1. שלושה חברי כנסת יחסרו לי מאוד בכנסת הבאה: איילת שקד, איתן גינזבורג ותמר זנדברג. אני משוכנע שגם אתם לקחתם קשה את העובדה ששלושה מאורות גדולים ייעדרו מספסלי הכנסת הבאה. ישנם מקרים שבהם פוליטיקאים שפועלים למען הציבור נאלצים להיפרד מהמערכת הפוליטית, ועזיבתם מעוררת צער. אפשר לומר שבמקרה הזה היעדרם של השלושה לא יורגש במערכת הפוליטית, בעיקר משום שהם הוכיחו גם בכנסת הנוכחית וגם בכנסת הקודמת מה הם שווים באמת.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
שקד הייתה שרת הפנים הגרועה ביותר בתולדות משרד הפנים. לא מן הנמנע שזאת לא רק דעתי, אלא כנראה גם דעתם של מאות אלפי אזרחים שביקשו לחדש או להוציא דרכון או תעודת זהות, ונאלצו להמתין חודשים רבים עד שהצליחו במשימה שהפכה לבלתי אפשרית. שקד הצטיירה כעסקנית ובחשנית יותר מאשר כשרה שמופקדת על התנהלותו של אחד המשרדים החשובים.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הזדרז לצייץ, לאחר שהתברר ששקד נפרדת מהמערכת הפוליטית, שהיא פייטרית אמיתית. הוא התכוון כנראה לכך שהיא ידעה להילחם בעיקר על כך שהיא לא תאבד את מקומה בכנסת. הוא כנראה לא התכוון לכך ששקד הקדישה ימים ולילות כדי לפתור את מצוקתם של מי שנזקקו לשירותי משרד הפנים.
איתן גינזבורג ייזכר במערכת הפוליטית בעיקר כאופורטוניסט. אסור לשכוח שעד שגינזבורג נחת במפלגתו של גנץ, הוא החליף מפלגות כמו גרביים. הוא עמד בראש רשימת העבודה ברעננה, המשיך לרשימת "ישראל אחרת", ומשם הוא עבר לרשימת כחול לבן, ונחת ב"חוסן לישראל", שבמסגרתה הוא נכנס לכנסת. מה שמעיד בעיניי על כך שגינזבורג הוא פוליטיקאי עם ערכים ואידיאולוגיה שנועדו בעיקר לשרת אותו. במפלגת כחול לבן, הוא הצטיין בעיקר בתפקיד התוכי של גנץ.
במרבית האולפנים שבהם התארח הוא לא פספס את ההזדמנות לחזור על קלישאות ולא שכח להזכיר בראיון את שמו של גנץ. מי שהאזין לגינזבורג מתראיין, עשוי היה לחשוב שמדובר בראיון לטלוויזיה של צפון קוריאה. ההתרפסות של גינזבורג בפני גנץ הועילה לו כנראה במערכת הפנימית וקירבה אותו למנהיג המפלגה. גינזבורג יודע שעדיין איש לא מת מחנופה, אבל גנץ כנראה לא התרשם מחנופה עודפת ובחר שלא לשבץ אותו בעשירייה הראשונה בבחירות האחרונות. אי־כניסתו לכנסת היא הפסד לכולנו. בדיוק בשביל פוליטיקאים מהחומר שממנו קורץ גינזבורג המציאו את החוק הנורווגי, כדי שלא לאבד את הטובים שבפוליטיקאים.
מי שתחסר לי במיוחד בכנסת הבאה היא תמר זנדברג, השרה שהצליחה לשנות את האקלים. בפוסט קורע לב שהיא פרסמה בדף הפייסבוק שלה, היא התפייטה עד כמה משבר האקלים חוצה גבולות. קראתי ולא האמנתי. אל תחמיצו את עמוד הפייסבוק של השרה. תוכלו להתעדכן שם על מלחמות האקלים, אבל בעיקר תוכלו לראות עד כמה השרה זנדברג מאוהבת בעצמה.
2. למשטרת ישראל יש חטיבת דוברות מפוארת. איתי טולדנו, הלום קרב ששירת בחטיבת גולני, גילה שכלבתו הלכה לאיבוד. הוא מצא את תו האיתור של הכלבה זרוק בכביש מספר 1. מדובר בכלבה טיפולית שסייעה לטולדנו בחיי היומיום. אתר האינטרנט N12 שפרסם את הסיפור, פנה למשטרה וביקש לקבל את תגובתה כיצד היא מתכוונת לעזור להלום הקרב למצוא את כלבתו.
וזה מה שנמסר בתגובה מהמשטרה (לא נגענו): "מוקדם יותר נפתחה חקירה במסגרתה יבוצעו כלל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת". לאיזו אמת נדרשת המשטרה להגיע כדי לאתר כלבה, וכיצד היא מתכוונת לרדת במקרה הזה לחקר האמת? האם היא מתכוונת למשל לזמן את בעל הכלב לפוליגרף? או להעביר את החקירה ללהב 433? האם לדעת המשטרה זאת תגובה עניינית ומקצועית, או שלמשטרה יש נוסח אחיד של תגובות שאותן היא מעבירה לתקשורת? מה שבטוח, בחטיבת הדוברות של המשטרה מועסקים לתפיסתי חובבים.