איתמר בן גביר, תכף השר לביטחון הפנים, הקדים אתמול להגיע לאתר הפיגוע בירושלים. הוא הקדים אפילו את השר המכהן עמר בר־לב. כמו בימים הטובים. הבעיה של בן גביר היא שהוא בא מהבטן. לא מהראש. לא היו לו תשובות ולא פתרונות. הוא בא מכוח האינרציה, ואולי גם בגלל הביקורת על ש"דילג" על הפיגוע הקודם, באריאל. הרי תכף כל זה יהיה שלו. מלאי התירוצים עומד להסתיים, מלאי האשמים יאזל מהמדפים. עכשיו זה הוא. המבחן האמיתי לפניו.
מה אמר אתמול בן גביר בתחנת האוטובוס? הוא התחיל בספירת הפיגועים האחרונים: "היה פיגוע באריאל, שני פיגועים בקריית ארבע, רצח טירן פרו בג'נין. רק בניסים אנחנו לא סופרים עשרות נפגעים", הצהיר. טעות ראשונה: אם לעבודה המאומצת של שב"כ, משטרה, צה"ל, מג"ב, מסתערבים, ימ"מ, אמ"ן ושאר אלפי האנשים שמשקיעים את כל חייהם בהצלתנו אתה קורא "נס", אז יאללה, שיהיה נס.
האנשים האלה מונעים עשרות ומאות פיגועים. אין לאף מדינה מערכת כזו, או משהו שמזכיר אותה. היא לא מושלמת. יש לה פספוסים וגם הצד השני לומד משהו במשך הזמן. הבעיה היא שדווקא אתמול לא קרה נס. כדי להציל את אריה שצ'ופק, במקרה הנדיר הזה של פקשוש מודיעיני, נדרשנו להתערבות שמיים. היא לא הגיעה. נמשיך הלאה.
"צריך לנתק את שרשרת הפיגועים הזו ולגבות מחיר מהטרור", הצהיר בן גביר. הוא חזר על המנטרה הזו, "לגבות מחיר", בפתיחת כל משפט. הבעיה: זה בדיוק מה שישראל עושה מאז פרץ גל הטרור הנוכחי. מספיק להעיף מבט חטוף ברשימת ההרוגים והפצועים בצד הפלסטיני. בלוח הזמנים של הפשיטות הצה"ליות אל תוך כל המקומות הקשים והעוינים ביותר. אנחנו גובים מהם מחיר כבד ומלא. זו האמת.
הלאה: "לחזור לסיכולים הממוקדים", דרש שר הבט"פ המיועד. גם רעייתו שתחיה, איילה, אמרה אתמול שצריך לחזור לסיכולים הממוקדים כדי להציל חיים. הם מתואמים ביניהם, פחות עם המציאות. איזה סיכולים ממוקדים, איתמר? את מי אתה רוצה לסכל? אם יש מודיעין מוקדם, צה"ל והשב"כ לוכדים את המפגע. הם עושים את זה במהירות, בקלות, בחדות. יש מאות אסירים חדשים מהשבועות האחרונים ומאות פיגועים שנמנעו.
סיכול ממוקד אתה מבצע כשאין לך ברירה או זמן. כשיש פצצה מתקתקת שמתקדמת לביצוע פיגוע. גש רגע לשב"כ ותברר אם היו מקרים כאלה לאחרונה. ישראל של בנט ולפיד החזירה את הסיכולים הממוקדים לרצועת עזה, מסיבה פשוטה: אין לנו נגישות פיזית לשטח. ביו"ש יש לנו, ולכן אין שום צורך בזה. אם היה מידע מוקדם לפיגוע אתמול, היינו שולפים את המנוולים בטרם עת. אם לא, היינו מסכלים אותם. אבל לא היה. מה כן? יש כבר אישור עקרוני לסיכול ממוקד. ברגע שיתעורר צורך בסיכול ממוקד, הוא יבוצע. הכטב"מים החמושים כבר בשמיים. במילים אחרות: ספין ילדותי, סיסמה ריקה. הלאה.
את דבריו סיים בן גביר בדברים האלה: "להפסיק את החפלות בבתי הסוהר, הבוקר בבתי הכלא הביטחוניים הכל צריך להיות סגור, אין יוצא ואין בא. לגבות מחיר מהטרור. להפסיק את התשלומים של רשות תומכת טרור, של מי שרוצח יהודים. לבדוק מאיפה המחבלים יוצאים, להגיע לאותו כפר, בין אם זה בתוך תחומי מדינת ישראל הקטנה ובין אם זה ביהודה ושומרון, להטיל עוצר, לעבור בית בית, לחפש נשקים, להחזיר את ההרתעה ואת המשילות".
לגבי החפלות בבתי הסוהר: ח"כ מירב בן־ארי, מי שהייתה עד לפני שבוע יו"ר הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, אמרה אתמול ברדיו 103 שאין בבתי הסוהר הביטחוניים חפלות, וגם אין לימודי תואר ראשון. החגיגה הזו נגמרה. חגיגות אחרות נמשכות. נראה את בן גביר מפסיק אותן. אני מאתגר אותו ברצינות.
עד אז, שינסה לברר למה ממשלת נתניהו כלל לא העלתה לדיון קבינט את מסקנות ועדת קעטבי, שהמליצה לשנות באופן דרמטי ולהרע בצורה ניכרת את תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים. אם הוא יצליח להעביר את זה ולהישאר בחיים (ולחילופין, מומלץ שגם אנחנו נישאר בחיים), אתמוך במינויו לשר הביטחון.
מה עוד היה לנו שם? להטיל עוצר על הכפר שממנו באו המפגעים? עושים את זה. כל הזמן. בכל הכוח. שולפים אותם מקיניהם, ממיטותיהם, מהקסבות ומחנות הפליטים שלהם. להפסיק את התשלומים לרשות הפלסטינית? עושים גם את זה. בערך. סוג של קומבינה. כי מצד אחד, זה לא מוסרי לממן את המחבלים האלה. מצד שני, האלטרנטיבה היא קריסת הרשות הפלסטינית. היא מסוכנת יותר. נראה את בן גביר מעביר החלטות שונות בקבינט. ונראה מה ייצא מהן.
שותפו של בן גביר, בצלאל סמוטריץ', לומד עכשיו, בפעם השנייה, על בשרו, את טעמה של מכונת הרעל הביביסטית. בין אפריל 2021 לנובמבר 2022 מפרידים בסך הכל 19 חודשים, אבל זו בדיוק אותה המנגינה, אותו הווליום, אותו אוצר המילים הבלתי נדלה. אז הוא מנע בגופו את הקמת ממשלת נתניהו השישית, בהשתתפות (אקטיבית או פסיבית) של מנסור עבאס. היום הוא מעכב, בגופו, את הקמת ממשלת נתניהו השישית כי יש לו דרישות אידאולוגיות. כאז, כך בדיוק גם היום, הוא הופך מ"האח בצלאל" ל"הפח בצלאל" במהירות האור.
מכונות הטינוף עם המגפונים כבר מחרידים את כל רחבי הרשת בגידופים על אודותיו. "בצלאל בנט", כינה אותו הגדפן הראשי אתמול, תוך שהוא מתעלם לגמרי מהעובדה שסמוטריץ' מנע בגופו מנתניהו להפוך לבנט. מה חטאו של סמוטריץ', אליבא המכונה הביביסטית? שיש לו אידאולוגיה.
צריך להדגיש: האידאולוגיה של סמוטריץ' קיצונית, מסוכנת, מתלהמת. אני מקווה שנתניהו יצליח לבלום אותה. מכאן ועד להפיכתו לסמולן שמשתף פעולה עם האחים המוסלמים כדי למנוע מראש ממשלה שכיהן לחזור למקומו הטבעי, הדרך ארוכה.
הטור המלא יפורסם מחר ב"מעריב־סופהשבוע"