כל מיני דברים מתרחשים במהלך היום. יש טפסים למלא, מצרכים להשלים בסופר, אוכל שצריך למלא לחתול, עציצים שצריך להשקות, כלים שצריך לשטוף. לפעמים קורים גם דברים גדולים יותר, ויום אחד אתה מוצא את עצמך על מדרגות הרבנות, מתגרש מהאישה שפעם האמנת שהיא הפתרון לעולמך.
לפעמים נשבר לך הלב. לפעמים הקבוצה שלך מפסידה עוד פעם ויורדת ליגה. לפעמים בן משפחה הולך לעולמו ופתאום ימי השישי מרגישים כבדים ומדכאים. לפעמים מס הכנסה שולח לך מכתב עם הרבה מספרים שעליך לשלם. לפעמים אתה מתעורר בבוקר ומרגיש שהכל כל כך כבד ושאתה רוצה להישאר במיטה ולהיעלם.
אבל יש לי דרך סודית להתמודד עם כל זה. הסוד הוא להביט על החיים, על החיים שלך, מנקודת מבט גבוהה יותר - מהחלל. החלל הוא דבר מדהים, שככל שאתה חוקר אותו אתה מבין יותר שהכל עומד להתכלות והכל זמני ושום דבר לא נצחי. חוץ, אולי, מ"סברי מרנן", שהיא באמת תמשיך לעוד עונה ועוד עונה, עוד פרק ועוד פרק, לנצח נצחים
.
במונחים קוסמולוגיים ואסטרונומיים היקום הוא רק הצעת הגשה של מנה שסופה להיאכל או להיזרק לפח. הסוד של היקום הוא שבסופו של דבר הכל יימחה וייעלם. האפשרויות הן מגוונות ומעניינות: מתישהו יגיע הרגע שבו הגלקסיה שלנו (שביל החלב) תתנגש חזיתית בגלקסיה השכנה שלנו (אנדרומדה), והכל ייחרב, כל אטום וכל תת־אטום בכדור הארץ שלנו. גם הירח, שמתרחק מאיתנו בקצב של 3.8 סנטימטר בשנה, יתנתק בסוף מכוח המשיכה שלנו, ואז, הו אז, כל מה שהירח דואג לו: עונות השנה, הזווית שבה כדור הארץ מסתובב, הגאות והשפל, יתהפך עלינו, יזרע הרס בכל רחבי הכדור שלנו ויביא לקץ האנושות במהרה.
אפילו השמש הלוהטת שלנו, מתחממת וגדלה כל הזמן, עד שתגיע בסוף למצב שבו היא התיכה את כל המימן שבליבה שלה ותהפוך ל״ענק אדום״ - כלומר היא תתנפח ותתנפח לממדים אסטרונומיים עד שתבלע ממש את כוכב הלכת הקטן שלנו. אופציה נוספת שיכולה להתרחש עוד לפני כל הנ״ל היא שהשדה המגנטי שמקיף אותנו ושומר עלינו מפני הקרינה ההרסנית של השמש ייעלם יום אחד בלי התרעה מוקדמת (כרגע אין מדען שיודע לחזות מתי זה יקרה, רק יודעים שזה יקרה. מאדים הוא ראיה לכוכב לכת שאיבד את השדה המגנטי שלו), ואנחנו נהפוך לסיר הטיגון של מערכת השמש וכל החי והצומח בעולמנו יצלה בתוך יום־יומיים.
וכמובן ישנה האופציה המיידית - כזו שיכולה להתרחש גם בטווח הקרוב, אפילו עוד בחיינו - שאסטרואיד באורך של 400 מטר ומעלה יתנגש בכדור הארץ וימחק ברגע וחצי את הציוויליזציה הנחמדה שלנו שעמלנו עליה כבר בערך 70 אלף שנה. ואם כל זה לא מספיק, בכל רגע נתון, בלי אזהרה מוקדמת, בלי שום מכתב אזהרה בדואר רשום, היקום יכול להתכווץ בחזרה לנקודת ה״סינגולריות הכבידתית״ שבה היה לפני המפץ הגדול, והיקום כולו יצטמצם לגודל של גרגר אורז בסמטי.
אז מה זה משנה אם ההיא ששלחת לה הודעה לא השיבה לך אף על פי שיש שני וי כחולים? מה זה חשוב שאתה עולה על הכביש ומקבל תצוגה של מכוניות שלעולם לא תוכל לקנות? יוקר המחיה? בועת הנדל״ן? שחקני כדורגל ערבים בנבחרת הלאומית שלא שרים את ההמנון? הסכסוך הישראלי־פלסטיני? זה שמעיין אדם עושה הרצאות שבהן היא מסבירה ״איך לקחת את החלומות שלך, לשים אותם בפיתה ולתת ביס?״, מה כל זה משנה אם הכל הולך להימחק בשנייה וכולנו נהיה כלום ושום דבר? איזה נפלא זה, כמה אחריות זה מוריד וכמה דאגות.
כעת אני רוצה להתנצל ולהגיד כמה מילים על דברים שכתבתי פה בטור האחרון. למען רענון הזיכרון - כתבתי שאני לא אלך להצביע, שהבחירות החוזרות ונשנות נמאסו עליי ושהשדה הפוליטי הפך מבחינתי לשדה קוצים ואני לא מעוניין לקחת חלק בהצבעה בבחירות האלו. ובכן, חשבתי על זה כמו שצריך והחלטתי שזה באמת יהיה לא אחראי שלא לצאת להצביע.
אני אפילו יכול להגיד שזה לא יהיה הוגן כלפי ילדיי שלא אצא להצביע על העתיד שלהם ושלנו. ההצבעה היא אקט דמוקרטי מהמעלה הראשונה, והדמוקרטיה והערכים שהיא מביאה עמה חשובים מדי מכדי שאזלזל בהם. לכן יצאתי להצביע. למעשה את השורות האלו ממש אני כותב בשלישי בבוקר, 13 דקות לפני פתיחת הקלפיות. בעוד 13 דקות, אחרי שאשלח את הטור הזה לעורך, אנעל נעליים ואצא אל עבר הקלפי והעתיד הדמוקרטי של כולנו.
נחזור לרגע לעולם שמחוץ לאטמוספירה. האמת היא שלעתים החיים ממש לוחצים ואני לא מרגיש שיש לי כוח להתחיל למנות את כל האופציות לחורבן וקץ האנושות. אז מה שאני עושה הוא לפתוח את המחשב, להיכנס לאתר של תחנת החלל הבינלאומית שמשדרת בשידור חי (24 שעות ביממה) את נקודת המבט שלה על כדור הארץ, ואתה יכול לראות מגובה של 400 קילומטרים ומהירות של 27,598 קמ״ש את הכדור הקטן שעליו אנחנו נמצאים. הכדור הקטן כפי שהוא נראה מבעד לחלון תחנת החלל ברגע זה ממש. כשאתה מביט על הנעשה משם, הכל נראה כל כך קטן, ואתה מבין שהצרות שלך ואתה הם פסיק בתוך עולם מופלא ומסתורי, ושחבל יהיה לבזבז כל כך הרבה אנרגיה וזמן על דברים קטנוניים שיש להם אפס חשיבות ביקום המופלא והמסתורי הזה.