אני לא אוהד של פעילי השמאל שמסתובבים בחברון. אני מסתייג, לאורך כל הקריירה שלי, מפעילותה של שוברים שתיקה (בעיקר בגלל פעילותה בחו"ל). אבל העובדות פשוטות: האירוע בחברון צולם כולו, מתחילתו ועד סופו. אין בדל של ראיה, תמונה, הקלטה או רמז לאלימות כלשהי מצדם של פעילי השמאל שהיו שם. אגב, מדובר בקבוצה הנקראת "בני אברהם" (שאליהם נלוותה גם מישהי משוברים שתיקה).
בן גביר על התקרית בחברון: "במקום הרמטכ"ל, הייתי סופר עד עשר"
"התערבות פוליטית פוגעת בצה"ל": הרמטכ"ל תקף את בן גביר - שלא נותר חייב
חבריה הם דתיים וחרדים אמיתיים, לא מתחזים. רצה הגורל והם שמאלנים. מילא. הם באו לחברון לביקור הזדהות עם משפחה פלסטינית שהותקפה ונפגעה במהלך שבת חיי שרה בעיר על ידי מאות מתנחלים שיצאו בצעדה לתוך השטח הפלסטיני.
בדרכם חזרה, נתקלו בחיילים. הם לא תקפו אותם ואפילו לא התגרו בהם. מישהו מבני החבורה צילם את החיילים רוקדים עם בני משפחה חרדית שחגגו שם בר מצווה. יכול להיות שזה מרגיז. אבל זו אינה סיבה לעצור את הפעילים, להלום בהם, או להגיד "אני רוצה לשבור את העצמות לכל השמאלנים".
הנושא טופל בדרג משמעתי והגיהינום פרץ מיד אחר־כך. בן גביר התייצב לצד אביו של אחד החיילים ויצא להתקפה רבתי על צה"ל. אחר כך דרש מהרמטכ"ל לא לגעת בפוליטיקה. אחר־כך פרץ מחול השדים, שכלל גם מסע טינופים רשתי נגד המג"ד ששפט את החייל, אחר־כך נגד המח"ט, אחר־כך הגיעו לרמטכ"ל וינון מגל הגיע אתמול גם לאלוף הפיקוד.
הם לא יירגעו עד שהעסק לא יתפרק. הבעיה: הם מתייצבים לכאורה לצד החיילים, מסמנים כל מי שלא זורם איתם כאויבם של החיילים, גורפים לייקים ומייצרים נרטיב שקרי. מכונת רעל, על סטרואידים.
וביקום המקביל, שניים מבכירי לשכת נתניהו הגיעו השבוע למשרדה של הח”כית הטרייה טלי גוטליב בכנסת. הם באו עם מסר רגיש, שאני מתמצת במילותיי: להוריד קצת ווליום, להיות קצת יותר ממלכתית.
לא צריך לאיים על היועמ”ש, לא צריך להסתובב עם להביור בין האולפנים. בשביל מה זה טוב? הרי נתניהו מנסה להרגיע. הרי המטרה היא להרדים את הציבור של המחנה מנגד, וגם חלק מהציבור של המחנה הביביסטי, שלא באמת זורם עם כל מה שמתברר לו עכשיו (שוב, אלה המילים שלי).
שני הבכירים הם איקי כהן, המועמד למנכ”ל הכנסת, וצחי ברוורמן, כנראה ראש הסגל. אלא שהפציינטית שלהם לא שיתפה פעולה. לבקש מטלי גוטליב להרגיע מסוכן יותר מלבקש ממשפחת נתניהו לשלם. ח”כ גוטליב, כמו שאומרים, זרקה אותם מכל המדרגות. היא הבהירה להם שנבחרה כדי להביע את עמדותיה, ואלה עמדותיה. זה הווליום שלה.
היא לא תשקר לעצמה ולא תשתנה. זה מה שיש. לזכותה של ח”כ גוטליב ייאמר שכשפניתי אליה לתגובה, אישרה בקווים כלליים את הסיפור. לא התנצלה, לא ירדה למדרון אחורי, לא התקפלה. נראה אם תחזיק מעמד. הסטטיסטיקה נגדה. בינתיים, היא צורחת נגד הרוח.
לגנותה אפשר להוסיף, שזמן קצר אחרי שקיבלה ממני את השאילתה, הלכה ופרסמה את הסיפור בעצמה בקבוצת וואטסאפ של הליכוד. לו ביררה, הייתה מגלה שזה מעשה שלא ייעשה. מעכשיו, אין סיבה לפנות אליה לתגובה, מכיוון שהיא לא שומרת על הדיסקרטיות הנדרשת ביחסי עתונאי ומושא סיקורו.