אזהרה: הימים הללו מסוכנים. המתח גואה, הלחץ עצום, אדי דלק ממלאים את האוויר. במשטרה ובשב"כ חוששים מאלימות פנימית ואפילו מרצח פוליטי. ההיסטוריה של מעשים מהסוג הזה ממוקדת בעיקר בימין, אבל אסור להירדם. אם אתם רואים, שומעים, חושדים או מעריכים שמאן דהוא מתכנן אלימות מסוג כלשהו, תעצרו אותו. בכל דרך, כולל פנייה למשטרה.
זה נכון שכמעט כל מעשי הרצח והטרור בהיסטוריה הפוליטית שלנו הגיעו מימין לשמאל, אבל המאבק הנוכחי אינו בין ימין לשמאל, והתחושה שזהו מאבק גורלי על עצם קיומה של המדינה יכולה לגרום לאנשים לעשות מעשים קשים. אסור לתת לזה לקרות משום כיוון, נגד אף אחד.
מבצע "קצוות שרופים" הסתיים בליל רביעי באנחת רווחה. כוחותינו הצליחו לפרוץ את המצור ולחזור בשלום לבסיסם, פלוס תמונה. סיפור ה"מצור" על הגוונים בשיער של הגברת נתניהו מעיד על מה שקורה כאן, בקליפת אגוז. האיש שבנה את מכונת הרעל, הארס וההסתה המחרידה ביותר בהיסטוריה הפוליטית שלנו, התלונן אתמול על זה ש"אנחנו לא יכולים לקבל איומים על אנשי ציבור ועל בני משפחותיהם, דבר שקורה עכשיו בתל אביב".
האיש שזרע גשם, קוצר עכשיו סופה. הוא לא יכול לקבל איומים על אישי ציבור. אז למה הוא לא גינה, עד עצם הרגע הזה, את מה שאנשיו עוללו ל"אנשי ציבור ובני משפחותיהם"? הרי הסרטונים עוד רצים ברשת.
למה לא התנצל על מה שעוללו למריה אלקין לעיני בתה בת ה־5? על המצור שהטילו על כל הח"כים של ימינה? על הגירוש מבתי הכנסת? על המרדף אחרי עידית סילמן האומללה לתוך סוכה? על המאהלים שאיציק זרקא, רמי בן יהודה, אורלי לב, בוריס אפליצ'וק ואחרים הקימו מול הבתים של אותם אומללים קשי יום (ולילה), 24 שעות ביממה? על המגפונים המגדפים, בווליום אימתני, סביב השעון? עד רגע זה הוא לא פצה את פיו בעניין הזה. להפך: הוא מארח, מתבדח, מתמרח ומצטלם עם הגיבורים הללו. בלשכה, במשרד, בבית. בכל מקום.
ועוד לא דיברנו על קמפיין ה"שמאלנים בוגדים" שנמשך במלוא עוזו ברחבי אירועי הליכוד, כשהמבצע הראשי יושב בכיסא של כבוד בדיוני ועדת החוקה בכנסת. וגם כשטינפו את משפחת פרקש השכולה בהוראה שיצאה מקיסריה, לא שמענו אותו. ופתאום "אנחנו לא יכולים לקבל איומים על אנשי ציבור"? תגיד, ביבי, כבר הרחקת מהליכוד את אילנה חניה, ששלחה למשפחת בנט קליעים ועומדת לדין? ביקשת להתנצל על מה שעשית לגילת בנט? לג'יימס בנט (ז"ל)? איך אתה לא מתבייש להגיד שאתה לא יכול לקבל איומים על אישי ציבור? אתה, שעמדת על המרפסת ההיא בכיכר ציון, שהובלת את מסע ההסתה המחריד ביותר בתולדות המדינה נגד רבין, שרקדת על שלוליות הדם אחרי אוסלו?
ביום רביעי הוא התחזה ל"ראש האופוזיציה" בתקופת ההתנתקות. אין גבול, אין בושה, אין דם בגוף. פתאום נזכרתי מי היה ראש האופוזיציה האמיתי בתקופת ההתנתקות. ובכן, זה היה לפיד. לא יאיר, טומי. ח"כ יוסף (טומי) לפיד היה ראש האופוזיציה מינואר 2005 ועד נובמבר 2005. נתניהו היה שר האוצר שתמך בהתנתקות בכל שלבי האישור ובכל ההצבעות המכריעות ואמר בכנסת לאורי אריאל, בקול גדול (זה מצולם) ש"גם במשאל העם אני אצביע בעד ההתנתקות".
הטור המלא מתפרסם ב"מעריב סופהשבוע"