מאז קלחת הדיונים להרכבת הקואליציה, וביתר שאת עם חתימתם, הפכתי לאזרח מוטרד, מודאג ושנתי נודדת. מטבעי, אני אדם אופטימי, בטוח ונחוש. זו הייתה דרכי בכל שורת תפקידי הניהול והפיקוד שבהם שירתי, וברוב המקרים אופטימיות זו סייעה להתגבר על מרבית המכשולים.
אם הרפורמות של הממשלה ייושמו, רובן או כולן, מדינת ישראל עומדת בפני שינוי דרסטי, קשה וסבוך - בקשת רחבה של מגזרי חיינו פה. אני מזדהה לחלוטין עם האזהרות בנושאי הכלכלה, ההייטק, המשפט והתקשורת, אך כמי שרוב חייו עסק בביטחון, גם כאן אני מבקש לעסוק בנושא זה.
שנת 2022 בלטה בעלייה במספר פיגועי הטרור (86 לעומת 54 ב־2021). בפיגועים נהרגו 30 אזרחים ישראלים. גברה מאוד פעילות הטרור שאנו מכנים "ההתנגדות העממית", שהיא ברובה פחות ממוסדת. פעילויות אלו זכו לעידוד הרשות הפלסטינית ובראשה אבו מאזן. מעבר לעלייה דרסטית בפעילות הטרור בצפון השומרון, שם נחלשה משמעותית אחיזתה השלטונית של הרשות, להוציא כמה פיגועי דאע"ש, אנו עדים לריבוי פעילויות ויוזמות של פעילי טרור עצמאיים, לא ממוסדים, וחלקם הינם בנים וקרובים של גורמי ביטחון פלסטיניים.
אירועי הטרור הרצחניים שהחלו ביום שישי האחרון יכולים בהחלט לסמן מגמה של גל טרור קשה וארוך. הגל אינו נובע רק מנקמה על אירועי ג'נין ביום חמישי שעבר, אלא גם מקריאת המשבר הפוליטי־חברתי־כלכלי על ידי גורמי טרור. אותם גורמים רואים בקרע, בשסע ובוויכוח הפנימי בישראל הזדמנות לנסות להרחיבו, להיכנס ברגל גסה לתוכו, ולהחליש את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. בתוך כך הם מנסים להוכיח כי הצהרותיו של איתמר בן גביר ותומכיו אינן נושאות פרי ולא גורמות להגברת ההרתעה ולצמצום פעילות הטרור.
לגבי השינויים מרחיקי הלכת שהממשלה מתכננת, רבים מעמיתיי גורסים כי החברה האזרחית צריכה לשבות, לעצור את מהלך החיים ועל ידי כך לבלום את היוזמות. אינני סבור כמותם, ואוסיף ביושר כי אינני מצויד בעצות מעשיות אחרות. אך נראה לי כי עצירת חיי השגרה והשבתת המדינה תשחק לידי אויבינו הרבה יותר מאשר תועיל לעצירת התהליכים האנטי־דמוקרטיים.
ד"ר מיכאל מילשטיין, המכהן כראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין וכחוקר בכיר באוניברסיטת רייכמן, טוען כי "במקום להתמקד בצעדים בעלי משמעות סימבולית, כמו מאבק בהנפת דגלי אש"ף ומפני עלייה להר הבית, על הממשלה החדשה למנוע את המיזוג הגובר בין יהודה, שומרון ועזה - שעלול להוביל למציאות של מדינה אחת, גם ללא רצון ותכנון".
החלטות הקבינט הביטחוני לא מבטיחות שינוי במלחמה בטרור. מלבד ניסיון חיובי לקצר הליך הריסת בתי מחבלים, יש גם סיכון לא מבוטל בהצפת מדינת ישראל בכלי נשק שיחולקו לאזרחים, כך שהתהליך חייב להיות שקול וזהיר. אשר לקריאות "מוות למחבלים", אינני בעד עונשי מוות בבתי הדין, אך צריך להוסיף שכ־80% מהמפגעים "מנוטרלים" תוך כדי הפיגועים.
מאז ומתמיד עקבו ועוקבים ארגוני הטרור אחר המצב הפנימי בישראל, על כל היבטיו. ככל שהתרחבו הקרעים, וככל שהתרחבו הסדקים בתוכנו, כך הגבירו ארגוני הטרור את פעילותיהם במגמה לגרום להרג, לפחד ולשיבוש חיי השגרה. ההצהרות הלוחמניות של בן גביר ורצונו להפר את הסטטוס קוו בהר הבית, כוונותיו של בצלאל סמוטריץ' להפוך לראש הממשלה האזרחית של יהודה ושומרון וחלק מירושלים (שנתקלות בהתנגדות של שר הביטחון והרמטכ"ל) ושלל יוזמות אחרות, מהוות כר נרחב לפריצת גל טרור אינטנסיבי וקשה.
במצב ההולך ומתקדם יעמדו שומרי הסף שלנו במצבים מורכבים עד בלתי אפשריים. בפני הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ ייערמו סוגיות לא פשוטות, והם ייאלצו להמשיך לאחוז בכוח את המשך ממלכתיותם של הגופים שבראשם הם עומדים. מלחמה בטרור מחייבת אחדות, נחישות, יצירתיות, אומץ ויוזמה בלתי נלאית. אם כל זה יתפורר והנהגת המדינה תשדר רפיסות ויוזמות שיפגעו בתדמיתנו כלוחמים ללא חת בטרור, הרי שאנו עומדים בפני תקופה קשה, סבוכה ורבת־אתגרים.
הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי