אחיו החורג של בן גביר, השותף לשעבר בצלאל סמוטריץ', לומד עכשיו, על בשרו, את טעמה של מכונת הרעל הביביסטית. זאת כבר הפעם השנייה שלו. בפעם הראשונה היה זה סמוטריץ' מי שמנע בגופו מנתניהו להקים את ממשלתו השישית בהשתתפות מנסור עבאס.
"לא יתכן שבכל פעם יהפכו אותנו לאויבים": סמוטריץ' תוקף את הליכוד בחריפות
להיכנס לראשו: מה באמת רוצה סמוטריץ' להשיג מהליכוד?
זה קרה לפני 19 חודשים בסך הכל. היום הוא מעכב בגופו את הקמת ממשלת נתניהו השישית בגלל כמה עניינים לא סגורים. קוראים לזה "אידיאולוגיה", אבל הביביסטים (וגם מי ששולח אותם) לא מכירים את המילה הזאת. גם אם הם יתיישבו בטעות על אידיאולוגיה, הם לא יזהו אותה.
כך או כך, החוויה לא השתנתה: המכונה אותה מכונה, הרעל אותו רעל. זאת שוב אותה המנגינה, באותו הווליום, עם אותו אוצר מילים אלתרמני מרגש. כך הפך סמוטריץ' מ"אח" ל"פח" בתוך חצי דקה. כך חולפת בחילת עולם. מכונות הטינוף האנושיות המצוידות במגפונים רועמים כבר מחרידות את כל רחבי הרשת באיומים ובגידופים כלפיו. "בצלאל בנט", כינה אותו הגדפן הראשי בתוכנית הרדיו שלו השבוע, כשהוא מתעלם לגמרי מהעובדה שרק בזכות "בצלאל בנט" לא צריך לקרוא עכשיו לביבי "נתניהו בנט".
במה חטא סמוטריץ'? בכך שיש לו אידיאולוגיה. היא קיצונית, מסוכנת, מתלהמת, גזענית והרת אסון. אבל היא אידיאולוגיה. אני מעריך שסמוטריץ' לא היה מצביע בעד ההתנתקות אפילו פעם אחת (לא כל שכן ארבע פעמים), לא היה משחרר 1,047 רוצחים תמורת חייל אחד, לא היה מחזיר את חברון, לא היה מתנצל בפני ארדואן ומשלם לו פיצויים, לא היה מקפיא את ההתיישבות, לא היה מקפל את המגנומטרים, לא היה מקים ממשלה עם לבני, ברק, לפיד וכחלון, לא היה הולך לוואי פלנטיישן או לבית הלבן ואפילו לא היה מוצא שם "חבר" ששמו יאסר ערפאת. כזה הוא סמוטריץ', ועכשיו הוא מבין ש(גם) הוא שמאלן שמשתף פעולה עם האחים המוסלמים.
לביביסטים צפויה הפתעה. הם סבורים לתומם שמדובר בעוד ילד כאפות מנוזל או מתנחל מנוצל. הם מאמינים שתכף גם הוא ישלוף גיטרה וישיר "ירושלים של זהב", בעוד נתניהו שולף את הקשית ומרוקן אותו מתוכנו. הם יגלו שילד הכאפות הקטן הזה מחזיק ביד נבוט גדול. ככל שיענוהו, כן יענה וכן יפרוץ.
זה לא שדרישותיו של סמוטריץ' אינן מופרכות מיסודן. הוא מתייחס למדינת ישראל כאל סטארט־אפ כושל דקה לפני סגירה. צריך להעמיס מה שאפשר. הוא רוצה לפרק משרדים מנכסיהם, לשנות סדרים, לערבב את הקלפים ולחלק אותם מחדש. זה לא עובד ככה. משרד הביטחון בלי המינהל האזרחי - זה כמו מכונית בלי גלגל. אי אפשר לממש את האחריות של משרד הביטחון בלי המינהל האזרחי. יכולת הביצוע של משימות המינהל האזרחי נמצאת במשרד הביטחון, ועכשיו הוא מנסה לעקור מאותו ביצוע את כושר הניהול. אם ינסה להוציא ממשפחת נתניהו כסף, יהיה לו קל יותר. זה טרלול על סטרואידים.
קצת יותר מטורלל הוא הרעיון לתת לו את אגף המלחמה בדה־לגיטימציה של ישראל. אגף שנשלף ממשרד החוץ בשלב הפירוק המואץ שלו (תחת נתניהו) והוחזר לשם על ידי ממשלת השינוי. לתת לסמוטריץ' את האחריות על המלחמה בדה־לגיטימציה של ישראל בעולם? הרי סמוטריץ' הוא הסמרטוט הכי אדום של ה־BDS. כמעט בכל העולם (חוץ מאשר בפיונגיאנג ובכמה מערי האוונגליסטים) רואים בסמוטריץ' את סמל הגזענות והעליונות היהודית, הדורסנות המתנחלית, האפרטהייד והכיבוש. אז הוא צריך לטפל בזה? מה השלב הבא? מינויו של ולדימיר פוטין ליו"ר הוועדה לזכויות האדם של האו"ם? לתת ליהדות התורה את המשרד לשוויון חברתי? אין גבול??
רגע, איזה קטע, יהדות התורה באמת דורשת (ובטח גם תקבל) את התיק לשוויון חברתי (אף על פי שאסור במפלגה הזאת להכליל נשים, אין בה להט"בים ובמוסדות החינוך שלה כמעט אין תלמידות ממוצא ספרדי או אתיופי). אז, סליחה, אני מתנצל על הכל. תנו לסמוטריץ' מה שהוא מבקש. הוא רוצה גם את מינהל החינוך הממלכתי־דתי.
למה? כדי להשלים את פירוק מערכת החינוך הממלכתית בישראל לגורמיה. כל זה על שום מה? כי זכינו לחיות בתקופה נדירה שבה התגלות אלוהית בראה חלון הזדמנויות שבו התכנסו כמה אינטרסים שונים לזרוע אימתנית אחת: החרדים האשכנזים רוצים את הכסף, ש"ס רוצה את הכסף ואת ביטול הקלון של דרעי, הציונות הדתית רוצה כסף וכאוס, הליכודניקים רוצים כסף, כבוד וכוח, ונתניהו? הוא, נעבעך, רוצה רק להימלט מאימת הדין. הא בהא תליא.