גילוי נאות וגאה. הייתי מן הראשונים שנחשפו לכישרונותיו של בנימין נתניהו כדמות ציבורית ברוכת כישורים ומבטיחה. שנים רבות לפני שנתניהו הפך מנהיג הליכוד, מושא של פולחן אישיות ויעד לביקורת וסיסמה רל''ב - הכרתי מקרוב את בנימין נתניהו והייתי עד ראיה ושמיעה לתחילת הקריירה שלו כבכיר ישראלי.
כשנתניהו כיהן כשגריר באו''ם בשנים 1984-1988 כסופר 'הארץ' בניו יורק וכתב העיתון באו"ם, "כיסיתי" את נוכחותו במטה המרכזי של הארגון העולמי ודיווחתי לעיתון על הופעותיו במליאת הארגון העולמי ועל פעילותו הסמויה בקרב שגרירים ודיפלומטים בכירים. היו לי אז עם נתניהו אין ספור שיחות ומדי פעם הוזמנתי לביתו לארוחת צהרים.
נתניהו היה שגריר מעולה, דיפלומט מצטיין שייצג את ישראל בכבוד ובגאווה בזירה עולמית שכידוע איננה בדיוק מהאהודות לישראל. כשבסדר היום של האו"ם פורסם ששגריר ישראל בנימין נתניהו נואם בדיון מסוים, שגרירים ודיפלומטים מיהרו לאולם המליאה למושביהם כדי לא להחמיץ את נאומו של נתניהו. אני זוכר שזה היה סיפוק מיוחד והנאה לסקר את תפקודו של נתניהו בחזית הדיפלומטית העולמית.
בישיבת מערכת 'הארץ' שהשתתפתי בה, סיפרתי על האופן המצטיין שנתניהו ממלא את תפקיד שגריר ישראל באו"ם. הערתי שלהערכתי הוא יגיע בעתיד לתפקיד ראש הממשלה בישראל. בתגובה קיבלתי הערות של ביטול וצחקוקים. הדיווחים ומאמרי הפרשנויות שמתפרסמים בתקשורת בישראל על ההליכים, המהלכים והמאמצים שנוקט ומשקיע בנימין נתניהו במאמץ להרכיב ממשלה העלו בזיכרוני את הדיווחים מלאי ההתפעלות ששלחתי לעיתון בתל אביב על הופעותיו ונאומיו של נתניהו ועל מעמדו הפופולרי במטה הראשי של הארגון העולמי בניו יורק.
אז היה נתניהו בראשית הקריירה הציבורית שלו. אני לא מצליח ליישב בין דיפלומט ישראלי מצטיין ומבטיח שעתיד פוליטי לפניו לבין נתניהו של היום, עם קריירה עשירה מאחוריו, ראש ממשלה לשעבר, שמסתבך, משפיל ומבזה את עצמו, נכנע ומתרפס בפני פוליטיקאים קטנים, שאינם מגיעים לקרסוליו – לא בחכמה, לא בידע, לא בניסיון ולא בנכלוליות.
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות למראה צילומים שמראים את נתניהו לוחץ ידים מחויך עם גולדקנופף, או עם מעוז, או יושב במרפסת מבסוט לצדו של משה גפני. ריבונו של עולם. איך הוא, נתניהו, בכלל מגיע לטיפוסים האלה? איך נתניהו מקבל את פניו של יצור כמו בן גביר? האם נתניהו מספר למעוז או לבן גביר על שנותיו בניו יורק כשגריר ישראל?
אולי הוא מספר למשה גפני על הספרים שכתב? או על נאומו המפורסם (והשנוי במחלוקת) בפני המושב המשותף של הקונגרס והסנאט בוושינטגון? מה עושה פוליטיקאי ותיק, מנוסה, ידען כמו בנימין נתניהו בחברת ובמחיצת עסקנים מפלגתיים קטנים כמו פרוש, אייכלר? איך פוליטיקאי קטן, אנוכיי ואינטרסנטי כמו סמוטריץ' משתלט על נתניהו הותיק ובעל הניסיון?
לשם זה ולשם כך, התנסה וחווה בנימין נתניהו קריירה עשירה ועשייה ציבורית? נכון שהיו לנתניהו כשר וכראש ממשלה כישלונות ומחדלים. זה לא מפחית מעובדת היותו איש מוכשר, נבון, איכותי. איך אומר הפסוק המפורסם, "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא"? הידיעות והדיווחים על מאמצי נתניהו להרכיב ממשלה, על המשרדים הממשלתיים שחילק, מציינים כי בהבטחותיו לראש המפלגות החרדיות ובמטהר לספק את שאיפותיהם נתניהו פירק משרדי ממשלה.
הוא עשה ועושה משהו חמור יותר. הוא מפרק לרסיסים את העבר הציבורי העשיר שיש לו, הוא מכתים את הקריירה המדינית המיוחדת שצבר, הוא מזיל ומבייש כל תפקיד ממשלתי כל כהונה מלכותית שמילא בעבר. נתניהו יצא ונכנס בלשכותיהם של נשיאים וראשי מדינות. לאחר שיעלה בידו להרכיב ממשלה, הוא ישב בחברת עסקנים, ראשי מפלגות, שהשיגו תפקידים שאין להם מושג איך למלא. הם יביטו בו, בראש הממשלה, בחיוכים מלאי סיפוק עצמי, מרוצים וגאים.
נתניהו ייזכר בתפקידים שהוא מילא, ביריבים כמו אהוד ברק, אריק שרון, אולמרט, יעלה בזיכרונו נשיאים וראשי מדינות שפגש. ריבונו של עולם, בחברת מי אני יושב כאן, איך אני לא מתבייש?