סופסוף יש שלטון שאומר את האמת בפרצוף, בדרך הבטוחה להפוך את ישראל למדינה הפרימיטיבית מכל חברות ה־OECD. אהבתי את דבריו של מוישה גפני, שר הגעלט של החניוקים, מסביר את תורת המלך: "50% מהצעירים ילמדו תורה, 50% ישרתו בצבא. הנוער שלנו יתגייס, והחילונים יבואו במקומם ללמוד תורה". יופי של פתרון. ומה נעשה עם עבודה, שזה ערך מקולל אצל הבאבא־בובות? איך ייקלטו האברכים בשוק העבודה, כאשר חילונים "יבואו להחליף אותם" בנדנוד על הסטנדר?

לזה לא נמצא פתרון, כי אין כזה. ההנהגה של החניוקים עם הבאבא־בובות, שקוראים להם מועצת החכמים, שואפים להנציח את המצב הקיים. השאיפה היא ראיה לחוכמתם. מה רע להם? יונקים מפטמות הקופה הציבורית, שממומנת בעיקרה ממסים שונים שמוטלים על חילונים. מעסיקים צבא של מאכערים, שמסבירים בנועם שגם החניוק הממוצע משלם מסים כחוק. "כשהוא קונה דלק, הוא לא משלם מסים? כשהוא קונה בגדים ומשלם חשבון חשמל, הוא לא משלם מע"מ? מאיפה החוצפה לומר שחרדים לא משלמים מס? הם משלמים כמו כולם".

אבל המאכערים שוכחים שהחילונים גם משלמים מס על הכנסתם ולא 123 שקל בלבד לביטוח לאומי בחודש. רק בתשלומים שלי לביטוח לאומי מדי חודש אני מממן שתי ישיבות מכובדות, לפי חישוב של 123 שקלים לאברך שיש לו פטור מתעסוקה. עכשיו גם קוראים להם "עמלי תורה". מה זו השטות הזו? במה הם עמלים? יש מהעיסוק הזה, שאינו עבודה, איזו לירה סורית דפוקה שתגיע לקופה הציבורית?

אחד מהסעיפים בהסכם הגועליציוני - חופים מיוחדים לחניוקים - הפיל אותי מצחוק. הרי אין חופים סמוכים לשטייטלים, אז הם רוצים לכבוש את תל אביב, שיש בה כבר חוף לדתיים, אבל הם רוצים עוד. אולי במקום ללכת לים, ישקלו את הסוגיה של עבודה? רק שיתחילו לשקול, לא ממש לעבוד עשר שעות ביום. לצורך שמירת ההפרדה, חובה להקים לכל צדיק וצדקת מסדרון אטום מפלדת אל־חלד - מהמלתחות למים. כדי שחוס וחולילה, הצדקת לא תיצור קשר עין עם צדיק והוא לא יביט בה. אני מאמין שבבניית 60־50 מסדרונות יחיד/ה, יימצא פתרון.

עכשיו מגיעה סוגיית ההצלה. החניוקים ברובם לא שולטים בשחייה, כי מעולם לא לימדו אותם. זה לא לימודי קודש. הרי אין ספק שבימי קדם היו בעם ישראל יורדי ים ודייגים, שמן הסתם ידעו לשחות ולא בזבזו את זמנם בבטלה של לימוד תורה. אבל כיום הם לא יודעים. אז חובה להקים פלוגה של מצילות, סטייל משמר המפרץ, רק בלי בגדי ים אדומים ומפתים כאלה. זה עניין של הכשרה שתדרוש אולי חצי שנה. חייבים לייצר גם בגדי ים מיוחדים למצילות, כי לא ניתן לשמש כמצילה עם שמלה וכיסוי ראש. גם המצילה וגם הטובעת לא יגיעו לחוף.

בנוסף, אין מספיק חופים בתל אביב כדי לממש את הדרישה הלגיטימית בשביל מיליון חרדים. אז ההצעה שלי לבאבא־בובות היא להשתלט על כל בריכות השחייה הציבוריות בארץ. מה שמגיע, מגיע.

שהחילונים הטיפשים ועכו"ם ינפשו רק בקאנטרי קלאב, או בבריכות פרטיות, וישלמו 120 שקל לביקור. אם וכאשר זה יקרה, הבריכות הציבוריות יעברו שיפוץ מאסיבי. בכל בריכה כזו יהיה ג'קוזי עם הפרדה כמובן, רחמנא ליצלן. סאונות נפרדות, בקיצור חגיגה.

ולחניוקים עלות הביקור תהיה סמלית: י"ג שקלים לבגירים, זי"ן שקלים לנער/נערה מעל גיל 12 - ובחינם לילדים מתחת לגיל זה. ממשפחות של עשר נפשות לא ייגבה תשלום, כי "פרו ורבו ומלאו את הארץ" בעלוקות, על הקופה הציבורית כמובן, זו מצווה חשובה מאין כמוה. ברור שאשמח מאוד אם יספרו לצדיקים הקטנים שהבריכה הציבורית היא במימון המסים של עכו"ם שפסולים למניין, יימח שמם וזכרם, עוכרי תוירה.

אני, ועמי כל אזרחי ישראל, כולל ימניים חילונים שהצביעו ולא ידעו מה הם מקבלים, צופה נפעם בגזל, ביזה ועושק של הקופה הציבורית. במקביל לביזה, החלה לפעול ועדת סל התרופות, שתדון מי לחיים ומי למוות. חבר בה בוועדה גם רב, כי אי אפשר בארץ ועדה שמחלקת 500 מיליון שקל, ללא נציג של התוירה, שכנראה התפקיד שלו לדאוג ל"גנאיות" (עמלות) למגזר שממנו נשלח לג'וב החשוב.

חשפתי כאן לפני כמה שבועות את לקותו של בני, גיא, בתסמונת האלכוהול העוברי. הלקות של גיא, כמו של כ־600 ילדים מאומצים בארץ, לא תגיע לדיון בוועדת סל התרופות. הילדים האלה שקופים למערכת, שאינה מכירה בהם כלל. משרד הרווחה אישר להביאם לארץ, נתן ביס גדול באגרת האימוץ (22 אלף יורו ב־2013), אבל לוודא שהם אינם לוקים בתסמונת, זה יקר. עד כאן. אנחנו פה לקחת, לא לתת.

לאלכוהול עוברי אין טיפול שמרני, מעבר לסימום מאסיבי של הלוקים בתסמונת כל ימי חייהם. ילדים עם ארבעה כדורים ליום, בגירים הרבה יותר. הטיפול היחיד שמסייע להם לשפר את מצבם ולהיות תפקודיים הוא תא לחץ. ברור שהרפואה השמרנית מתנגדת, כי במקרה שהטיפול יוכר במערכת הבריאות, יירשם הפסד כספי עצום לפסיכולוגים שרלטנים ולפסיכיאטרים שחזקים בלרשום מרשמים, בלי להתייחס לנזק בלתי הפיך לילד. העיקר שהמערכת תפעל, יצרני התרופות יעשו עוד כמה לירות סוריות דפוקות, וכמובן יהיה מס למדינ'ע, כדי שתממן את חייהם של החניוקים בעשרות מיליארדים לשנה.

חשוב לדעת: שיחות של לוקה באלכוהול עוברי עם פסיכולוג או פסיכיאטר, זה כמו כוסות רוח למת. שילמתי לרבים מהם הון עתק, ראיתי אותם באפסותם כי רבה היא, ורק הילד הצדיק שלי הבין ראשון את הבעיה: "אבא, תפטר אותו, אני לא בא יותר".

הסיכוי שהמדינ'ע תכיר ותממן חלק מ־120 אלף שקל, עלות 120 טיפולים בשנה, שואף לאפס או פחות. חשוב יותר לממן ניתוחי שינוי מין וטיפול משלים למשתנה. עניין של סדרי עדיפויות. אולי בהרכב הוועדה יוחלט שצריך לממן גם טיפולי המרה מנטייה מינית.

זו המדינ'ע, זה מה יש, חצי מהעם בחר. ואם החצי עם הוא כרות אונה, התוצאות תהיינה על כל העם. סליחה, רק על החילונים, שימשיכו כעבדים לתחזק את הקופה, כי זה הדין של עכו"ם שפסולים למניין. ייתכן שבעתיד הקרוב חילונים יוגדרו כמו בסעיף הנכד: לא נהיה אזרחים, רק תושבים עם חובות רבות כמו שירות צבאי ועבודה. לא נוכל לבחור. אותי זה לא מעניין, כי בכל מקרה איני מצביע לאגם הדרעק. אבל יש חילונים שעדיין מאמינים שיצליחו לשנות. הם עוד לא הפנימו שאנחנו בקדימון לסרט: השלטון הנוכחי, רק בשינויים פרסונליים בהרכב דיירי אגם הדרעק, ישלוט פה מעתה והלאה.

כמו שאמר מעל הדוכן דייר אגם הדרעק, אופיר כ"ץ: "תקפצו לנו". נכון שאיני קופץ בפני שום טומטום, עם שטריימל או ללא, אבל הוא דיבר דבר אמת - וחצי מהעם יקפוץ. אולי החניוקים יסכימו להקים אולמות עם טרמפולינות כדי שילדים וילדות להורים עובדים יתאמנו בקפיצות, לקראת היותם בגירים.

ועכשיו, מגדנות לשאבעס קוידש:

בנימין נתניהו. ראש הממשלה המיועד לא מרמה רק את הציבור שלו, אלא את כל העולם. בראיון לרדיו הציבורי האמריקאי אמר המנהיג העליון שלנו: "בן גביר שינה את עמדותיו (חחח...) מהעבר, עם הסמכות באה האחריות". חחח... אני רק מקווה שבמשרד החוץ האמריקאי יש כמה דוברי עברית שעוקבים אחרי "בן הגביר החדש". אחרי ביבי אין מה לעקוב, הם יודעים שהוא משקר כמו שהוא נושם. הם מכירים אותו, הרבה זמן.

איציק סודרי. מקורבו ויועצו של בן המלך, אריה־גאנעב־סדרתי־הוא זכאי־צדיק־תמיד, פרסם פתשגן נחמד: "יו"ר תנועת ש"ס, אריה מכלוף דרעי, יהיה שר בממשלה הקרובה בשני משרדים במקביל. תקפצו לנו". הקטע הזה עם הקפיצה הוא חדש אצל החניוקים, אבל אני אוהב. סודרי, שאותו אני מכיר מ"קפה תמר" בשינקין אצל שרה שטרן זצוק"ל, תמיד היה חביב הקהל בקפה. גם היום הוא טוען שילדיו שירתו ומשרתים בצה"ל.

נו, אז מה? צריך פרס הוקרה? גם הבנות שלי שירתו, אבא שלי שירת עד גיל 55, אני עד גיל 43, ואז אמרו שאין בי צורך יותר. אז שוב, אני לא קופץ בשביל שום טומטום. הוא קצת מתעלם מהמציאות שלפיה הצעת החוק הראשונה של הגועליציה נועדה להכשיר עבריין סדרתי באגם הדרעק. זה יופי זה.

שכר משרתי מערכת הביטחון. הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, פרסם את שכר משרתי הקבע, שוטרים, שב"ס ומערכת הביטחון. עיני אינה צרה בתשלום, כי אני לא הייתי מוכן להתחלף איתם, גם ליממה. אבל כש־77% מתקציב משטרת ישראל מיועדים לשכר ופנסיות, איך היא יכולה להתנהל כאשר 23% מיועדים לתפעול ורכש. ואתם מתפלאים איך לארגוני הפשע יש את האמל"ח החדיש ביותר? זה נס יומיומי שתופסים כאן פורץ, באמא.

מיקי זוהר. הוא אוהב לדבר הרבה, בעיקר שטויות. "דווקא עכשיו, חובה עלינו לחזק את תושבי הגליל ולהרחיב את ההתיישבות היהודית שם". הלו, גבר, זו לא תחרות בישול, תתעורר ותריח את המציאות. טובא־זנגרייה מנהלת את הגליל, זה ידוע כבר ב־40 שנות שלטון ליכודי. הם מתפקעים מצחוק מהשטויות שלך. הם רוצים עוד 250 אלף יידעלך בגליל, כדי להגדיל את מערך החאווה. הם רוצים להתרחב כמו מקדונלד'ס, עם סניפים בכל יישוב חדש. נשק ותחמושת, כדי לירות על העסקים והאזרחים, יש להם עד 2035. במקביל, הם לא מפסיקים לפשוט על בסיסי צה"ל ולגנוב שישה טונות של כדורים. מי אתה, מה אתה, שתפסיק את שרשרת המזון הזו? את הפלסטינים בג'נין תכניע קודם.

ברק סרי. המאכער של אריה־גאנעב־סדרתי, סוג של מודל לכל חניוק, טען ברדיו קול חי: "דרעי אמר בפירוש שלא יפרוש מהחיים הפוליטיים, אלא רק מהכנסת. צריך לזכור שדרעי לא לקח שקל לכיסו (נכון, הוא צודק. הוא רק לא שילם מס...), אז זה מה שמתקנים עכשיו בחקיקה, שמאסר ע"ת יהיה ללא קלון". הטקסט הזה מסריח מבצל שאריה העבריין הסדרתי משתמש בו כדי לבכות. הבנאדם מיליונר בדולרים, והוא ה־לך ולנסה של החניוקים. אלוהים ישמור ויציל.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אפשר לבטל את היום הזה, כי הממשלה המתגבשת לא מכירה בניצולי שואה. לפני 80 שנה ויותר, נכד לסב יהודי הומת בתאי הגזים. אבל בלי לימודי ליבה, חברי קולקציית האפסים לא למדו היסטוריה. הם נתקעו בעגל הזהב, וזה הספיק להם כדרך חיים.

בתי הדין הרבניים. לפי דרישת ש"ס (שקט, סופרים), סמכויות הרבנים יורחבו גם לסכסוכים אזרחיים, חוזים, נזיקין, כלכליים. הדיינים לא יבוקרו בידי נציב תלונות הציבור במשרד המשפטים. כיייין, רק אלוהים שלהם מבקר אותם. אין להם מושג בחוק האזרחי, אבל הם יפסקו לי לשלם אגרה, ועוד לא נולד החניוק שיוותר על לירה סורית דפוקה.

זה מזכיר לי שבביקור במוסד העלוב הזה ב־9 בספטמבר 2004, טענו דייני ההרכב שהסכם הגירושים שחתמנו שורק'ה הסוהרת ואנוכי בבית הדין למשפחה לא מקובל עליהם. נו, אז הייתי משומש על הבוקר, עם כדור שסידר לי את הראש. אמרתי להרכב שדעתו אינה מזיזה לי שערה בתחת (כבר הייתי קירח), ומבחינתי הם מיותרים, כי כבר שילמתי אגרה בסך 610 שקל, ושהם מוזמנים להשתמש בשלל לתרופות.

תרצו, תחתמו, לא תרצו, גם טוב, כי אתם כלום ושום דבר. הם התרצו. בדרך לכתיבת הגט, שאורכת עשר דקות של צעידה עם תפילות של להקת הליווי אצל איזה בטלן שנדרש לשלוש שעות כדי לכתוב ארבע שורות, נפלה לי מהיד קסת הדיו. הסוהרת נחנקה מצחוק, אמרה שאני טומטום. היא צודקת, אבל ניקוי הדיו שהשפריץ לכל עבר עשה לי טוף מיאוט. בטח עלה להם אלפים לנקות. עכשיו הם מתחפשים לבוררים...

חשמל בשבת. הבאבא־בובות של החניוקים לא רוצים שחברת חשמל תעבוד בשאבעס קוידש. מה רע בבטלה ל־26 שעות? הרי הם מתבטלים כל החיים. אולי הם צודקים, אולי זו הדרך לחיות. עוד אין לנו מושג כמה זה יעלה לנו בחשבונות, כי אין מצב שהעובדים יוותרו על 200% למשמרת - אם מייצרים או לא מייצרים. זה מזכיר לי את אהרל'ה, שיום אחד פנה לספק הבשר שלו ואמר לו שהמשקל אינו נכון, כי הוא כולל את הנוזלים במשלוח. הספק חייך וענה לו: "אהרל'ה, מיין דיירע קינד (ילדי היקר), המחיר הוא אותו מחיר למשלוח עם מים ובלי מים. מה הבעיה, תסביר לי"...

רעב, געוואלד יידלעך, רעב. המאכערים של הליכוד, חלקם כרותי אונה וחלקם יודעים רק קרוא וקרוא, מצטטים את עמותות הרווחה שזקוקות לגעלט־אה־פן־טיש לקראת פייסח: 2.6 מיליון ישראלים, ביניהם 1.1 מיליון ילדים, חיים בתנאי מחסור ועוני, בגלל בנט־לפיד־ליברמן. נו, נו, זה באמת עצוב, יידעלך. בתוך שנה ורבע, לפי תפיסת כרותי האונה, החריבו חברי ממשלת השינוי את הציבור בישראל והביאוהו לפת לחם. לפני ממשלת השינוי, היה פה גן עדן. אצל ביבי, לכולם היו דירות פאר, שתי מכוניות מינימום ושש חופשות בחו"ל – לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין. בעוד שנה מהיום, יתפרסם דוח שביבי־גפני־אריה צמצמו את ממדי העוני ואז יהיו רק 120 אלף רעבים, שהם ערבים שלא מגיע להם שום סיוע, כי הם תומכי מחבלים.

מדינה דמוקרטית. דייר אגם הדרעק, עמיחי אליהו, אמר בראיון לרשת ב' שההגדרה מדינה דמוקרטית לא מופיעה במגילת העצמאות. מתברר שהוא צדק, ואני למדתי משהו. הגיע הזמן לשנות את המגילה ולכתוב בבהירות שמתאימה לכל מאן דהוא: מדינ'ע עם שלטון תיאוקרטי. אולי כך נעצור את בולמוס העלייה שעלול להתעורר ביהדות העוילם־גוילם. אין פה כייסף לתושבים, אנחנו לא זקוקים לעוד סלי קליטה.

מגילת העצמאות. המאכער, הוגה הדעות שמעון ריקלין, מזכיר לחילונים שהם מוגדרים כפארש במגילה. "בארץ ישראל קם העם היהודי. בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית. בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. תזכורת לכם".

תזכורת לריקלין: נא לא לשכוח. במגילת העצמאות של הימין מיוני 1996 שונו עשרת הדיברות של הימין: תגנוב, תשקר, תרמה, תאנוס, תטריד, תעשוק, תתעלל, תתגזען, תפלג, תרצח. התקדמנו יפה, אדון ריקלין, מתי אתם בימין המלוכני מורידים פה איזה שמאלן־מחבל־פלסטינו? תהיה התרעה, אולי דין רודף או סתם שלושה כדורים בגב?

עידית סילמן. הח"כית ובעלה שמוליק נפגשו עם ביבי, שהפציר בה לוותר על תפקיד השרה בממשלתו. הוא הציע יו"ר ועדה או סגנית שר. כך דווח בחדשות 12. אם הצדקת סילמן מחזיקה במסמך שמבטיח לה תפקיד, אני מאמין שאחרי שש שעות חקירה היא תיתן גרסה הולמת. ואסור לשכוח שהיא הפילה ממשלה, כי שמוליק הנעבעך אמר שהיא דואגת לחייהם בעולם הבא. אז מדוע שהצדקת לא תמונה לתפקיד השרה לענייני העולם הבא?

מחאת עצי אשוח. ינון מגל, שמגדיר את עצמו כלוי, משרתם של כוהנים שנהנה לרחוץ אותם בבית הכנסת בשבת, כועס על יידעלך שאוהבים עץ אשוח, אף שהתוירה שלו אינה אוסרת אהבה לעצים, לעת עתה. אז הוא מסתלבט על חובבי העצים והחליט שזו מחאה פוליטית. הקולגה שלו, ריקלין, צייץ בתגובה: "זה החלום הכמוס של חלק מהם".

ללמדנו, שרוחצי כוהנים ותומכיהם יודעים על הכל מכל. אז דאגתי לעדכן את הרוחץ והתומך מה הוא חלומם של החילונים, עכו"ם פסולים למניין. "אתם טועים, כי אין לכם מושג. החלום של כל החילונים הוא רק שלא יירו להם בגב, או ישליכו רימון רסס באירוע רב משתתפים, כפי שלמרבה הצער קרה לאמיל גרינצווייג וראש הממשלה יצחק רבין הי"ד. זה הכל. ושניכם הרי יודעים שהחלום החילוני אינו ריאלי".

עד כאן יידלעך טובים. בעגלא ובזמן קריב יתמנה הצדיק איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי. אז תפסיקו לטייל בפארקים ובמכתשים, כי הוא מאמין בירי לפני בירור. מנגד, יהיו לנו טקסי תלייה בכל יום שישי, לפני כניסת השבת. ביקשתי ממנו שפורטיסחרוף ילוו את האירוע הדתי־לאומי. המנון טקסי התלייה יהיה כמובן "אני תלוי על הצלב", שאנחנו מחבבים כבר ארבעה עשורים.

א־גיט־שאבעס, ויומטוף לכל הציבור הקדוש בעם ישרואל, חי וקיים.