני עם נתניהו, שמצדו ממלמל משפטים מרוסקים בערוץ 14 ומתחמק. "אם המצב הנוכחי הוא תיקו", אמר לפיד השבוע בשיחות סגורות, "הרי שניצחנו. המצב הוא שנתניהו יכול לנצח או להפסיד בבחירות. אני צריך רק לא להפסיד". לפיד מאמין בתיקו המשתקף בסקרים, אבל משוכנע שזה נותן לו יתרון.
"המכונה שלנו ליום הבחירות משומנת ויעילה יותר ממה שיש ליריבינו", הוא אומר בשיחות סגורות, "בליכוד החליפו את מטה השטח, החליפו את ראש מטה יום הבחירות, יש שם כאוס. אצלנו אין. אם ביום הבחירות יש מנדט או שניים על הרצפה, הם יהיו שלנו". הוא לא מוטרד באמת ממצבן של מרצ והעבודה. אין לו שום דבר טוב להגיד על מרב מיכאלי, שדחתה ביהירות את כל ההפצרות לאיחוד בטרם פורענות, אבל הסוקר המעולה שלו, מרק מלמן, טוען ששתי המפלגות עוברות. לא בגדול, אבל עוברות.
לפיד מכוון את הפעילות הכירורגית של הקמפיין שלו למתלבטים בין הגושים. על פי מלמן, יש כמה עשרות אלפי ישראלים שמסוגלים, עדיין, לנדוד מהשאריות של איילת שקד לבני גנץ, או אפילו מהליכוד ליש עתיד. דבר נוסף שהוסיף לא מעט נחת ללפיד השבוע הוא העובדה שניצח את נתניהו והליכוד בקרב על הנרטיב: למרות המאמץ המיוזע של ביבי, הציבור הישראלי מבין שהסכם הגז עם לבנון הוא אירוע חיובי ומתבקש. וגם זה לא מובן מאליו.