שר הביטחון בני גנץ בא ביום שלישי השבוע להדלקת נרות בכותל המערבי. בפעם הקודמת שהגיע לכותל, לפני מספר שבועות, המתינו לו במקום כמה עשרות פרחחים חרדים כדי ללוותו בצרחות ממושכות "רוצח".
יועצו לשעבר של נתניהו מעריך: זה השותף הבכיר שיעשה את מרבית הצרות בממשלה
רגע לפני פקיעת המנדט, נתניהו הודיע לנשיא: "עלה בידי להקים ממשלה"
האיש בילה שני שלישים מחייו (הדי ארוכים) על מדים כדי להגן על חייהם של המנוולים שגידפו אותו, אבל מכונת הרעל עשתה את שלה. גנץ רוצח. השבוע המתין לו שם משה מירון. השם מצלצל מוכר, ובצדק. זה האיש שמופיע בכל הפגנת ליכוד, בכל אירוע ביביסטי, בכל הזדמנות צילום מהסוג הזה, עם השלט "שמאלנים בוגדים". הוא בשר מבשרה של הליכוד, בקמפיין האחרון אף השתכר שם עשרות אלפי שקלים (פרסום של ספי עובדיה).
מירון הוא ביביסט מוכר, ותיק וכוחני. מישהו מדפיס עבורו, בכסף לא קטן, את כרזות ה"שמאלנים בוגדים" בכמויות מסחריות. מעניין מי. אף אחד במפלגת השלטון, כולל העומד בראשה, לא הסתייג ממנו. הקמפיין הזה הפך לכמעט לגיטימי. הפיכתם של אנשים לבוגדים בגלל דעתם הפוליטית נתפסת בימים טרופים אלה כשגרה מבורכת. מירון היה גם מאלה שהפריעו וניסו לפוצץ את לווייתו של גיבור ישראל, סמ"ר בראל חדריה שמואלי. שליחי הביביזם ניסו אז לשסות את הלוחמים במפקדיהם בטענת הפייק המחרידה ששמואלי נשלח אל מותו בעוד הקצינים נותרים מאחור, וכי הוראות הפתיחה באש הוחמרו וגרמו לאסון.
ביום שלישי התנפל מירון על גנץ בצעקות רמות: "גנץ, תתבייש לך שאמרת שיש מקום בירושלים לשתי בירות! תתבייש לך!!! תלך מכאן!!! תלך מכאן!!! אמרת שבירושלים יש מקום לשתי בירות!!! לך הביתה! לך מכאן!!!".
כל זה קרה בכותל המערבי. המקום הקדוש ביותר ליהודים. היו מי שניסו להסות את המירון הנ"ל, ניסו להרחיק אותו, אבל כל הניסיונות כשלו. מדובר בקליינט מתוחכם. הוא צרחן ומפריען מקצועי. אי אפשר להשתיק אותו. האופציה המועדפת עליו היא, כנראה, להיגרר מהמקום באזיקים - ואז לחגוג כקורבן של סתימת פיות. אבל זה לא הסתייע. הוא המשיך לצרוח באין מפריע.
במה חטא גנץ? מה הפך אותו למוקצה מחמת מיאוס, למי שחל עליו איסור לטמא את הכותל? על פי מירון, גנץ אמר שיש מקום לשתי בירות בירושלים. עובדתית, הוא צודק. גנץ אכן אמר לפני כשנתיים, בראיון לעיתון סעודי, שבחזון השלום שלו "יש מקום לבירה פלסטינית בירושלים מאוחדת". אף אחד לא באמת התרגש מהדברים, מסיבה פשוטה: האופציה הזו של בירה פלסטינית באחת משכונות ירושלים המרוחקות נבדקה כבר כמעט על ידי כל הגורמים הפוליטיים בישראל. לא מדובר בעיר גופא, אלא באחת השכונות או הכפרים הפלסטיניים שסופחו אליה אחרי 67'.
במו"מ לשלום בין ישראל לפלסטינים שניהל נתניהו בשנת 2014, בתיווכו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי, גובש הסדר שלום היסטורי. נתניהו אמר "כן", אבו מאזן לא החזיר תשובה עד רגע זה. משה מירון מוזמן לשאול את השגריר האמריקאי על אותו נייר, שפורסם בזמנו. ההסדר כולל "שתי בירות בירושלים". האמריקאים קיבלו משליחו של נתניהו, עו"ד יצחק מלכו, אישור והסכמה לניסוח, באישורו של נתניהו. הם לא קיבלו הסכמה דומה מהפלסטינים. זו לא הייתה הפעם האחרונה שבה דן נתניהו באפשרות לאפשר לפלסטינים בירה בקטע מרוחק של ירושלים.
אפשר לשאול את ח"כ לשעבר ד"ר ענת ברקו, מינוי אישי של נתניהו, שאף ערכה עבודת מטה יסודית סביב האפשרות להפריד מירושלים חלק מהכפרים והשכונות הפלסטיניות המרוחקות, המהוות אבן ריחיים כבדה על צווארה של העיר וצווארו של משלם המסים הישראלי.
אני מניח שמשה מירון לא יודע את כל זה. הוא גם לא רוצה לדעת. הוא רוצה לסמן את גנץ כבוגד. אבל לא רק את גנץ. גם השמאלנים לא באים לו טוב בעיניים. גם הם בוגדים. כשנתניהו מחזר אחרי מנסור עבאס, מדובר בתקווה הלבנה הגדולה של כולנו, בערבי טוב שמושיט ידו לשלום ואסור לנו להשיבה ריקם. כשעבאס מצטרף לממשלה של מישהו אחר, הוא הופך בן לילה לתומך טרור, מחבל ועוכר ישראל. כשנפתלי בנט אומר "הגדה המערבית", הוא מוקע כפושע מלחמה שידיו מגואלות בדם. כשנתניהו אומר "הגדה המערבית" (השבוע, בראיון באנגלית), זה סבבה.
כשנתניהו חותך בבשר החי, מקצץ באכזריות בקצבאות הילדים וקובע שהחרדים "עושים ילדים כדי שהם יעשו עוד ילדים", הוא פועל להצלת המשק הישראלי. כשליברמן מנסה להעביר את ההנחה במעונות למשפחות של ישראלים עובדים ומשרתים, הוא עוכר ישראל, שונא חרדים ואנטישמי. כשנתניהו עושה היסטוריה ומעביר 15 מיליארד שקלים לחברה הערבית בישראל, הוא מנהיג דגול ורפורמטור. כשממשלת בנט־לפיד ממשיכה את תוכניתו, היא מכרה את ישראל לאחים המוסלמים. וכן הלאה.
מסע הציד לא פוסח על איש. שמאלנים זה פאסה. עכשיו הם מחפשים מתייוונים. מתבוללים. מחבקי אשוחים. ינון מגל, עמיתי לשידור ב־103FM, מחריד שמיים וארץ בעקבות כל סיפור על ילד במושב ליד באר שבע שחזר הביתה ושאל את הוריו מה זה עץ אשוח. כשיאיר נתניהו מצטלם עם כובע סנטה קלאוס ליד אשוח מקושט, זה פולקלור. כששרה נתניהו מדליקה עץ אשוח עם הילרי קלינטון, זה מותר.
כשיאיר לפיד מדליק עם סיעת יש עתיד נרות חנוכה שעתיים לפני הזמן, זו התבוללות מתייוונת, או שמא התייוונות מתבוללת, של קבוצה ששמה לה למטרה לפגוע בסממנים היהודיים של ישראל ולמכור אותנו לסנטה קלאוס. כל מי שאינו ביביסט מוגדר עכשיו כמתבולל פוטנציאלי, מתייוון סמוי, סכנה ברורה ומוחשית ליהדות של כולנו.
הטור המלא מתפרסם ב"מעריב סופשהשבוע"