מחבקים ובוכים
שר האוצר לשעבר משה כחלון השתתף השבוע בקבלת פנים שנערכה לכבודו באופקים. לא סתם קבלת פנים: הוא הוזמן לטקס חנוכת דרך משה כחלון. כן. אפילו בנימין נתניהו לא זכה בעודו בחיים לכבוד כזה. "דרך משה כחלון" על שום מה? ראש העיר איציק דנינו הסביר שכחלון דאג אישית לתקצב את כביש היציאה המודרני מאופקים לכיוון שדה תימן. וחוץ מזה, כשר אוצר הצליח כחלון לקדם את תוכנית "מחיר למשתכן", ואופקים הייתה אחת הנהנות העיקריות ממנה.
ערב כניסתו לממשלה הצליח כחלון למנף את מעמדו בזכות 10 המנדטים שקיבל. הוא אילץ את נתניהו לחתום על "מסמך כניעה" שהקנה לו שורה של סמכויות־על בנושאי כלכלה ושיכון וסיפוח מינהל מקרקעי ישראל. הוא קידם את הדיור לזוגות צעירים, השיק רפורמות בתחום יוקר המחיה, ניער את המערכת הפיננסית וגם שמר על מעמד מערכת המשפט (וסליחה על המילה הגסה). לצערו, הוא לא תוגמל פוליטית - ופרש למדבר העסקי.
אבל הטור הנוכחי אינו עוסק בכחלון אלא במחליפו בצלאל סמוטריץ', שכמו כחלון ידע היטב למנף את מעמדו הפוליטי, אולם בניגוד לכחלון לא ניצל את חולשותיו של נתניהו לדרישת סמכויות לטיפול ביוקר המחיה, ברפורמות או בגיבוש תוכנית להורדת מחירי הדיור המעניינים את כלל הציבור הרחב. סמוטריץ' יהיה שר סקטוריאלי מצוין עבור צאן מרעיתו. מדובר, בין השאר, בהסדרת ההתיישבות בשטחים, בטיפול במינהל האזרחי, בהגדלת התקצוב לחינוך הממלכתי־דתי וב"תיקון" מערכות המשפט. אבל מה עם הציבור הרחב? ולאן נעלמו הבטחות הטיפול ביוקר המחיה?
לדבר הוא יודע מצוין, וגם אינו מסתיר את עמדותיו הנחרצות, אבל הפתגם "מילים כמו חול ואין מה לאכול" תופס יותר מתמיד. לפני הבחירות הבטיח סמוטריץ' סדרת רפורמות, ובהן ייעול השירות במגזר הציבורי, הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור, טיפול ביחסי העבודה ועידוד המגזר העסקי. בראיונות הספורים שקיים מאז הבחירות הוא עסק בהתחייבויות להקפאת מחירי החשמל, המים והארנונה וקידום הסקטור העסקי. קשה להאמין שזה יקרה.
גם בתחום יחסי העבודה, למזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד אין מה לדאוג. ההסתדרות יצאה השבוע בקמפיין מקיף להורדת יוקר המחיה, וזה בסדר. בהמשך, בר־דוד מאיים להבעיר את המדינה אם תהיה פגיעה בעבודה המאורגנת או בהסכמי השכר. אבל אין מה לדאוג, כי איומי סמוטריץ' מחוררים כמו נתיבי איילון עם הבולענים. נתניהו לא ייתן לו לזוז. ראש הממשלה המיועד גם טרח להתקשר לבר־דוד והבהיר לו חד־משמעית שחששותיו מיותרים. אבל מבחינת מזכ"ל ההסתדרות, "אשרי האדם המפחד תמיד".
דווקא במגזר העסקי מחכים בקוצר רוח לכניסתו של שר האוצר, שכבר השמיע זמירות הערבות לחיכם. סמוטריץ' כבר נפגש עם ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, ועם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. ד"ר תומר הציג בפניו מגוון של תוכניות לעידוד התעסוקה, לעידוד היצוא ולשינוי הנוסחה לעדכון שכר המינימום.
"אנחנו ממתינים בקוצר רוח לכניסתו של שר האוצר החדש. הרוח הנושבת מכיוון המשרד מאוד מעודדת. אני אופטימי ומצפה לשיתוף פעולה הדוק לא פחות מזה שהיה עם השר היוצא אביגדור ליברמן", אמר לי השבוע תומר.
ומה עם אוריאל לין? שלשום הוא חזר מאיסטנבול שבטורקיה מביקור מסחרי יחד עם משלחת של מאה יבואנים שפגשו את נציגי איגוד היצואנים הטורקי TIM. "המטרה שלנו היא לפתוח אפיקי יבוא חדשים לישראל שיתרמו להורדת יוקר המחיה", הסביר לין. "אנו בתחילת עידן חדש ביחסינו עם טורקיה. הגדלת היבוא מטורקיה תחסוך הון בהוצאות ההובלה הימית ועלות המוצרים ותחזק את היכולת להיאבק ביוקר המחיה".
לין מדבר על הסחר עם טורקיה ומכוון לחובה של שר האוצר לביטול מוחלט של מסי היבוא. "כל אדם נמצא אצלי במבחן - וסמוטריץ' הגיע למבחן הביצוע. אני מחפש שר אוצר שלא נרתע מלעשות את המעשה הנכון בגלל ביקורת של כמה עיתונאים, ושיודע להתמודד עם בעיית נמלי הים. שר האוצר הנכנס הוא מאוד אינטליגנטי עם יכולת ביצוע. פגשתי אותו כשר תחבורה. הוא הבין את בעיית נמלי הים טוב יותר מהרבה אחרים. הוא האדם היחיד שכתב נייר עמדה על נמלי הים והבין מדוע הם עובדים בתת־תפוקה".
"השר יצטרך לטפל ביוקר המחיה", המשיך לין. "נפגשתי איתו מספר פעמים, והוא מבין היטב את המגזר העסקי ולא רק בראיית מקרו. הוא מבין את חשיבות העסקים הקטנים והבינוניים, שזה מקור המחיה בתחום המסחר והתעשייה".
עם כל הכבוד למחמאות, וכפי שלין ציין, המבחן יהיה בביצוע. וכאן לא בטוח עד כמה לשר הנכנס יהיו היכולת או האנרגיות להעדיף את האינטרס הכלכלי של כלל הציבור תוך התמודדות עם מוקדי כוח, על פני האינטרס הפוליטי הצר שלו.
ההצלחה של פתאל
זה היה אירוע יוצא דופן: דוד פתאל, הבעלים של רשת המלונות הגדולה בישראל ומהגדולות באירופה, קיים השבוע במלון "הרודס" בתל אביב כנס משקיעים. העיתוי אינו מקרי: הרצון לתת רוח גבית לשערי המניות ולחשוף את הדרך המופלאה שבה הרשת התאוששה ממשבר הקורונה. על מחירי הלינה בבתי המלון ויוקר המחיה כמעט לא דובר, ואם כן - אז ברוח חיובית. הוזכרה עליית המחירים בגלל ההיצע הנמוך של המלונות והביקוש הגבוה - שתביא לגידול בשורת ההכנסות. "עלינו ב־15% במחירים. אני מחמיא לאנשיי ביוון ובקפריסין, שם עלו המחירים ב־30%", הוא אומר.
פתאל נמצא בדרך כלל מאחורי הקלעים, ונחשף הפעם במלוא הדרו. לנוכחים התגלה איש עסקים בעל חוש הומור שיודע לפרגן. "סבלנו במשך שנתיים וחצי, אז מותר לנו להשוויץ", פתח בהומור אופייני. כמי שסלל את דרכו כנער מעלית בחיפה מקומת הקרקע לקומת הגג, השירות הוא חלק מהדנ"א שלו.
באירוע נכחה צמרת רשת ליאונרדו מחו"ל ומישראל - ובראשה אביה מגן, המנהלת בהצלחה את הרשת בישראל. כמו כן, נכחו עשרות משקיעים מגופים מוסדיים (בעיקר מענף הביטוח), בנקאים (כמו בנק הפועלים) ושותפיו לדרך. פתאל טווה רשת לשיתופי פעולה בעסקי המלונות עם הראל, מיטב, אנליסט, שלמה ביטוח, הכשרה ביטוח, לאומי פרטנרס, מנורה מבטחים ועוד. בעבר, מגדל ביטוח נמנתה עם בעלי השליטה בקבוצה ומכרה ברווח נאה.
פתאל, שהתחיל מאפס, מחזיק כיום באירופה ובקפריסין 253 מלונות - מתוכם 216 פעילים - הכוללים יותר מ־46 אלף חדרים. המשקיעים חוששים שהרבעון האחרון היה רבעון שיא, וכי ההאטה הכלכלית והאינפלציה יעיבו על התוצאות. פתאל הרגיע והצליח. הוא ההוכחה שמי שמאמין לא מפחד. המניה נסחרת לפי ערך של כ־5.5 מיליארד שקל, אבל עד לפני חצי שנה נסחרה לפי כ־8 מיליארד שקל. מתחילת 2022 צמצמה הרשת את הפסדיה ל־68 מיליון שקל. ההון מסתכם ב־2.56 מיליארד שקל, ומתוכם קופת מזומנים של 700 מיליון שקל.
הרבעון השלישי של השנה היה החזק בהיסטוריה. תפוסת החדרים הגיעה ל־81.8%, בעוד במרץ 2020, בתחילת משבר הקורונה, עמדה התפוסה על 2.3% בלבד. מכל מלונות הרשת רק מלון אחד בלבד נותר פתוח בתקופה רעה זו. תוצאות הרבעון הרביעי של 2022, שעדיין לא פורסמו, יהיו טובות לא פחות.
אז איך שרדו את הקורונה? "צמצמנו הוצאות ככל שניתן. נאלצנו לפטר עובדים, חלקם הוצאו לחל"ת, והצלחנו לגייס כמיליארד שקל מפעילות לא תפעולית באיגרות חוב ועוד 150 מיליון שקל בהון עצמי", מספר פתאל ומוסיף: "הלכנו לשלושת הבנקים הגדולים, ובמקביל לבעלי איגרות החוב, והסברנו כי בנובמבר צפויה הפרה של תנאי ההשקעה וכבר מעוניינים להגיע להסדר. במקביל ניהלנו מגעים עם בעלי הנכסים, ובניגוד לכל הסיכויים הצלחנו להוריד את שכר הדירה. בנוסף, קיבלנו מענקים וסיוע מהמדינה וגם מממשלת גרמניה (שם נחשבת הרשת לגדולה במדינה – י"ש). מכרנו שלושה בתי מלון תמורת 200 מיליון שקל והגדלנו את קופת המזומנים, שאפשרה לנו לרכוש בתי מלון במחירי הזדמנות".
על הרגלי צריכת הנופש בישראל ובעולם הוא אומר: "תיירות זה מוצר צריכה בסיסי. היום אנחנו מחפשים חוויות, ולא רואים בחופשה מותרות. אנשים מעדיפים חופש על חסכונות, ומבזבזים מה שיש להם ומה שאין להם. ענף התיירות הוא בעל שיעור הצמיחה הגבוה בעולם.
"יש גם שינוי בהרגלים. הערים המרכזיות באירופה הפכו לערי נופש על חשבון הפריפריה. הרגלי העבודה השתנו. לוקחים 'חופש', אבל בעצם עובדים מחדר המלון. זה חופש שלא נספר על חשבון ימי החופשה. בני 60+ מבזבזים הכי הרבה כסף. אני מאמין שבשנה הקרובה התיירות הנכנסת לישראל תגיע ל־3 מיליון".
פתאל סולד משעמום, והדבר מתבטא בהמשך רכישה ופתיחת בתי מלון בישראל ובחו"ל. כל מלון נפתח על סמך חשבון כלכלי מדויק וחישוב מתמטי של שיעורי התשואה. לפני שבועיים נפתח מלון "בוטניקה" בחיפה, ליד הגנים הבהאיים, עם 163 חדרים, תחת המותג "לימיטד אדישן". תחת מותג זה יפעלו 12 בתי מלון בישראל ובחו"ל, כולל מלון "פלטין" בתל אביב, שייפתח בקרוב עם 61 חדרי יוקרה בהשקעה של 150 מיליון שקל. בירושלים, ליד שוק מחנה יהודה, ייפתח בעוד שנה מלון "ניקס" עם 170 חדרים, מלון ריזורט של 107 חדרים ליד ים המלח (היכן שהיה מלון "מצדה"), ועוד.
אלא שגם המשבר הכלכלי, ייקור האנרגיה ועליית הריבית עלולים להשפיע על הקבוצה. היא אינה פעילה באיטליה למרות ההזדמנויות, בעיקר בגלל שערי הריבית הגבוהים. חלק מהחלטות ההשקעה לא בוצעו בגלל תמחור מוגזם. ועדיין פתאל סבור כי "כשהריבית תרד, שווי הנכסים יעלה לשמיים. הנכסים שכבר קנינו מגלמים שווי גבוה הרבה יותר. כרגע אין התרסקות מחירים, והבנקים באירופה לא מוציאים בתי מלון למכירה. 60% מהחובות שלנו, העומדים על 4.79 מיליארד שקל, הם בריבית קבועה של 2.3% לשנה. מבחינה זו אני שקט".
על ניצול הזדמנויות שלא בתחום המלונות, הוא עונה בתשובה לשאלתי: "אנחנו ממוקדי מטרה ולא פורשים כנפיים. עיקר הביזנס שלנו הוא במלונות או בשירותים נלווים בישראל ובאירופה. גם החלטנו שאנחנו לא מתרחבים לארה"ב. אין לנו תוכנית להיכנס למכירת מוצרי קוסמטיקה, לדוגמה. הקמנו את חברת ROOMS באחריות יובל בורנשטיין, המפעילה 15 מתחמי השכרה. הקמנו חברה של מלונות דירות עם 420 דירות. השקנו את פתאל טרמינל בנתב"ג".
על אתגר כוח האדם והמחסור בעובדים הוא משיב: "אין ספק שזה נושא מאתגר, והוא אחת התוצאות של הקורונה. במרץ־אפריל היינו בצרות צרורות, וללא העובדים מירדן באילת לא היינו יכולים לפעול. היקף הוצאת כוח האדם מהמחזור נותר קבוע והרווח גדל. אנחנו עובדים על טכנולוגיות חדשות כדי לייעל את מערך כוח האדם, כמו הקמת מרכז שירות ללקוח חדש, העברת מרכזי ההזמנות למקומות זולים ועוד".
פתאל מהסס לבקר, בתשובה לשאלתי, את רשות התחרות על כך שהיא מונעת מהרשת לרכוש בתי מלון נוספים בעילה של פגיעה בתחרות. "מלון 'הנסיכה' נרכש על ידי קובי מימון לאחר שרשת ישרוטל הוצאה ממנו ולא נפתח הרבה שנים. זה ממש לא תרם לתחרות, כי 400 חדרים נעלמו. רצינו לקנות את מלון 'מלכת שבא' באילת, וגם זה נמנע מאיתנו. בלית ברירה אנחנו נאלצים להקים באילת מלונות חדשים".
בעל הנס
מבין משרדי ממשלת השינוי, אחד החשובים, אף שאינו ספק כותרות, הוא משרד הרווחה בראשות השר מאיר כהן. מה שהוביל במשרד בשנה וחצי האחרונות הופך את מאיר כהן לבעל הנס. המשרד טיפל באוכלוסיות מוחלשות, כמו נכים, נשים מוכות, להט"ב, קשישים, נוער בסיכון, עובדים זרים וגם פליטי מלחמה באוקראינה.
מהשר הנכנס, שיהיה יעקב מרגי (ש"ס), מצופה שלא יהסס לקפח אף אחת מהאוכלוסיות המוחלשות, למרות הרוחות הרעות מצד הקואליציה נגד להט"ב, עולים מרוסיה, חוזרים בשאלה ועובדים זרים ללא תשובה. השר הנכנס מקבל משרד במצב טוב. ממשלת השינוי השכילה למצב את הרווחה באחד מסדרי העדיפויות החשובים, ועובדה שמינתה לתפקיד פוליטיקאי משופשף כמו מאיר כהן.
ההישג הגדול ביותר שניתן גם לכמת הוא העובדה שתקציבו הסתכם ב־13 מיליארד שקל. 3.5 מיליארד שקל מסכום זה נוספו בעקבות העברת החוק לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות שניסו לקדם בעשור האחרון ללא הצלחה. ומה עשו עם המיליארדים? סדרת רפורמות שצרה היריעה מהכיל, ובכל זאת אמנה את חלקן. המידע חשוב מאין כמותו לציבור, שלעתים כלל אינו מודע לזכויותיו. חשוב לדעת מהן ההטבות, ועוד יותר חשוב לנצלן, בלי להזדקק לשירותי חברות למיצוי זכויות למיניהן. שווה לקרוא ולהעמיק.
נתחיל בהעלאת קצבת נכות כללית בעלות 5.5 מיליארד שקל. עובדה שאין יותר חסימות כבישים בצומת עזריאלי בתל אביב מצד נכים מפגינים, והתנועה זורמת. אמשיך בתוכנית להפגת בדידות אזרחים ותיקים בעלות 260 מיליון שקל. הלאה. העלאת הסכום שניתן להרוויח ל־5,300 שקל מבלי שהקצבה תיפגע. הגדלת התקציב למניעת אלימות במשפחה מ־55 מיליון שקל ל־290 מיליון שקל. טיפולי שיניים חינם לאזרחים ותיקים מתחת לגיל 75 שזכאים להבטחת הכנסה בעלות 3 מיליון שקל.
זאת ועוד. הקמת המועצה לביטחון תזונתי מחדש בעלות 200 מיליון שקל. הקמת מוקד חירום "צו השעה" לפליטי המלחמה באוקראינה והובלת מערך הסיוע לאזרחים שאינם זכאי חוק השבות בעלות 100 מיליון שקל. מה עוד היה לנו? רפורמה במערך הפנימיות לילדים ונוער בסיכון בעלות 200 מיליון שקל, הגברת המענים לקהילת הלהט"ב בעלות 12 מיליון שקל, פתיחת מרכז ייעוץ וטיפול חדש לחוזרים בשאלה בעלות 2.5 מיליון שקל ותמיכה בתינוקות של זרים ללא מעמד אזרחי בעלות 38 מיליון שקל.
המוסד לביטוח לאומי, עד לאחרונה בניהול מאיר שפיגלר, כפוף למשרד הרווחה וגם שם נעשו מהלכים מרחיקי לכת: הקצבה לאזרחים ותיקים עד גיל 70 שמקבלים השלמת הכנסה הוגדלה ל־70% משכר המינימום בעלות 1.5 מיליארד שקל. 248 אלף קשישים עלו אל מעל לקו העוני. הכנסה שרשאי אזרח ותיק להרוויח מבלי שזכותו לקצבת זקנה תיפגע הוגדלה מ־6,014 שקל לחודש ל־6,479 שקל ב־2022 ול־7,750 שקל מ־2023, בעלות תקציבית של 500 מיליון שקל.
בעקבות העלאת גיל הפרישה לנשים לפנסיה, הופעלה שורת תמריצים לנשים בתקופת הביניים: מענק מעבר לארבעה חודשים בעלות 300 מיליון שקל, הגדלת הבטחת הכנסה לנשים בעלות 40 מיליון שקל והגדלת מספר הימים המזכים בדמי אבטלה מ־175 ל־300 יום, בעלות 130 מיליון שקל.
"ההישג החשוב ביותר מבחינתי הוא שמשרד הרווחה הפך בקדנציה הזאת לאחד החשובים במשרדי הממשלה. השרים היו קשובים לכל הסוגיות החברתיות שהעלינו. כולם הבינו שהמשרד מתעסק בבעיות אוניברסליות. אין שום אוכלוסייה שאינה קשורה איכשהו למעגלי הרווחה והביטוח הלאומי. אני מקווה שתהיה לזה המשכיות, ושמשרד הרווחה ימשיך גם בממשלה הנכנסת להיות חלק חשוב בסדרי העדיפויות", אומר לי השר הפורש ומוסיף: "הדבר שהכי מצער אותי הוא העובדה שתקציב 2023 לא עבר. במסגרת התקציב היינו אמורים לבצע שורה של רפורמות בנושא התשלומים למטפלים ולמדריכים. בנוסף, היינו אמורים להקציב 2.1 מיליארד שקל להרחבת הפטור ממס לעבודה נוספת ולהעלות את קצבאות הקשישים. כל זה יורד לטמיון".
מה הטיפ למחליפך בתפקיד?
"להגיע כל בוקר למשרד, לנעול מגפיים, לרדת לשטח ולעבוד בכל הכוח. להיות עם לב פתוח ונגיש לכולם, אבל לזכור שלא תמיד ניתן יהיה לרצות את כולם. את נושא חלוקת תלושי המזון למוחלשים אני ממליץ להשאיר במשרד הרווחה".
האם לדעתך בישראל עדיין קיים עוני?
"כן. לצערי הגדול, קיים עוני, ואנחנו עשינו הכל כדי לצמצם חלק מממדיו, אבל הדרך עדיין ארוכה. לצערי, יש עדיין הרבה אנשים שחיים מתחת לקו העוני. צריך להעלות את שכר המינימום רק בפעימה או בשתיים ולא לפרוס את זה לתקופה ארוכה יותר. כדי להוציא אנשים ממעגל העוני יש להרחיב את הפטור ממס לעבודה נוספת (מה שמכונה "דיסריגארד" – י"ש), שמאפשר לקחת עוד עבודה בפטור ממס. אם אתה נכה ומקבל קצבה, אף אחד לא צריך לגעת בקצבאות שלך".
הטלת מס על כלים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים דווקא פגעה בעניים. האם אתם מצטערים על כך?
"לא. מדובר היה בצעד מוצדק, וזאת לא הייתה טעות. המניעים לא נגעו לגידול בהכנסות ממסים. כולנו חיים בעולם גלובלי שמתמודד עם בעיות של סביבה ירוקה. מתחילים להפחית את השימוש בכלים חד־פעמיים מפלסטיק בכל העולם, וזה טוב גם לישראל. לא ראיתי בזה שום התרסה כנגד מפלגות חרדיות".
מהן הטעויות שנעשו בממשלת השינוי שהובילו למותה מוקדם מהצפוי?
"נעשו הרבה טעויות, ובסופו של דבר ממשלת השינוי פירקה את עצמה על ידי אנשים מתוכה. לא היו מספיק כוחות פוליטיים לצד מפלגת יש עתיד שהחזיקו מעמד. חלק מהמפלגות הצביעו נגד, חלקם היו מורדים, שהביאו בסופו של דבר לנפילת הממשלה. רק היום מתחילים להבין כולם שהממשלה היוצאת הייתה מצוינת, ושכל השרים באו לעבוד".
איך אתה הולך לבלות באופוזיציה?
"נהיה אופוזיציה חזקה בתוך הכנסת ומחוצה לה. נגיב לכל ניסיון לפגוע בדמוקרטיה או בזכויות מיעוטים או בבתי המשפט. אני קורא לכל מפלגות האופוזיציה לשים את האגו בצד וללכת בדבוקה אחת בראשות יאיר לפיד. יהיו עוד בחירות בעוד שנתיים או קצת יותר, אבל צו השעה מחייב להתאחד עם מטה מאבק של יש עתיד. לא נוותר על דבר וחצי דבר. לצערי, האגו הפוליטי הוא עדיין גדול. יאיר לפיד עם 24 מנדטים הוא ללא ספק מנהיג האופוזיציה. אנחנו חייבים לחבר את כל חלקי האופוזיציה ללא משחקי אגו".
האם גם אתה חושש ממהלכי הממשלה הבאה?
"אני מסתכל על מה שקורה מסביב ובהחלט חושש. אני מביט בדאגה איך סמוטריץ' לוקח אחריות ממשרד הביטחון ואיך גוזלים מינויים ביטחוניים ומעבירים אליו. זה אף פעם לא היה. אני חושש מפגיעה אמיתית בממלכתיות המדינה. כשאני רואה את השסע שהולך ומתרחב עם גיבוי פוליטי, אני מאוד מודאג, אבל אני לעולם לא מתייאש. היהדות אומרת שייאוש זו מילת גנאי".