אירוע לא פחות מדאיג, אולי יותר, זו הקריאה לשנות את "סעיף הנכד" בחוק השבות. חוק שחוקק ב־1950, אחרי דיון ארוך, מעמיק ונרחב. חוק שמאפשר עלייה לארץ והתאזרחות מלאה בה לכל יהודי. לצורך העלייה הזו, הוגדרו גם מי שאינם יהודים כהלכה: מי שאביו יהודי, או סבו יהודי. גם המפד"ל של פעם הצביעה לבסוף בעד החוק הזה. הבעיה היא שהמפד"ל של פעם הפכה לציונות הדתית של היום. עכשיו הם פתאום רוצים לבטל את הסעיף הזה. לשבור לרסיסים את הסטטוס קוו, את העקרונות המקודשים שעליהם נבנתה המדינה הזו. להמציא את הציונות מחדש.
ברק רביד מעריך: האם ארה"ב תמנע את מינויו של סמוטריץ' לשר הביטחון?
"רוצה לבטל את זכות השביתה": בכיר בהסתדרות במתקפה על סמוטריץ'
אני שואל את עצמי מי ישרת בצה"ל במקום אלפי החיילים שעלו מכוח הסעיף הזה ארצה. מי ישרת במילואים. מי יחליף את עשרות או מאות הקברים המפוזרים בחלקות הצבאיות, של העולים האלה. שינוי חוק השבות הוא קאזוס בלי על סטרואידים. קו פרשת מים שיהפוך את ישראל, בבת אחת, ממדינה יהודית נאורה, פתוחה, ליברלית, מכילה, מזמינה, מחבקת וידידותית לתפוצות היהודיות, למדינת הלכה סגורה, חשוכה, מתבדלת ומבודדת. זה לא פחות מפיגוע בעקרונות הציונות ובצוואתם של האבות המייסדים שלה.
מתוך כמיליון ו־200 אלף עולים דוברי רוסית בישראל, משהו כמו 200 עד 300 אלף אינם יהודים על פי ההלכה, אלא מוגדרים כ"זרע ישראל", כלומר מי שנולדו לאב או סב יהודי. אחד העקרונות שעמדו לנוכח מחוקקי החוק הזה, בשנותיה הראשונות של המדינה, הייתה תורת הגזע הנאצית. כל מי שהנאצים היו שולחים לתאי הגזים, ראוי לעלות למדינת ישראל. השואה הייתה אז אירוע טרי, מפלצתי, שהגדיר מחדש את הנשמה היהודית.
מדינת ישראל נזקקה אז לכל אדם שהיה מוכן לשים נפשו בכפו ולעלות אליה. היום המצב השתנה. ישראל חזקה, יציבה, משגשגת. יהדותה אינה מוטלת בספק כלשהו. גם החרדים יודעים את זה. ברגעים אלה ממש עולים אליה מאות ואלפי יהודים מרוסיה ואוקראינה. חלק מהם עולים מכוח סעיף הנכד. את זה הם רוצים לגדוע. את זה הם רוצים לבטל. אני מקווה שהם יספקו לצה"ל כוח אדם חליפי כלשהו ויספקו להייטק, לרפואה, למדע, לאקדמיה, לתרבות ולמוזיקה את ההון האנושי שהעליות הללו סיפקו.
הטור המלא זמין לקריאה ב"מעריב סופהשבוע"