1. פוליטיקה כלכלית
שפת הגוף של בנימין נתניהו לעולם אינה מטעה. בצילומים המשותפים הנדירים למדי עם בצלאל סמוטריץ', נוצר הרושם שהוא סולד מהאיש ואפילו לא מישיר אליו מבט. זה אחד הסימפטומים לתגובת הנגד לתופעת "הגולם שקם על יוצרו".
פגישה התקיימה בין הליכוד והציונות הדתית; תיאום בין סמוטריץ' לגולדקנופף
חבר כנסת מהליכוד טוען: זה התיק שיתאים לסמוטריץ'
אחרי הכל, איך צריך ביבי להתייחס למי שכינה אותו "שקרן בן שקרן" ולמי שמנע ממנו בסבב הבחירות הקודם הקמת קואליציה עם מנסור עבאס? כעת, בסבב הנוכחי, הוא מנסה למנוע מביבי את האפשרות שתפקיד שר האוצר ייפול בחיקו של אחד מחברי הכנסת של הליכוד.
ראש הממשלה המיועד מגייס את מיטב ניסיונו הפוליטי כדי למנוע מסמוטריץ' את התפקיד (וגם את תפקיד שר הביטחון). נתניהו אינו רוצה אותו, כי הספיקו לו התעלולים שביצעו שרי אוצר תחתיו שלא הגיעו ממפלגתו, כמו משה כחלון או יאיר לפיד.
סמוטריץ' יהיה שר אוצר סופר־קפיטליסט, המאיים לחסל את הוועדים והעבודה המאורגנת, מה שיפתח חזית נגד ההסתדרות. נתניהו גם חרד משר אוצר שיתפקד ככספומט סקטוריאלי, שיקומם את מרכיבי הקואליציה האחרים. במקום שר אוצר בסגנון חוויית אקסטרים, הוא עורג לשקט תעשייתי שיאפשר לו להגיע בשלום לפסקת ההתגברות. על רקע זה הוא מנהל מגעים מתוקשרים עם אריה דרעי (להלן השותף הבכיר), כאילו מבחינתו הוא שר האוצר המועדף.
נתניהו מנסה לתקוע טריז בין סמוטריץ' לבין שותפו לרשימה איתמר בן גביר באמצעות פגישות מתוקשרות עם האחרון. במקביל וללא הרף, מודלפות ידיעות על כך שהכנסת סמוטריץ' לאוצר תהיה מהלך הרה גורל מבחינת המשק, ושהדבר יוביל לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
באמצעותו מודלפות ידיעות על מגעים לכאורה עם יאיר לפיד ובני גנץ להקמת ממשלת אחדות בלחץ האמריקאים. למרות כל זה, סמוטריץ' רחוק מלהיות לחיץ. הוא כבר הוכיח שבניגוד לנתניהו הספרינטר, הוא רץ למרחקים ארוכים ומצויד בהרבה מאוד סבלנות. ביולוגית, ביבי יכול להיות אביו של סמוטריץ', ולכן גם פערי הגיל בין השניים עושים את הבדלי הלחיצוּת.
בכל מקרה, סמוטריץ' יהיה שר בכיר בממשלה הבאה, אבל לא שר ביטחון שעלול להרגיז את האמריקאים, או שר אוצר שירגיז את חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. קצת צניעות לא תזיק למי שהשיג, בנטרול עוצמה יהודית ונעם, 7 מנדטים בסך הכל. גם דרעי לא יהיה שר האוצר. הדיבורים סביב מינויו הם ספין שנועד להסיח את הדעת ולספק לסמוטריץ' סולם לרדת מהעץ. דרעי מעוניין בסך הכל לוודא שסמוטריץ', יריבו חסר החמלה, לא יגיע ללשכת שר האוצר.
אבל אם דרעי, שהורשע פעמיים וישב בבית סוהר, יקבל בטעות את התפקיד, זאת תהיה חרפה וסטירת לחי לכל מי שעדיין חרד לשלטון החוק ולגורל הכלכלה. לנוכח הרקורד הפלילי שלו, דרעי לא היה מתקבל לעבודה אפילו כטלר בבנק או כמורה בבית ספר, אז איך יעלה על הדעת למנות אותו כשר אוצר?
אגב, אם ימונה, כנגד כל הסיכויים, הוא יהיה אחראי למינוי מנהל חדש לרשות המסים, שם נחקר על עבירות מס. דרעי, כמו סמוטריץ', יתפקד כשר אוצר סקטוריאלי שקופתו פתוחה לרווחה. זה יהיה שר האוצר הראשון המפזר דגים ולא חכות. שר האוצר הבא צריך להיות בעל ניסיון כלכלי, מתואם עם ראש הממשלה, ושדואג לכל אזרחי ישראל ולא לסקטור כזה או אחר. גם אם יהיה זה לא שר מקצועי, לנתניהו יש מספיק מועמדים טובים מהליכוד, ובסופו של דבר ייבחר הטוב ביותר.
2. דילמת הנגיד
השבוע התאגדה קואליציה יוצאת דופן, ואין הכוונה לממשלה. מדד אוקטובר, שהמריא בניגוד לצפוי ב־0.6%, האיץ בראשי המגזר העסקי להתאגד ולהתייצב ללא תיאום מוקדם נגד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. כל אחד בתורו הזהיר מפני העלאה נוספת של הריבית והשפעתה השלילית על המגזר. את האות נתן נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, שהזהיר כי המהלך ייקר את עלויות הייצור וישיג אפקט הפוך של המשך עליית המחירים.
לאחר מכן הגיעו גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שעל הדרך לא שכח לבקר את הממשלה. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, הוסיף וטען שהנגיד הגיב באיחור, וכעת הוא מנסה לתקן בדרך לא נכונה. לדבריו, "שימוש בריבית בלבד כאמצעי בלעדי לדיכוי האינפלציה אינו תוכנית עבודה רצינית למשק".
עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים להב, לא היסס להביע את דעתו, והזהיר מפני הנטל הבלתי נסבל על העסקים הקטנים.
נגיד בנק ישראל רגיל לביקורת, אך לא במינון תוקפני כזה. ואני זוכר ביקורות שהושמעו נגדו דווקא בכיוון ההפוך: מדוע הוא משתהה בהעלאת הריבית ותורם בכך להמשך האצת המחירים בשוק הדיור. איזה עולם הפוך.
מדד אוקטובר הגבוה מהצפוי הכניס את האנליסטים למבוכה ולבלבול. אם עד לפני שבוע, ולאחר פרסום נתוני האינפלציה האופטימיים בארה"ב, הסברה הייתה שהריבית בשני הקרוב תועלה ב־0.5% בלבד, כעת נשמעות זמירות חדשות. אנליסטים כבר לא מהססים לדבר על האפשרות שהריבית תזנק פעם נוספת ב־0.75%, וההסברים לכך מגוונים.
עופר קליין, האנליסט הנחשב של הראל ביטוח, סבור שהריבית תזנק, כי האינפלציה בישראל "דביקה" יותר מבארה"ב. שוק העבודה בישראל מאתגר יותר, צפויות תוספות שכר במגזר הציבורי, והצרכן הישראלי נפגע פחות מחברו האמריקאי. לרשימת הנימוקים נוספה הטענה כי "מתחילת השנה, בכל צומת החלטה כזה, בחר בנק ישראל באופציה היותר אגרסיבית".
גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, טוען כי האינפלציה בישראל עדיין לא הגיעה לשיאה, ומדד אוקטובר הראה כיצד מחירי המזון והדיור ממשיכים לטפס. בנוסף, עליית השכר בישראל והעובדה שבארה"ב ובאירופה הריבית עלתה ב־0.75%, מגדילות את ההסתברות שהנגיד יעלה גם אצלנו את הריבית ב־0.75%.
לטיעוני האנליסטים המכובדים יש להוסיף עובדה הנוגעת להקמת הממשלה החדשה. הפרסומים על ההוצאה התקציבית הנוספת, הנאמדת בעשרות מיליארדי שקלים בממשלת נתניהו, עשויים לעודד את הנגיד לנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת. זה אומר שהריבית תעלה ככל שניתן, וגם לאחר שההעלאה תיבלם – היא תישאר ברמתה הגבוהה תקופה ארוכה, ותהליך הירידה יהיה הרבה יותר ארוך. כלומר, מדובר בטיעון נוסף בעד העלאה אגרסיבית של הריבית.
ולמרות כל אלה, אני סבור שהפעם ההעלאה תהיה מתונה יותר והריבית תעלה ב־0.5% "בלבד". ראשית, נזכיר כי בהחלטת הריבית האחרונה אחד מחברי הוועדה הצביע נגד העלאה אגרסיבית ודרש להסתפק בהעלאת של מחצית האחוז, וזה לא דבר מובן מאליו. שנית, נראה שלחץ המגזר העסקי יעשה הפעם את שלו ובנק ישראל ימתן את ההעלאה, מה גם שבמשק ניכרים סימנים ראשונים של האטה. אבל אין לדעת, כי ההחלטה הפעם קשה במיוחד: כמו שהמדד הנמוך מהצפוי בארה"ב גרם לפרץ אופטימיות בנוגע לקץ האינפלציה, מדד אוקטובר הגבוה מהצפוי בישראל גרם לפרץ פסימיות.
3. ספסרי הדיור
מבין כל סעיפי מדד אוקטובר שפורסמו השבוע, דווקא סעיף הדיור היה מעניין. הוא משאיר פתח לאופטימיות זהירה בנוגע לירידת מחירים בתחילת 2023.
סעיף אחזקת הדירות עלה אומנם ב־0.6% והשלים קצב שנתי של 6.2%, וגם שכר הדירה עלה ב־0.5%, אולם מחירי הדיור שאינם במסגרת מדד המחירים בתקופת אוגוסט־ספטמבר עלו ב־1.1%, כשחודש קודם לכן המריאו ב־1.9%. קצב המחירים השנתי שעלה ל־19.8% אינו משקף את המצב בשטח, אלא את נתוני העבר.
האינדיקטורים הרלוונטיים לגבי מצב שוק הדיור, ובהם הירידה במשכנתאות ובהיקף עסקאות דירות יד ראשונה ויד שנייה בסיוע ריבית המשכנתאות המזנקת – מעידים על צינון בפעילות. זו עדיין לא שפעת או דלקת ריאות, אבל בהחלט שינוי מגמה. זה רק עניין של זמן עד שעליות המחירים ייבלמו ומחירי הדיור יירדו סוף־סוף. גם על רמת המחירים הגבוהה שבה ישווקו דירות בפרויקטים יוקרתיים, כמו שדה דב בתל אביב, מוצבים סימני שאלה.
תרחיש הירידות מקובל על מרבית שחקני השוק, ואפילו על המתווכים. את כל זה ניתן לזקוף לזכות עבודתה היעילה של שרת הפנים איילת שקד. אלא שרק הקבלנים אינם מוכנים להפנים את השינוי בכללי המשחק, ומעדיפים להמשיך לספסר במחירים. ראשי ארגוני הקבלנים מוסיפים שמן למדורה ומפמפמים את התזה שלא יכולה להיות ירידה בשוק הדיור. בכנס הנדל"ן השנתי של ארגון הקבלנים מחוז המרכז, נטען שהאינפלציה והעלאות הריבית לא ישפיעו על מחירי הדירות, שימשיכו לטפס מדי חודש ב־1.5%־2%. אשרי המאמין.
יהודה כתב, יו"ר הארגון, האשים כצפוי את המדינה, וטען ש"כיום קיים מחסור ביצועי של יותר מ־250 אלף דירות. אם המדינה לא תתעשת ותבין שצריך להגיע להתחלות בנייה של 100־120 אלף בשנה, המשבר יחריף". נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו תקף את הנגיד וטען כי "כישלון מכרזי הקרקע האחרונים הוא תולדה ישירה של העלאת הריבית. יש מיתון עולמי, ולא לחינם גם חברות ההייטק הענקיות מפטרות עובדים ברחבי העולם".
הקבלנים מאשימים כצפוי את הממשלה, בנק ישראל, רשות מקרקעי ישראל, ואת מי לא. רק לא את עצמם. אז אולי הגיע הזמן שיורידו מחירים וילכו לקראת הקונים. בסופו של דבר, הירידה בביקוש והריבית הגבוהה יורידו לאורך זמן את המחירים הלא מציאותיים. לנוכח העובדה שמשרדי המכירות הולכים ומידלדלים, חברות מכובדות כמו אפריקה מגורים כבר יוצאות במבצעי מכירות שעד תחילת 2022 היו בגדר חלום. אבל זה לא מספיק, והגיע הזמן שהן יכניסו את היד לכיס. למי שיש לו סבלנות והדרך לא אצה לו, משתלם להמתין.
4. רווח במהירות הבזק
לגיל שרון, יו"ר דירקטוריון בזק, יש מזל גדול. לפני שבע שנים הציע לו אדוארדו אלשטיין לנהל את דיסקונט השקעות. הביקורת על תנאי השכר המנופחים שהוצעו אילצה אותו לסגת מהתפקיד, עם פיצוי סמלי של 1.6 מיליון שקל.
הנסיגה מניהול דסק"ש עשתה לו רק טוב. לפני קצת למעלה משנתיים הוצע לו על ידי בעלי השליטה לנהל את בזק, והוא קפץ על האתגר בשתי ידיים. בתפקידו החדש הוא חולל פלאים, ומצבה העסקי של בזק יודע עליות ועליות. השיא היה בדוחות שהוצגו שלשום, כשקבוצת בזק הרוויחה ברבעון השלישי 314 מיליון שקל - גידול של 6.4% בהשוואה לתקופה המקבילה. מתחילת 2022 הרוויחה בזק 946 מיליון שקל – גידול של 5.3%.
בזק היא קבוצת התקשורת הגדולה בישראל, שעלתה לכותרות בעקבות תיקי האלפים של נתניהו ואלוביץ'. החברה ביססה את מעמדה כרשת הסיבים הגדולה בישראל, וברבעון השלישי רשמה גיוס שיא של כ־51 אלף מצטרפים לרשת הסיבים, לעומת 37 אלף ברבעון הקודם. בסך הכך פרסה בזק סיבים אופטיים ב־1.48 מיליון משקי בית, מתוכם 233 אלף מחוברים בפועל. לחברת הבת פלאפון יש 2.67 מיליון מנויים. חברת YES מספקת שירותי תוכן בטלוויזיה האינטרנטית.
"ברבעון השלישי של השנה קבוצת בזק הציגה תוצאות כספיות חזקות, הבולטות לטובה על רקע האתגרים הכלכליים שהעולם בכלל וישראל בפרט חווים, ומעידות על יישום מוצלח של אסטרטגיית הצמיחה", אומר גיל שרון, שמוסיף כי "בזק ממשיכה לשים דגש על השקעה בתשתיות ואיתנוּת פיננסית, ואלו משתקפות היטב בתוצאות. ערכנו שינויים בדרג הניהולי עם מינויו של רן גוראון כמנכ"ל בזק, אילן סיגל כמנכ"ל החברות הבנות ורון גלב כמנכ"ל בזק בינלאומי. מהלכים אלו מלווים במיקוד הניהולי שאותו התווה הדירקטוריון".
התוצאות העסקיות שלכם גבוהות מציפיות האנליסטים. איך אתה מסביר את זה?
"התוצאות של הקבוצה הן בכלל לא דבר טריוויאלי. כל אחת מהחברות המרכזיות עשתה בתחומה קפיצת מדרגה עם צמיחה של 10% באינטרנט ובזק קווי. עשינו זינוק בקצב פריסת הסיבים מ־37 אלף ל־51 אלף, וזה צריך להיות הקצב הנורמטיבי שלנו. לקוחות שלנו משדרגים מנחושת לסיבים, ואנחנו שמחים לשדרג תמורת תוספת של שקלים בודדים, והמצב הזה יימשך גם בשנים הקרובות".
המחירים שאתם גובים גבוהים יותר מאלה של המתחרים. מה הסיבה?
"כפי שאתה יודע בעצמך, המותג בזק, השירות והאמינות הם חזקים באופן קבוע. בזכות הפריסה הגדולה בארץ אנחנו מחוברים לכ־1.5 מיליון משקי בית. פרמיית המחיר שאנחנו גובים היא מוצדקת, והלקוחות מצביעים ברגליים. זאת התשובה שאנחנו נותנים. אנחנו לא שחקן מחיר, אבל התחרות עושה את שלה. נכנסנו לשוק הסיבים באיחור וחיכינו לרגולטור. עכשיו אנחנו סוגרים פערים, ותוכנית הפריסה מביאה תוצאות".
האם לדעתך מחירי הסלולר בישראל עדיין נמוכים מרמת שיווי משקל?
"אנחנו ממשיכים לתת ללקוחות הסלולר שירות מצוין, ורבים מהם עוברים לחבילות הדור החמישי ולגלישה מהירה יותר. יש לנו מעל 750 אלף לקוחות בדור 5 והמשכנו לצמוח. אנחנו שוק תחרותי שעשה את שלו. הרווחיות מהסלולר השתפרה, כי גם הישראלים חזרו לטוס לחו"ל וההכנסות משירותי נדידה חזרו לרמה שלפני הקורונה. הרווח ללקוח בפלאפון עומד על 58 שקל לחודש. אנחנו לא מתייחסים לשאלה אם מדובר במחיר גבוה או נמוך. עניין המחירים זה דבר מאוד מורכב".
מתי לדעתך הרגולטור יאפשר לבזק להעניק שירותי טריפל ולמכור גם טלוויזיה?
"התחלנו ב־YES לפני מספר חודשים למכור חבילות טריפל, כולל אינטרנט וסלולר. אנחנו עושים את הכניסה לתחום בצעדים מדודים, ומי שרוצה יכול לעשות את זה במחיר הוגן. היינו שמחים למכור את הטלוויזיה של YES גם ללקוחות בזק, אבל זה לא מתאפשר בגלל הרגולציה. "גם ביטול 'ההפרדה המבנית' בתוך הקבוצה אינו מתאפשר. כרגע יש חילופי ממשלה, ואנחנו מקווים שהנושא יקבל תאוצה מחדש עם מינוי שר תקשורת חדש. אנחנו עדיין מאמינים בכך שניתן יהיה לתת ללקוחות שירות תקשורת מלא, אבל זה לא תלוי בנו".
האם לדעתך הרגולציה בשוק מוגזמת?
"עד היום משרד התקשורת מאזן לשיטתו בין צורכי הלקוח לבין הצורך בעידוד התחרות. אנחנו מספיק תחרותיים, ומספיק שתסתכל על שוק הסיבים. ביטול ההפרדה הוא צורך חד־משמעי. יש אנומליה, שמתמשכת יותר מדי שנים, של הפרדה מבנית שפוגעת בלקוח, וזה כבר נכתב ונאמר על ידי הוועדות השונות שדנו בנושא. משרד התקשורת כבר מבין את האנומליה, והצעד הראשון בכיוון היה ביטול ההפרדה המלאכותית בין ספק התשתית לספק האינטרנט. במשרד התקשורת ערים לצרכים ולשינויים הטכנולוגיים, ומבינים שנכון לספק את כל השירותים בחבילה אחת.
"לאחר שהתרחש הצעד החשוב, מבחינה צרכנית, של ביטול ההפרדה המלאכותית בין הספק לתשתית והשמיים לא נפלו ובוודאי שלא הלקוחות, אנחנו חושבים שהצעד הבא יהיה ביטול ההפרדה המלאכותית בין הטלוויזיה לאינטרנט. במשרד מבינים שכך זה בכל העולם. כל המתחרים בישראל מוכרים את החבילות הללו כ'בנדל', ואין סיבה שאנחנו בבזק נופלה לרעה".
אבל בהמשך לשאלתי הקודמת, אני מבין שלדעתך קיים עודף רגולציה בתקשורת
"בהחלט ישנה מידה גבוהה של רגולציה בשוק התקשורת. נכון שנעשו דברים שהם נכונים צרכנית, אבל מגזר התקשורת מאוד מפוקח. בכל היבט בפעילות שלנו – טלוויזיה, סלולר וקווי – יש פיקוח. צריך לשחרר את הפיקוח. אנחנו פועלים ועושים את מה שצריך כדי להסביר את עמדתנו".
כיצד לדעתך תפקד שר התקשורת יועז הנדל, שנחשב לדעת מומחים כשר טוב?
"אני בוודאי שלא אתייחס לנושאים כאלה. זה לא מתפקידי לתת ציונים לפוליטיקאים".
מהם מנועי הצמיחה העתידיים של החברה?
"בזק היא קבוצת תקשורת שמבוססת על מתן שירות איכותי ללקוח באמצעות השקעה בתשתיות הסיבים והדור החמישי, ואת זה כבר רואים בתוצאות. במבט קדימה, אלה יהיו אותם המנועים. ככל שיעברו לקוחות לרשת הסיבים, כמו 230 אלף הלקוחות שכבר עברו ועוד 700 אלף שצפויים לעבור, ההכנסות יגדלו וגם שביעות הרצון. בשוק הסלולר 750 אלף לקוחות שדרגו לדור 5, ו־1.8 מיליון נוספים עדיין יכולים לעשות את זה.
"תחום הקמעונאות דרך בזק סטור אינו חלק מפעילות הליבה, אלא פעילות נלווית. זה לא מביא את עיקר הכסף. אני רוצה לציין את מנוע הצמיחה השלישי, והוא פיתוח ומיקוד מחודש של בזק בינלאומי כחברת תקשוב ואינטגרציה. שינוי ההנהלה וביצוע פעולות כמו רכישת חברות יעודדו את הצמיחה. התחום כולל שירותי ענן, והוא צומח בישראל ב־7.5% לשנה".