מסתבר שזו הייתה התרמית המוזיקלית הגדולה בישראל. סטטיק ובן־אל עבדו יחד בסך הכל שבע שנים והיו צמד מקורי עם קריירה שנסקה, להיטי ענק ותוכניות לכבוש את העולם, ועכשיו הם מתבררים כשני טיפוסים ילדותיים, קטנוניים ורודפי תשומת לב כפייתיים, ששוחים מהבוקר עד הערב במי האפסיים של השלולית הנמוכה של החיים. מה שנותר מהיח"צ הגאוני, עם האריזה העדכנית של צמד המוזיקאים, מסתמן כנצנצים מציקים ומיותרים שנותרו אחרי מסיבה, ואין דרך בעולם להסירם.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
באין יצירה אומנותית ומוזיקה אמיתית, השניים מנפקים אין ספור כותרות מחייהם האישיים הבלתי רלוונטיים. האחד - בן־אל - שעזב את הארץ ואת אורטל, והשני - סטטיק - שסיים את יחסיו עם שרית, ועבר לעבוד עם חברים בווילה יוקרתית. סטטיק ושרית מבקשים בכל פלטפורמה אפשרית שנשאיר את זה להם, כי זה אישי. הם מבקשים בפוסטים בפייסבוק, בסטורי באינסטגרם, בסרטוני טיקטוק וברמזים כתובים, שלא ידברו על גירושיהם.
בכותרות שהוא מנפיק ובתשובות שהיא עונה לטוקבקיסטים שטענו, שלא בכדי, שהיא יצאה פגועה מהמערכת - "הוא לא בגד". כאן אנחנו אמורים לגבות עדויות מזוג נוסף, שנפרד, אלה לי ומאיה ג'ריס, אך קצרה היריעה מלהגיע עד אליהן, כי השבוע נפל דבר בין תבורי לעמר. תבורי הוא דור שני למוזיקאי שהיחסים האישיים עם נשותיו מסעירים יותר מהעובדה שהיה זמר ויוצר.
יחסיהם של בן־אל ואורטל מורכבים יותר, משום שכאן מעורב גם ילד בן 4. השניים מעבירים מסרים האחד לשני מעל ראשו של הקטין, כשכולנו קורבנות של הפרידה הרעילה שלהם. לכבוד יום הולדתו של תו פרינס, אורטל החליטה להעניק לו את המתנה המקסימה ביותר שאפשר לתת לילד בן 4 - אובדן האנונימיות. למרות התנגדות האב וניסיון להוציא צו מניעה על הפרסום, עמר לא הצליחה להתאפק ובטנטרום של צומי פרסמה את תמונותיו של הילד, עם מגוון פיג'מות צבעוניות.
כדרכם של ילדים, הוא שובה לב ומקסים. חיוכו מבויש, עיניו קורנות והוא חורץ חצי לשון מבעד לשיניים קטנטנות. שיערו שחור, מעט מתולתל. מבטו ביישני ותמים - הוא כנראה עוד לא יודע על סיפור הפרידה שכולנו לא יכולים לשאת אותו כבר שנים.
כל החתונות דומות זו לזו אבל הגירושים והפרידות - כל אחת עצובה בדרכה. העצובה ביותר היא זו שההורים נוקמים האחד בשני כשהילדים בתווך. נוכחים ללא יכולת השפעה במלחמת העולמות שמתרחשת סביבם. מבוגרים מספרים שהם עושים הכל למען הילדים, אולם קרב החרבות מביא את נפש האדם לקצה אכזרי וכמעט מדמם. זהו גלגולו הבלתי נמנע של כדור קוצני במורד ההר שאוסף אליו כל דרדר.
בקשת משודרת בימים אלה הסדרה "בגובה העיניים" על המתגרשים החדשים. אלה שבחוכמתם יודעים להיפרד מבלי לריב, שמוצאים סידורים הגיוניים להמשך החיים, ביחד אך לחוד. שמעדיפים לחיות חיי נוחות במקום לריב על צדק. הם מציגים פתרונות מקוריים כמו נסטינג, שעדיפים על התכתשות אינסופית עם עורכי דין צמאי כסף. כן נפרדים, אך בלי בד"ץ ובלי איבוד צלם.
מעבר לעניינים הפרטיים של סטטיק, שרית, בן־אל ואורטל, תופעת הגירושים הקשים מכה בהמון בתים. האם זועמת, האב נוקם. האם מאיימת, האב משחיר, מכפיש או נוטש. קשה להאמין לאילו מצבים אנשים מבוגרים מסוגלים להגיע בלהט השנאה כלפי מי שנשבעו שיאהבו עד קץ.
קריסת מוסד הנישואים וריבוי מספר המתגרשים חייבים להזהיר את הזוגות הצעירים עם פרוז'קטור אדום, בוהק ומהבהב - אתם לא חייבים את זה.
להפך. חוזה נישואים וחתונה הם אירועים קדמוניים שאולי כבר אינם שייכים לדורנו. יצורים אנושיים אינם יכולים להתחייב ולחתום על הרגשות שלהם. אף אחד לא יכול להכריז שהוא יאהב מישהו אחר לנצח. מה הסיכוי שאדם באמצע שנות ה־20 או ה־30 לחייו יאהב אדם אחר באותה עוצמה בעתיד הלא נראה לעין?
אנשים משתנים בקצב מסחרר, מתפתחים, צומחים, מגלים את עצמם מחדש. העולם טס בקצב מטורף שמאתגר כל אחד מאיתנו לנסות לעמוד בו, אבל החברה הישראלית מסורתית ואוהבת לדרבן את צעיריה להתמסד. מי שעלולים לשלם את המחיר הם ילדים להורים שהפכו מאוהבים לאויבים.
אם יש משהו שניקח איתנו מסיפורי סטטיק, בן־אל ופרודותיהם, היא ההבנה שבמיוחד בעידן פוסט־מודרני כאוטי ובלתי יציב, הזוגיות המקצועית הנחשקת וגם הזוגיות הרומנטית הזוהרת יכולות לקרוס בן רגע, ולהפוך ממכרה זהב פורה מלא תקווה ואוהב, לאזור עצוב, קשה ומאכזב.