הממשלה החדשה שתוקם בקרוב יורשת לכאורה מצב מוכר וקיים, כשראש הממשלה המיועד מכיר את הזירה הפלסטינית ומנוסה בה לאורך שנים ארוכות. אלא שמשהו בכל זאת השתנה בשנתיים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה.
הרשות הפלסטינית מאיימת בהפסקת התיאום הביטחוני: "ישראל מנהלת איתנו מלחמה"
בכיר ברש"פ: "ישראל מחלישה אותנו ואז מתלוננת"
ראשית, מעמדו של מנהיג הרשות מחמוד עבאס התערער עד מאוד. אחיזתו ברחוב הפלסטיני, שהייתה חלשה כבר קודם לכן, התרופפה עוד יותר עד לרמת היעדר משילוּת מוחלט של הרשות הפלסטינית ברוב שטחיה. מצב זה מביא להקמת קני פעילות לאומנית ודתית של התארגנויות מקומיות הלוקחות את החוק לידיהן על חשבון ארגוני הביטחון הרשמיים של הרשות.
שנית, ניתן לזהות עלייה ברמת הייאוש והמתח בשטח, ואלו באים לידי ביטוי בריבוי פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים אך גם נגד כוחות ביטחון פלסטיניים. העלייה במתח באה לידי ביטוי גם בריבוי מוקדי חיכוך בין האוכלוסייה המקומית לתושבים היהודים באיו"ש, בדגש על אזורי שכם וחברון.
העובדה שמחמוד עבאס, אבו מאזן, העומד בראש הרשות הפלסטינית מאז שנת 2005, כיום בן 87, סובל מבעיות בריאות רבות, חלש פיזית ומנהיגותית, והלכה למעשה ויתר על יכולתו להביא הישג כלשהו לעמו – מגבירה את התסיסה ברחוב הפלסטיני ואת פעילותם של גורמים שונים במאבקם על עמדות כוח עתידיות. מסיבה זו גם לא ניתן כיום לקדם כל תוכנית מדינית אסטרטגית לנרמול היחסים בין ישראל לרש"פ, גם אם הייתה כזו.
בהיעדר יורש טבעי לעבאס, צפוי המאבק על המנהיגות לתפוס תאוצה ולהפוך לכוחני ואלים מצד אלו הרואים את עצמם כמנהיגים העתידיים של העם הפלסטיני. בקרב הזה על המנהיגות ישתתפו לא רק בכירי פת"ח, אלא גם בכירי ארגון חמאס שינסו לנצל את המצב ולהשתלט על עמדות הכוח של הרש"פ גם באיו"ש. עובדה זו, בשילוב עם ההנחה הסבירה שכל מנהיג שיגיע ינקוט תחילה קו נוקשה ולאומני מול ישראל כדי לבסס את מעמדו בקרב עמו, רק מחזקת את ההבנה שאנו עומדים בפני עימות משמעותי מול הרש"פ.
המשמעות היא התפתחות גל אלימות וטרור קשה ורחב בכל רחבי הרש"פ, כזה שיקבל עידוד מהנהגת חמאס ברצועת עזה ובעיקר כזה שיזלוג לתחומי מדינת ישראל, ובוודאי לתוך שטחים ישראליים הנמצאים באיו"ש. אירוע שכזה מחייב כבר היום את היערכותה של מדינת ישראל באמצעות צה"ל ושב"כ, וזה מה שאכן קורה. הצטרפות חמאס עזה למאבק ופתיחתה של חזית נוספת בדרום, תכפיל כמובן את היקף הבעיה ותחייב את ישראל לנקיטת צעדים מלחמתיים נוספים וקשים יותר.
להתרחשויות הצפויות יש השפעות מרחיקות לכת. על ישראל להיערך להשתלטות ביטחונית אפשרית על שטחי איו"ש וללחימה רחבה באלימות ובטרור כדי למנוע את זליגתם לתוך ישראל. במקביל חייבת ישראל לשמור על ההרתעה מול חמאס ברצועת עזה.
עם זאת, יש לבנות ולהציג לעולם ולרשות הפלסטינית תוכנית מדינית אסטרטגית ארוכת טווח להסדרה ונרמול של היחסים בשנים הקרובות, ולנסות להניע את התהליך בסיוע בינלאומי. בדרך זו תזכה ישראל בנקודות חשובות בדעת הקהל העולמית ובקרב מנהיגי העולם, ויתאפשר לה מרחב תמרון גם בלחימה בטרור בתוך שטחי הרשות.
הכותב הוא יו"ר מועצת העם החדשה וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן