אז ישבנו אצל רופא עם גיא והוא התחיל לשגע אותי. הוא הכה עם עיפרון בשקט על השולחן, מביט בי בחיוך ומחכה שאשתגע. "אולי די עם זה? אני תיכף תופס אותך ומוציא אותך מהחדר". האיומים שלי כבר לא עובדים על אף אחד. "אם אתה רק מתקרב אליי, אני מביא לך משטרה וייקחו אותך לכלא", הגיב.

הוא צעיר, רק בן 10. הוא לא יודע שהעולם השתנה כאן ואיתמר בן גביר הוא השר לביטחון לאומי, ושאם תלונתו תתברר כתלונת שווא, הוא עלול להישלח לחינוך מחדש אצל אורית סטרוק, אי־שם בגבעות של איו"ש. אז הוא המשיך לצחקק ולהטריף אותי. כיפוש ביקשה שאתעלם, והרופא התפוצץ מצחוק. "באמת שהרבה זמן לא ראיתי דמיון כזה בין אבא לילד. הפרעות קשב, התפרצויות עצבניות, זה מדהים". וכיפוש ניצלה היטב את הזמן כדי לומר לרופא: "ושניהם עליי. תאר לך עם מה אני מתמודדת". אין גבול לתחושה הקורבנית.

סיימנו אצלו ונסענו הביתה. שאלתי אותה כיצד היא מתכוונת לטפל באגרת הכלב שהולכת ליפול עלינו עם 3,500 שקל במסגרת מבצע "ותמכת באברך". כיפוש ענתה שהיא לא מאמינה שהרעיון יהפוך למציאות, אבל בכל מקרה אין לה כוונה לשלם אגרה כזו. "שרי היא של גיא. מה תעשי? תשלחי אותה לתנו לחיות לחיות? הוא יטמטם אותך".

היא נשמה עמוק וענתה: "תשאיר לי את זה. שרי תיסע למושב, שם אף אחד לא משלם אגרות כאלה. לגיא אני אביא חתול. אין עוד אגרות על חתולים, נכון?". התפוצצתי מצחוק. "חחח... ואת חושבת שזה יעבוד על הילד? הוא ביקש חתול בנוסף לשרי, לא תמורתה". "מאמי, אם לא תפריע לי, זה יעבוד. אני יודעת איך לנהל את זה. ואם תהיה אגרה על חתול, אנחנו נעבור לדג. תשאיר לי את זה, רק אל תתערב. בכל פעם שאתה מתערב, זו בעיה. שנינו יודעים שפדגוגי אתה ממש לא".

האמת שהיא צודקת, אני חלש בפדגוגיה. השבוע הילד מאס בבית הספר, החליט ששלוש שעות זה מספיק, פיתח סימפטומים של 15 מחלות ביחד והודיע למורה לקרוא לי לקחת אותו. המורה טלפנה, דיווחה, ואני הפניתי אותה לכיפוש, כי לא זיהיתי מצב חירום, אבל שמעתי את גיאצ'ו הצדיק ברקע. "לא אמא, אבא. רק אבא", הוא הורה למורה בזעם, "תני לי לדבר איתו".

היא נתנה לו את הסלולרי והוא הוריד לי הנחיה. "אבא, תבוא עכשיו. אני חולה מאוד. כל הגוף כואב לי, בעיקר הרגליים, יש לי חום גבוה, אז תבוא". החום הגבוה היה 36.5 מעלות, והוא נמצא שלילי לקורונה. נסעתי לבית הספר לחלץ את הצדיק. הוא המתין לי בשער ואיך שראה אותי פצח בצליעה לכיוון הרכב. פתאום הוא נזכר ששכח את הטלפון שלו אצל השומר, אז רץ בחזרה במהירות של שפן להביא את המכשיר. בשובו אמרתי לו: "אין לך כלום, אתה סתם מתחזה וגמרת לי את הבוקר עם השטויות שלך. אתה יודע איזה פקקים עברתי?".

אבל הוא סירב להתרגש והודיע לי: "תקנה לי פיצה עם תירס וזיתים. תגיד לאמא שתקנה לי ב־40 שקל לפורטנייט, אז אני אבריא מהר. אל תדבר איתי הרבה, כי יש לי כאב ראש. אל תגיד לאמא שאין לי כלום, כי אתה לא רופא". באמת שהתרשמתי מהברנש הצעיר והדעתני, רק הודעתי לו שעם הגיענו ליעד הוא נכנס למיטה, כי הוא חולה־מתחלה. הצדיק לא התרגש יותר מדי, ותוך כדי ניהול קרב ב־GTA הפטיר ביובש: "אבא, אתה לא קובע, אני אדבר עם אמא". כן, אני רק נהג החילוץ מבית הספר, את התנאים הוא יסגור עם אמא.

התפניתי לשידורי הרדיו, שם נתקלתי בעוד מתחזים. פצחתי ביומן הצהריים של גללי צה"ל, שם המאכער אמיר איבגי ייצג את לקוחותיו בימין ההזוי ואפשר לכל מיני נו־באדי'ז לפרוס את משנתם בסוגיית ניהול מערך ההסברה של הצבא, ניהול חש"צ וקביעת עמדה על חיילנו הגיבורים מגבעתי, שלפחות אחד מהם פירק מפגין באיפון לקרקע ואגרוף לפרצוף.

לפי הסרטון, המפגין לא תקף אותו לפני, אבל ייתכן שמאכערים שמתנדבים להגן על החייל יביאו סרטונים שהמפגין הוא דאן־7 באייקידו וביצע תנועות מפחידות לחייל, שרק התגונן מפני האנרכיסט המפגע. שיטור זה מקצוע שלומדים אותו. חייל בגבעתי או בכל חטיבת חי"ר אחרת לא יודע להיות שוטר, כי לא לימדו אותו לפעול בתוך סביבה אזרחית ולאכוף את חוקי המדינה. חברון זו לא המדינ'ע, היא באחריותו ובפיקודו של אלוף פיקוד מרכז, הוא הריבון בשטח. הוא והממונים עליו אחראים לכך שחיילים בני 19, חסרי ניסיון באכיפה, נדרשים לבצע עבודה של שוטרים בקבע, בוגרי שירות צבאי.

אבל כרגע זה המצב. כל מיני באבא־בובות שמפעילים מאכערים מטילים דופי בפיקוד העליון, ובטוחים שהם יודעים יותר טוב לנהל את העייסק של "חיילינו הגיבורים". איתמר בן גביר מאגם הדרעק, שחורג בכל יום ממעטפת המגבלות ומתחיל להתייחס לעצמו כאל משיח, הגיב לעונש של עשרה ימי מחבוש שנגזרו על החייל. "המסר בענישה מרפה את ידי החיילים, ולא מחזק אותם במאבק מול הטרור. גם בזה הגיע הזמן לעשות סדר ולתת גב לחיילים הגיבורים שלנו".

מדהים שאדם שלא שירת בצה"ל, חסר כל ידע מהותי בלוחמה בטרור ובלוחמה בכלל, יודע מה מרפה את ידי החיילים. מדוע התנהגות של עבריינים ביצהר שתקפו את מג"ד גדוד הסיור של גולני, לא ריפתה את ידי החיילים, שראו איך עבריינים מפוצצים את פניו במכות, שוברים את אפו וכלום לא קרה להם? ומה קרה עם מג"ד 101 בחטיבת הצנחנים שהותקף בידי מחבלים יהודים? זה ריפה את ידי לוחמי החטיבה?

אפשר גם לעבור למג"ב: כאשר מחבלים יהודים מיצהר השליכו בקת"ב על רכב של השוטרים, זה ריפה את ידי השוטרים? ומה קורה בחומש? שם בדרך קבע מתנחלים שמתחפשים למחבלים יהודים מכים דרך קבע לוחמים שבאים לפנות אותם מהמאחז הבלתי חוקי. זה ריפה את ידי החיילים? מה קורה בכל פינוי בהיסטוריה שלנו, כאשר הימין הפסיכי תוקף את חיילי וחיילות צה"ל? זה ריפה את ידיהם של הלוחמים?

אלה הימים שכל דאלים גבר. האויב הוא כל אחד שלא מאמין בציונות הדתית ובימין הביביסטי. לתודעה ההזויה של חיינו בארץ הזו פרצה דיירת חדשה באגם הדרעק, טלי גוטליב, שבהתנהגותה היא מעוררת אצלי געגוע למאי גולן, מירי המחוננת, גלית כלת פרס ספיר פעמיים ועוד. היא הודיעה לעולם: "באתי לעבוד!!! היום הגשתי הצעת חוק לתיקון דיני העונשין, כך שמי שיעליב חייל ויפריע לעבודתו יעמוד לדין פלילי. לא עוד פגיעה בחיילינו הגיבורים!". זה באמת יופי זה. אני כבר מחכה שהחוק יעבור בשלוש קריאות, ונראה כמה מתושבי איו"ש יעמדו לדין על הפרעה לחייל לבצע את תפקידו.

לנוכח ההזיה השולטת, שלצערי איני יכול להתבשם ממנה, כי מונעים ממני שימוש בחומרים משפרי תחושה, החלטתי לפתח רעיון של ביטול האופוזיציה באגם הדרעק. תנו לכיפות ולחניוקים לשלוט בלי הפרעה.

אגם הדרעק לא חייב לכלול 120 דיירים. כאשר שמואל פלאטו־שרון נשפט למאסר, הדרעק כלל 119 דיירים וחסכנו את עלות האחזקה של דייר.
אז פניתי לעו"ד גיא בוסי, מומחה למשפט חוקתי, כדי שיודיע לי אם הרעיון הוא אפשרי.הוא בדק בשבילי. "אם כל חברי הכנסת של גוש השינוי מנוחתו עדן: יש עתיד 24, מחנה ממלכתי 12, ישראל ביתנו 6, מפלגת העבודה 4, יתפטרו מהכנסת, והבאים אחריהם ברשימה יודיעו ליו"ר הכנסת שגם הם מוותרים על המקום שלהם - הרי שכנסת ישראל תהפוך נכה ויכהנו בה 74 חברי כנסת בלבד".

וואו, ממש התלהבתי. קודם כל ולפני הכל, זה חיסכון של ימבה כסף, להשתחרר מערימה בלתי נחוצה בעליל של דיירים לא תפקודיים באגם. הלהקה שאמורה להוות אופוזיציה לא קיימת במציאות. והם באמת מככבים ברשימת התופינים שלי לראש חודש דצמבר שחל אתמול: הרמטכ"ל לשעבר ודייר אגם הדרעק בהווה, גדי איזנקוט, שואף להוציא מיליון מפגינים לרחובות. אלקטורלית הוא לא שווה אלף מצביעים, אבל לחלום זה יופי. גדי, אתה באילוז'־קונפיוז'. הבחירות התקיימו לפני חודש. זהו, נגמר. אל תתבזה, עשית דרך בחייך, שחרר את המושב באגם הדרעק ולך תחיה את חייך. אתה מתבזה שם בכל דקה נתונה שאתה שוהה שם.

כתבתי את זה גם לבוס שלך, בני גנץ. שהייתכם באזור צחנה פוליטי מביישת אתכם, את דרגתכם, את הארגון הגדול בארץ שעמדתם בראשו. לכו, זה לא בשבילכם להתקוטט עם סרבני גיוס, משתמטים ועלוקות על הקופה הציבורית. אתם לא יודעים לעשות את העבודה הזו, כי הם מסרבים פקודה. דיייי.

ראש הממשלה יהיר לפיד פעה כמה מילים בטקס האזכרה ל"זקן" דוד בן־גוריון, עם נאום "אנחנו ואתם". גם הוא התעורר מאוחר, שלושה חודשים מאוחר. העם החליט שהוא לא כשיר לשלטון. הוא לא יעזוב את אגם הדרעק, ונורא חבל לי. לפחות שינצל את הזמן לכתוב ספר, מחזה, שיר. בפוליטיקה דרעק, הוא גמור. בשפה שהוא אוהב: האז־בין.

מרב מיכאלי עדיין באגם הדרעק. מפליא שמרכז מפא"י, שיודע לחסל יו"ר גבר/אישה שכשלו בבחירות, עדיין חס עליה, אבל זה רק עניין של זמן. הם כבר אזהרת עייסק מת ימבה שנים. גברת יו"ר, להצהיר ש"'קו ישר מחבר בין האלימות בחברון לרצח בחולון", זה פומפוזי ועלוב גם באופן יחסי להצהרות על גבול הטמטום. אם אין לך מה לומר, אל תאמרי.

מבקר המדינ'ע פרסם דוח מזעזע על עבירות מין בצה"ל. לא שזה ירגש מישהו, עובדה: אבי מעוז רוצה לבטל את תפקיד היוהל"ם בצה"ל, כי הוא שמע סיפור מנוה דרומי, שאיני יודע מה תפקידה בכוח, אבל הוא יודע. ללא שום קשר, אני מצפה ליום שמשוחררות צה"ל שהוטרדו, או חמור מכך, התלוננו ותלונתן לא התבררה, יגישו תביעה אזרחית נגד משרד הביטחון. אצל היידעל'ך מבינים רק כאשר זה כואב בכיס. ברגע שבתי משפט יפסקו פיצויים בסדר גודל של מיליונים למאות תובעות, משהו יזוז, אני מתחייב.

איילת שקד עוד לא נפרדה ממנעמי השלטון כשרת פנים, אבל היא ממשיכה להתאכזר לפליטים ולפליטות. אף שוועדה מקצועית במשרדה המליצה לאשר למהגרת מסיירה לאון מעמד של פליטה, מחשש שתיאלץ לעבור מילת נשים אם תגורש, קבעה שקד כי אין חשש שזה יקרה ודחתה את ההמלצה.

כחוקרת מומחית ליבשת אפריקה - ממש שיבוט של חוקרת הגורילות דיאן פוסיי - קבעה שקד: יש דרגות חומרה שונות להליכי מילה, ובכל מקרה אין חשש שאישה בוגרת תיאלץ לעבור מילה בניגוד לרצונה. אין ספק כלל שזו חוות דעת של יו"ר הבית היהודי הלבן. ככה זה כשלבן יודע הכל, ההיסטוריה זוכרת.

שרת הקליטה והעלייה, פנינה תמנו שטה, פרסמה פתשגן לרגל יום העלייה שנערך אתמול. מתברר כי 70 אלף עולים מרוסיה ומאוקראינה עלו בשנה האחרונה, אבל השרה שכחה לעדכן שכמחצית מהכמות ירדו אחרי שקיבלו את כל המתנות מאיתנו. אני לא מאשים אותם, אני רק מחזק ותומך בצעד שלהם. אין לנו כסף בשביל אלה שנולדו כאן, לא צריך עוד פיות להאכיל.

בקדנציה של השרה תמנו שטה עלו לארץ כ־110 אלף עולים חדשים, מקביל לעיר חדרה בערך, או כפר סבא. מאיפה הכסף לקלוט אותם? אבל החלק היפה במשרד הקליטה והעלייה, שבקולקציית האפסים החדשה יהיה פיצול במשרד: שר לקליטה ושר לעלייה. חבל שלא ממנים גם שר לירידה.

ייתכן שיפוצלו עוד משרדי ממשלה. שר לתרבות ושר לספורט זה לא מספיק. חובה למנות שר לתיאטרון, שר לקולנוע וסגן שר למוזיקה. גם בספורט זה כוללני מדי. צריך שר לכדורגל, כולל כדורגל באולמות ובחופים. צריך שר לספורט אולימפי, שר לכדורסל ושרה לספורט נשים. בספורט הנשים מסתובב מאגר של כייסף, אבל אין ספורטאיות. ההמלצה שלי לתיקון המפגע: טלי גוטליב. היא נולדה לג'וב.

מירי המחוננת מוחה על החלטת חברת נטפליקס להקרין את הסרט "פארחה", ומגדירה את הסרט כעלילת דם נבזית. איני יודע אם צפתה בסרט הנבזי. אולי היא לא אהבה את הנגיעות של התסריטאים בבימוי, המשחק היה רווי בג'סטות, לא יודע באמת. אבל אני צופה שבעקבות מחאתה מניית החברה בסכנה גדולה, ואני מצפה מהדרעק־טוריון שלהם להשיב למירי. מחאה זה רע לעסקים, בטח מחאה שלה.

קבלו את גלית דיסטל־אטבריאן מטעם הנתניהו'ז: "32 מנדטים לליכוד, הקבוצה הגדולה בארץ בפער, ואין לה קול בתאגיד. פלח האוכלוסייה הגדול בארץ, זה שכספי המסים שלו מפרנסים אותם – מושתק לחלוטין. סגירת התאגיד מהווה צעד לקראת שוויון וחופש הביטוי". חחחח... חחח... איך חופש ביטוי מתכתב עם סגירת כלי טיפשורת ציבורי? רק לכלת פרס ספיר, פעמיים לטענתה, שלא מגובה בשום פרוטוקול. אבל הקטע שכספי המסים של הליכוד מפרנסים את התאגיד גם לא מתכתב עם המציאות.

לפי מוסד שורש באוניברסיטת תל אביב, שמתבסס על נתוני משרד האוצר, שני העשירונים העליונים בחברה אחראים ל־92% מתשלום המס בישראל. אין לי מושג כמה מהם מצביעי הליכוד, אבל בטח שזה לא הרוב. גם עשירונים 6־8 שמשלמים את ה־8% הנותרים לא מצביעים ליכוד ברובם. אבל גלית היא סופרת, היא לא חייבת לבדוק נתונים. היא עובדת אצל המשפחה השולטת, לא בשביל הציבור. אולי באמת הגיע הזמן למנות לכל ערוץ מסחרי וציבורי איזה ארבעה־חמישה באבא־בובות שיתפקדו כעורכים ראשיים. הם יודעים מה העם אוהב לשמוע ולראות.

ואי אפשר לקבל שבת בלי הגיג הזוי של הרמח"ל־רשב"ג־הצדיק ד"ר לחארטה, אבישי בן חיים. "הפריווילגים מההגמוניה הבלתי מודעת להגמוניותה מתמוגגים מהכנסת הלוחם לכלא. בין היתר, הם טוענים שלהיכנס לכלא צבאי זה שטויות. הם לא מודעים לכך שזו עמדה של פריווילגים שההון האתני וכיו"ב שלהם כל כך מוצק, עד ששום כלא לא יערער אותו. הם בכלל לא ערים למשמעות עבור מי שלא מגיע עם פריווילגיה כזו".

לא הכל הבנתי, אני מודה. אבל הד"ר לחארטה הוא גם סא"ל במילואים, שעבר קורס קש"ב במסגרת ההכשרה במילואים. מה זה "הון אתני"? האם בן חיים התחיל לחרטט גם בסוציולוגיה, פסיכיאטריה, פיזיולוגיה ומדעי המוח כדי לבסס תיאוריה של "הון אתני"? אני מעריך שמדובר בהכנה לסבב הרצאות/ספר/ מחזה/ סטנד־אפ בדרך לסיבוב הופעות חדש. את ההגמוניה הלקוחות כבר מיצו. שבת קודש לכולם. אל תסתובבו במעברי חצייה, אל תנהגו בכבישים, זה נורא מסוכן שם.