זהו. ממשלת החלומות של הימין - שהיא ממשלת הסיוטים של השמאל - קורמת עור וגידים ומבהירה כיצד ניראה ואיך נחווה שינוי לאומי טקטוני. "השם האמיתי של קואליציית נתניהו המסתמנת צריך להיות 'ממשלת השינוי'", מדווח העיתונאי עמית סגל. "הממשלה החדשה צועדת לשינויים משפטיים מרחיקי לכת, ואם להאמין להבטחות נתניהו - גם למהלכים מלחמתיים מרחיקי לכת באיראן ולמהלכי שלום מרחיקי לכת בסעודיה".

"בפריפריה מצביעים לביבי כי הם הגיעו ממדינות עם מלך - ועל מלך לא מערערים"
ביטן על מצביעי הליכוד: "לא משנה מה עושים, הם מצביעים בשבילנו"

אין צורך לפרש "האם להאמין להבטחות נתניהו" (אשרי המאמין). במקרה של איראן וסעודיה, מדובר כרגיל בזיקוקי סרק. בעניין "שינויים משפטיים מרחיקי לכת", אני מניח שמדובר בפסקת ההתגברות ושות', שיועברו הן לטובת משפטי נתניהו ובעיקר לטובת הצרכים של החרדים, החרד"לים והמתנחלים. רשימת הדרישות היא רשימת החיסול של הדמוקרטיה, והמחסלים הם נציגי המפלגות הרלוונטיות. יש שם שילוב של נחישות וקנאות מול מפלגת רוב רופסת ומנהיג שכנראה ימכור אותה תמורת חיסול ממוקד של משפטיו.

מכאן ואילך ישראל בדרך להיות עוד מדינה חשוכה במזרח התיכון, שבה אייתוללות, כוהני דת ורבנים קובעים את סדר היום. מה שמבעית הוא כוח המיקוח של הסיעות הדתיות בתמרוני הקח־תן בדרך לחקיקה דרקונית, כולל סמכויות ותקציבים. עסקינן בעסקנים שרוצים להיות שרים, אך איסור מדרבנן עוצר אותם מלכהן כשרים בממשלה ציונית. ככל שיקדמו אג'נדה של הדתה, כך יגדלו סיכוייהם.

מצ"ב רשימה חלקית של דרישות: הוצאת אכיפת חוק שבת מידי העיריות והמועצות המקומיות, מתווה גיוס מקל, ביטול גזירות הסוכר והכלים החד־פעמיים, בלעדיות על הלכות הגיור, הנחת סטודנט והכפלת קצבאות לאברכים, ביטול רפורמת הכשרות, השוואת שכר מורים למוסדות נטולי לימודי ליבה - וזוהי רק ההתחלה.

הליבידו הטבעי נדרס

דוגמית מקוממת היא המקבילה החרדית לכפיית החיג'אב באיראן - בין השאר, הסרת שלטי נשים מאוטובוסים. הבעיה: זה לא מה שיבלום את "יצר הרע" (הטבעי) בקרב החרדים. המטרה היא להרוג את היצר הרע בעיקר אצל אברכים מפוצצי הורמונים שנהרגים באוהלה של תורה. ציבור רגוע הורמונלית אמור להיות ציבור שיעבוד את ה' ואת מנהיגיו בכל לבו ובכל מאודו. התוצאה היא אברכים מאולפים הנוהרים לרחובות ולקלפיות על פי פקודה מכל קצוות עולם הישיבות, הכוללים ובתי האולפנה.

השאלה היא פשר זרמי המעמקים שהופכים אברכי משי לתלמידי חכמים להרע, והתשובה היא הסקס שניגר מכל עבר מול המכבש ההלכתי, שדורס את הליבידו הטבעי ומנקז את סערת ההורמונים לטובת מטרות אחרות כמו מלחמות שבת, מניעת חילול עצמות יהודיות או הפרדת נשים במתחמים ציבוריים.

לפני שבוע ישבו בבית שמש צעירים חרדים "מתקדמים" עם ח"כ יצחק גולדקנופף ("הארץ"). הם התלוננו מרות על פעילות אלימה של משמרות צניעות נגד נשים. "אתם נותנים גיבוי לקיצונים פה בשכונה שעושים לנו את המוות", צעק אחד; אחר סיפר שאשתו חוששת שתותקף כשהיא יורדת במדרגות.

"אני מתנגדת נחרצות להרחבת ההפרדה ל'שירותים ציבוריים'", כתבה תהלה פרידמן, סמנכ"לית "נאמני תורה ועבודה" (ynet). למה? "כי בראש ובראשונה אני מאמינה בצניעות, והפרדה כזו היא לא הלכתית ולא צנועה... הרעיון היהודי של צניעות, שאני מזדהה ואוהבת, הוא לגדר, או אפילו לקדש, את המיניות באמצעות ריכוזה במרחב הזוגי. לא להופכה לדבר יומיומי וגם לא לתת לה לנכוח בכל מקום וכל הזמן. זה הרציונל מאחורי הפרדה בהקשרים פיזיים כמו חופי רחצה או מאחורי ההסתייגות משהות של לוחמים ולוחמות יחד בטנק.

"הכוונה היא להגן על המגע ועל הגופניות מטריוויאליזציה... אבל כשמפרידים בין נשים לגברים באוטובוס או בתור לקופת חולים, לוקחים מקום שבו כולנו בני אדם ומכניסים לתוכו הקשר מיני שלא נכח בו קודם. במקום צמצום וריכוז המיניות, מרחיבים אותה. לפי הבקשה לשינוי החוק, בשוכבי ובקומי ובלכתי בדרך, אני קודם כל ולפני הכל, יצור מיני.

"יש כאן ניסיון להחיל על המרחב הציבורי את הכללים ההלכתיים של בית כנסת, ואלו, כמו ההלכה כולה, נוצרו בעולם שראה בגברים סובייקט. הם, היצר שלהם, היכולת שלהם לתפקד במרחב מנוטרל מיניות, עמדו בלב העניין. נשים היו האובייקט, המפריע, המסיח".

מדובר באיפכא מסתברא קצת מצחיקה, אבל מלמדת על המבוכה והתשוקה לנשום אוויר חופשי. הטקסט הזה הוא צעד קטן לאנושות הנורמטיבית, אבל גדול עבור החברה החרדית - מה שמחזיר אותנו לעולם המפולפל של הסקס שמעבר לפלפול ההלכתי. החריגה מהנורמה המקובלת היא לא השאלה כמה עברייני מין נתפסו עם מכנסיים מופשלים, אלא כמה לא נתפסו. בהינתן העובדה שאירועי סוטים נסגרים בתוך הקהילה החרדית־דתית־אמונית - אזי כמו בפשיעה פלילית, מדובר בלמעלה מ־80% שלא מתגלים ונתפסים.

שטעטל מזרח אירופי חמוש

לציונות הדתית ולמתנחלים יש אג'נדה מינית מתעדפת ושונה משל החרדים. הם מקלילים יותר בענייני נגיעה או הצצה, ומקשיחים בנושאי התנחלויות וביטחון. מולם, עולם שלם של אילוצים, כולל התנגדויות מקומיות ומערכת ביטחון שעדיין לא הובסה סופית. תביעות החרדים הן בעיקר בתחומי הפנים. הרב עובדיה יוסף דיבר על החזרת עטרה ליושנה, זו של קזבלנקה ומרקש, שהיו הרבה יותר פתוחות מאלו של עיירות הגטו באירופה. בפועל, הוא נכנע לעליונות של הישיבות האשכנזיות וחצרות האדמו"רים.

לא סתם חלק מעסקני ש"ס התחנכו בישיבות ליטאיות, כולל אריה דרעי ובניו. לא סתם ח"כ שלמה קרעי הצטרף לליכוד. לא סתם הצטרפו המוני תלמידי ישיבות מזרחיים לחבריהם האשכנזים ולתמיכה בהתנחלויות ובהדתה רבתי. המפא"יניקים ושות' לא קיבלו אותם כשווים? האברכים המזרחיים חברו לציונות הדתית כדי לכבוש את המקום שנמנע מהם. בלי להיות קנטרן להכעיס, הלוואי שהחבירה הזו תצליח לשבור את מחסומי הגזענות הפנים־חרדיים בין אשכנזים למזרחיים.

בינתיים מתארגנת החזית הכל־דתית להשלטת מעין שטעטל מזרח אירופי חמוש, שיהפוך את מדינת ישראל למדינה של מכים, מוכים ואלוקים. למי שלא זוכר או לא יודע: אבות הציונות החילונית שהקימו את המדינה ניתקו את הקשר עם עיירות הולדתם והוריהם לטובת הקמת מדינה יהודית ליברלית ודמוקרטית. זה עבד לא רע עד הניצחון במלחמת ששת הימים שהעיר את השד האמוני. החרדים מקדשים כיום את מורשת אברהם "לזרעך אתן את (כל) הארץ", ומאמינים בתירוצים כמו "הסכמי אברהם" כאילו ניתן להחזיק בארץ המובטחת בלי לשלם מחיר. כאילו כולנו לא משלמים מחיר מופקע מדי יום.