מספר תאונות הדרכים ברבע השלישי של השנה ירד בשיעור של 18% לעומת הרבע השלישי של 2021, שבו עדיין כיכב נגיף הקורונה, על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ירידה של 10% ברבע השני לעומת מקבילו בשנת 2021. מספר הנפגעים בתאונות הדרכים ירד ברבע השלישי של השנה ב־21% לעומת הרבע השלישי של 2021. מספר ההרוגים ירד בחודשים יולי־ספטמבר ב־12% ל־78 לעומת 89 ברבע השלישי של 2021, ומספר הפצועים קשה ירד ב־19% ל־533 נפש. מובן שזאת בשורה לחברות הביטוח, אך לא בכך עסקינן.
את חלק מהירידה של תאונות הדרכים אפשר לייחס להמשך שיפור מערכת הכבישים בישראל, אך חלק נוסף הוא תרומת העלייה בהיקף הרכבים החכמים והחצי־חכמים המתריעים מפגיעה ברכב אחר תוך כדי נסיעה, ועוד חלק אפשר לייחס אולי לעלייה החדה במחיר הבנזין, שהפחיתה את הקילומטרז' שלנו. הירידה הזאת הושגה, אף שמספר ניידות המשטרה בכבישים ירד דרסטית בשנים האחרונות, ובמקומן הוצבו מצלמות חכמות. מאז אוקטובר 2021 ועד ספטמבר השנה יש ירידה חודשית של 1.6% בממוצע של מספר הנפגעים - נתון מבורך - אך אולי אחת הסיבות הסמויות לירידה במספר הנפגעים היא שהמשק נכנס להאטה בפעילות הכלכלית, כמו שאר העולם שעומד להיכנס למיתון בעיקר בשל העלייה במחיר הכסף וההון בעקבות עלייה חדה בריבית בנק ישראל (שכבר הגיעה ל־2.75% ועוד תמשיך לעלות לכיוון 5%־5.5% בעוד שנה מהיום).
נלחמים על הבית
התוצאה המיידית של עליית מחיר הכסף היא ירידה בביקוש לדירות. מעניין מאוד לבחון את הביקוש לדירות חדשות - גם במקרה זה הירידה החלה בדיוק באותו חודש, אוקטובר 2021. על פי נתוני הלמ"ס, הכמות המבוקשת נמצאת בירידה חודשית ממוצעת של 2.8% עד חודש אוגוסט, החודש האחרון המדווח. לפי נתוני הלמ"ס, הירידה בביקוש התעצמה באוגוסט לירידה של 3.6% לעומת יולי. בניכוי עונתיות חלה ירידה של 17% בביקוש לדירות חדשות בשלושת החודשים יוני־אוגוסט לעומת שלושת החודשים קודם לכן. התוצאה היא שמספר הדירות שנותרו למכירה נמצא בשיא של 49,280 יחידות.
שינוי המגמה המיידי של הריבית המכבידה וההתרחקות מרכישת דירה, שהייתה אחד העיסוקים הפופולריים בקרב הציבור מאז שהונהגה ריבית נמוכה לאחר משבר 2008, הוא ירידה בנטילת משכנתאות.
מספר נטילת ההלוואות כמשכנתה נמצא בירידה מתמשכת. ברבע השלישי של השנה מספר המשכנתאות היה נמוך ב־17% לעומת הרבע השלישי של 2021. היקף ביצוע המשכנתאות בכסף ירד ב־10% בחודשים יולי־ספטמבר לעומת החודשים המקבילים אשתקד, כאשר מחירי הדירות דווקא נסקו בשנה האחרונה המדווחת ב־19% - מה שהיה מצריך עלייה בהיקף הכספי של נטילת המשכנתאות. הנוטשים הראשיים משוק הדירות, שהיה פופולרי ולא עוד, הם המשקיעים, כלומר הבוחנים את החזר התשואה על השקעותיהם לעומת החלופה בשוק ההון. מספר ההלוואות למשקיעים ירד ברבע השלישי של השנה ב־38% לעומת הרבע המקביל בשנת 2021, והיקף ההלוואות בכסף ירד ב־28%.
אפילו בקרב רוכשי דירות במחיר מופחת, המכוון על ידי הממשלה, הייתה ירידה של 29% במספר ההלוואות וירידה של 25% בכסף בהתאמה. אלה שעלולים להתקשות בהחזר משכנתאות בעתיד הם אלה שביקשו וקיבלו הלוואות משכנתה בשווי של 60%־75% מערך הדירה הנרכשת. בגלל נסיקת מחירי הדירות ביצוע ההלוואות לקבוצה זו, הממונפת מאוד, ירד רק ב־3% ביולי־ספטמבר השנה לעומת החודשים המקבילים אשתקד, בעוד הירידה של המממנים באמצעות הבנקים של 45%־60% משווי הדירה הנרכשת הייתה ירידה של 16%, וכן הייתה ירידה של 14% של המממנים בין 30%־45% ממחיר הדירה. כלומר בסך הכל הציבור נדחק להגביר את היקף המימון.
כאשר ההחזר החודשי בגין המשכנתאות עולה לפחות בשני מסלולים, הצמוד בגלל עליית האינפלציה וצמוד הפריים בגלל עליית הריבית, הציבור יהיה חייב להצטמצם בקניות הרגילות שלו. אף על פי שהאוכלוסייה גדלה בשנה האחרונה בין 1.8%־2%, פדיון רשתות השיווק בשלושת החודשים יולי־ספטמבר עלה ב־0.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021 - הכל במחירים ריאליים, כלומר מנוכי אינפלציה. בפדיון רשתות המזון הייתה עלייה של 2.4% ביחס לרבע השני של השנה שבו הייתה עלייה של 4.4%, כלומר ירידה בחצי בקצב העלייה בפדיון רשתות המזון - הכל כאמור במחירים ריאליים מנוכי אינפלציה.
התיירות דועכת
מדובר בתופעה מעניינת המבשרת אף היא את ההאטה הכלכלית, כי בכל תשעת החודשים הראשונים של השנה ירדה מכירת מזון בלבד ב־2.6% אל מול התקופה המקבילה בשנת 2021 לעומת עלייה של 1.1% בכלל המכירות. כלומר אנו מצטמצמים בקניית מזון - תופעה המאפיינת שכבות חלשות - אולי אלה שנדחקו למהר ולהחליף את הממשלה. השימוש בכרטיסי אשראי לרכישת מזון במחירים קבועים ירד ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 0.2% לאחר עלייה של 5.2% ברבע השני של השנה.
שירותי אירוח ואוכל, כלומר מסעדות, עלו בשלושת החודשים עד לאוגוסט לעומת שלושת החודשים קודם לכן בשיעור שנתי של 1.9% בלבד לאחר עלייה של 8.6% בשלושת החודשים קודם לכן. בהקבלה לחודשים האמורים, הייתה ירידה של 4.1% במסחר הסיטונאי והקמעונאי לאחר ירידה של 1.5%, ובמסחר בכלי רכב ירידה של 4.7% לאחר ירידה של 1.6% בהתאמה. תעריפי החשמל והמים בעלייה, והפרוטה חסרה גם בקרב יצרנים המבקשים לחסוך, ופדיון ענפי החשמל והמים ירדו ב־4.4% לאחר עלייה של 24.9%.
גם ההתלהבות מיציאה לחו"ל, שגאתה מיד לאחר הסרת מגבלות הקורונה, דועכת. מנתוני המגמה של הלמ"ס עולה כי בשלושת החודשים אוגוסט־אוקטובר נרשמה ירידה בשיעור חודשי ממוצע של 7% במספר היוצאים לחו"ל לאחר ירידה של 1.2% לחודש בשלושת החודשים קודם לכן. באוקטובר מספר היוצאים לחו"ל דרך נתב"ג היה 681 אלף - ירידה של 7.5% לעומת אוקטובר 2019, חודש אוקטובר האחרון לפני פרוץ נגיף הקורונה. האוכלוסייה גדלה, מספר היוצאים לחו"ל נופל. כשהפרוטה חסרה, נוסעים יותר דרך הגבול היבשתי למצרים ולירדן.
על פי נתוני חברות כרטיסי האשראי, ניתן להבחין כי בקרב הקבוצות החזקות במשק אין ממש האטה בקניות, ורכישת שירותי ביטוח, כרטיסי טיסה, טיסות ואירוח עלתה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 2.1% לאחר עלייה של 1.3% ברבע השני של השנה, קנייה ורכישה של חשמל, גז, מחשבים, תוכנה, ציוד ושירותי תקשורת ותחבורה, שירותי רפואה ותרופות - עלייה בקצב שנתי של 5.1% לאחר 3.5% ברבע השני של השנה.
הציבור היה ער למצבו עוד בטרם הלך לקלפי וגרם לשינוי השלטון. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס, הבנוי על מתודולוגיה בינלאומית של ה־OECD, ירד ברבע השלישי של השנה לשיעור של -21% לעומת מינוס 9% בשלושת החודשים יולי־ספטמבר אשתקד. בסעיף השינוי שחל במצבו הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה הייתה ירידה לשיעור של -17% לעומת -15%. בסעיף השינוי הצפוי במצבו הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה תהיה ירידה לשיעור של מינוס 5% לעומת 5% (חיובי). בסעיף השינוי הצפוי במצבה הכלכלי של המדינה תחול ירידה לשיעור של -35% לעומת מינוס 7%, ובסעיף של כוונת משקי הבית לרכוש מוצרים גדולים בשנה הקרובה, נניח מקררים, שאר מוצרי המטבח הגדולים או רכב, תחול ירידה לשיעור של -26% לעומת -19%.
לא מאמינים
כלל אמון הצרכנים בקרב היהודים היה בספטמבר -19 ובקרב הערבים -27. כלל מדד האמון היחסי היה בספטמבר 70% לעומת 78% באוגוסט, כאשר הבסיס ממרץ 2011 עד פברואר 2012 שווה 100. הנתון המדהים, שימו לב, בזמן עליית ממשלת נפתלי בנט-יאיר לפיד לשלטון ביוני 2021 הוא שאמון הצרכנים היחסי היה 137%, ומאז הוא הידרדר ל־70% - צניחה אדירה שהתבטאה בקלפי וגרמה לחילופי השלטון.
מי שמחזיק לפי שעה את המשק הוא שני סקטורים העלולים אף הם להיחלש. הענף הראשון הוא ענף הבנייה: התחלות הבנייה נמצאות בשיא לפחות מאז תחילת 1998, ברבע השני של השנה ההתחלות היו גבוהות ב־13% לעומת הרבע השני של 2021 וגבוהות ב־38% לעומת הרבע השני של 2019 לפני נגיף הקורונה. הענף השני שמחזיק המשק הוא תעשיית ההייטק: פדיון ההייטק בשירותים עלה בשיעור שנתי של 5% בשלושת החודשים לאוגוסט לאחר עלייה של 7% בשלושת החודשים קודם לכן, ופדיון ענפי ההייטק בתעשייה עלה ב־13% לאחר עלייה של 17% בהתאמה. כלל הייצור התעשייתי בפריחה עלה בשנה האחרונה לאוגוסט ב־16%.
גולת הכותרת של חוזקו של המשק הישראלי היא יצוא השירותים, כולל שירותי ההייטק. יצוא השירותים עלה בשנה האחרונה לאוגוסט ב28% ל־82.3 מיליארד דולר - יצוא של 1.58 מיליארד דולר לשבוע! כן, לשבוע. יצוא השירותים העסקיים של מעצמת ההייטק הישראלית עלה בשנה האחרונה ב־19% ל־64 מיליארד דולר. ההייטק, המשלם לעובדיו היטב, חי ובועט. השכר הממוצע בתעשיית ההייטק היה באוגוסט 27,880 שקל לחודש, לאחר שמספר המשרות עלה בשנה האחרונה בענף ב־8.7% והגיע ל־386,300, כשהמשרות הן קרוב ל־10% מכלל המשרות במשק. השכר הממוצע במשק היה 12,258 שקל. ההייטקיסטים היו בשנים האחרונות בין דוחפי מחירי הדיור בתל אביב ובגוש דן מעלה מעלה. לפי שעה, אין חולשה בענף, יש חששות סבירים למרות הפרסומים כאילו מתגלה חולשה רבה.
אולי יש תרומה לירידה במספר תאונות הדרכים גם להייטקיסטים - הקילומטרז' שלהם כנראה ירד בשל התרחבות אפשרויות העבודה מהבית עם התרחבות השימוש בזום גם לישיבות וירטואליות.
ייתכן שהפער החברתי יגדל - מה שיביא להנפקת כרטיסי מזון לקבוצה החלשה, בין שעובדת בפועל או לא משתתפת בכוח העבודה, כדרישת ש"ס, שהתחזקה מאוד במפה הפוליטית ובממשלה העתידה לקום. ההאטה הכלכלית מסתמנת בכל העולם, וחלק מהעולם יעבור למיתון מכאיב של ממש. היא תפגע בסופו של דבר גם בישראל החסונה. גם אם ההאטה העולמית לא תכה בישראל, אזי הריבית שבנק ישראל מנהיג וינהיג בעקבות הפד האמריקאי תכריע את הכף להאטה שתטרוף הקלפים במשק.