מה שהיה דחוף לראשי סיעות הקואליציה לפרסם עם צאת השבת זה הודעת הכפשה נוספת נגד בג״ץ והיועצת המשפטית לממשלה, אפרופו העתירה המבקשת להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה נתניהו.

לא הייתה שם התייחסות לגל הטרור, גם לא לטפטוף הרקטות מעזה שחודש עם חילופי השלטון. לא היו שם פתרונות, אפילו לא ניסיון לעודד את הציבור ולהבטיח לו שהממשלה תעשה כל מאמץ כדי להחזיר את הביטחון. כל מה שהיה שם זה התגייסות גרוטסקית, בפעם המי־יודע־כמה, למענו של נאשם בפלילים. לא על ראש הממשלה צריך להכריז כנבצר. נדמה לי שהנבצרות שייכת לקואליציה כולה.

מצד שני, למה צריך להלאות את הציבור בהצהרות ביטחוניות? הרי השר ל״ביטחון לאומי״ איתמר בן גביר כבר הכריז על יציאה למבצע חומת מגן 2 על המדרכה, מול תחנת האוטובוס ההרוסה, בעודו עורך זובור פומבי לפיקוד העליון של המשטרה. חבל שבן גביר שכח לעדכן את האויב הערבי במועד פתיחת המבצע ולאן בדיוק יפרצו הכוחות.

אם הבדיחה הזו לא הייתה על חשבוננו, היינו צוחקים. השר לביטחון לאומי הפך, תוך קצת יותר מחודש, לשר לבדחון לאומי. בן גביר לא התבגר עדיין מעמדה של טוקבקיסט פירומן לעמדה של השר והמבוגר האחראי. יכול להיות שזה כבר לא יקרה. אין מה לבוא אליו בטענות מיותרות. הוא מתאים לתפקיד שר לביטחון פנים בערך כמו שגלית דיסטל אטבריאן (שהצליחה לגרום לסכסוך עם גרמניה בסופ״שׁ האחרון) מתאימה לשרת ההסברה. את הטענות צריך להפנות למי שמינה אותם.

לעצם העניין: המושג ״חומת מגן״ לא שייך לענייננו, אם כבר אז אנחנו קרובים יותר לשומר החומות. אין במזרח ירושלים תשתית טרור. אין בה מעבדות נפץ, אין בה מהנדסי חבלה, אין בה היררכיה מסודרת שיוזמת, מתניעה ומכווינה טרור. בנק המטרות פשט את הרגל. בלי מטרות אין מבצע צבאי. לו בילה בן גביר כמה שנים על מדים, בוודאי היה מבין את זה. עכשיו הוא יבין את זה בדרך הקשה.

מה יש במזרח ירושלים? 360 אלף ערבים פלסטינים הנושאים תעודות זהות כחולות ומספרי רכב ישראליים. יש להם חופש תנועה מלא. חלק מהם (ממש לא כולם) שונאים אותנו. חלק אחר (הרוב), חי, עובד ומתפרנס אצלנו. כשבן גביר יטיל סגר על השכונות והכפרים הפלסטיניים במזרח ירושלים, הוא יגלה שגם מערב העיר נסגר: בתי החולים יתרוקנו, המלונות יתרוקנו, אפילו משחק בטדי אי אפשר יהיה לקיים (חלק מהסדרנים ואנשי האבטחה הם מזרח ירושלמים). מזרח ירושלים היא עיסה דביקה של דתות, עמים, לאומים ומשוגעים. אי אפשר יהיה, לעולם, לנקות אותה מטרור לחלוטין. יש שתי אפשרויות: להפריד כוחות או להתאים ציפיות.

איתמר בן גביר חייב להתבגר. מישהו דימה אותו אתמול ליד בן 12 לפני בר מצווה. כפי שזה נראה, הוא יירד מגיל 12 לגיל 11. הוא חייב להבין שהוא לא צריך לנפק פתרונות אחרי כל פיגוע. הוא חייב להבין שעם ססמאות לא מנצחים טרור. הוא חייב להפסיק לחיות במרחב הרשת החברתית ולהכיר את המציאות.

הוא חייב להבין שמפכ״ל המשטרה אינו האויב שלו, אלא השותף שלו. וכן, גם היועצת המשפטית לממשלה לא שואפת בסתר לבה לגרום לפיגועים, אלא להפך: תפקידה הוא לאפשר לממשלה להילחם בטרור, בלי לאבד את הגיבוי המשפטי והלגיטימציה הבינלאומית. הבעיה במשבר גיל ההתבגרות של בן גביר היא שפצעי הבגרות שלו פוצעים את כולנו.

אם ישתעמם, כדאי לו לבדוק מה קרה כאן כשהוחלט, בפעם הקודמת, להטיל סגר על שועפט. למה נאלצנו לוותר על הסגר הזה כעבור ימים בודדים. איך האוכלוסייה המזרח ירושלמית כמעט הבעירה עלינו את כל הגדה ובעקבותיה את עזה ובעקבותיה לך תדע את מי עוד. באותה הזדמנות כדאי לו להציץ בלוח השנה ולגלות שהרמדאן מתקרב.

אם הוא חושב שזה הזמן להכביד את היד על האסירים הביטחוניים, כדאי שיביא בחשבון את ההשלכות המיידיות של האירוע. בכלל, הוא צריך להפנים שמעכשיו, בכל פעם שהוא ישתולל - זה הוא שיצטרך לנקות אחריו. לא אף אחד אחר.