נשיא על הכוונת
שלשום, בעיצומו של חג הפורים, הטריחה עצמה קבוצה של 27 אנשי עסקים לפגישה בבית נשיא המדינה יצחק הרצוג. על הפרק לא הייתה תחרות תחפושות, אלא עניין המהפכה המשפטית. מכיוון שחלק מהעסקים סגורים ממילא בפורים, העיתוי היה נוח לפגישה. בפגישה בלטו בנוכחותם מנהלים בענף הקמעונאות, כמו מנכ"ל פוקס הראל ויזל, ליאורה עופר (קניוני מליסרון), שאינה מרבה בהופעות פומביות, דנה עזריאלי (קניוני עזריאלי), חי גאליס (ביג) ונתן חץ (אלוני חץ).
הבולטות של נציגי הקמעונאות אינה מקרית. ההפגנות במוצאי שבת וימי הזעם באמצע השבוע מקשים על הנגישות למרכזי הקניות. בנוסף, הם פוגעים בתאבון הקניות וגורמים לירידה בפדיון הרשתות. לבד מהאינטרסים העסקיים הלגיטימיים, מנהלי המגזר העסקי חרדים מהשפעת המהפכה על גורל המדינה והתוצאות ההרסניות.
קבוצת אנשי העסקים שפעם נקראה "ראשי המשק" מזכירה קרקס נודד. שבוע קודם לכן נפגשו עם ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ. ויש גם אחרים. בשבוע שעבר התראו ראשי המגזר העסקי עם הנשיא הרצוג. נכחו נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, נשיא לשכות המסחר אוריאל לין, נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו וראש איגוד ההייטק מריאן כהן. קודם לפגישה פרסמו מודעות ענק בעיתונות תחת הכותרת "מנהיגות דורשת אומץ".
הנשיא אינו לבד. בתחילת פברואר, עוד כשהרפורמה הייתה באִבה, יזם איש העסקים ומקורבו של נתניהו שלומי פוגל פגישה, שבמהלכה הזהירו הבנקאים מהשלכות המהפכה, כולל הוצאות כספים מישראל ופגיעה בהייטק. המצב מאז יורד, רק מורדות ומורדות. שיא חדש נשבר השבוע כשחברת דירוג האשראי מודי'ס פרסמה הודעה שלא מן המניין. בניגוד לחברת הדירוג פיץ', מדובר בהודעה לא מנומסת, הכוללת אזהרה להורדת דירוג האשראי אם רגע לפני הבאת המהפכה לקריאה שנייה ושלישית לא ישימו ברקס.
חזרה לאנשי הנשיא. בזכות עשרות שנות עיסוקי בעיתונות הכלכלה אני מכיר אישית כמעט את כל ראשי המגזר העסקי. כוונותיהם אומנם טובות, אבל עם כל ההערכה - פגישות כאלה יניבו כלום ושום דבר. הם מחפשים פשרה, אבל הרפורמה אינה עוד חוזה עסקי ואין טעם להעביר את המחלוקת לגישור. מדובר באירוע שונה לחלוטין מזה שידענו אי־פעם.
דעתם של אנשי העסקים, מכובדים ככל שיהיו, אינה שווה בעיני שר המשפטים יריב לוין או יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן יותר ממנדט אחד בבחירות. כולם כבר הפנימו את תוצאותיה ההרסניות של הרפורמה, ולכן אזהרות רווח נוספות הן מיותרות.
את הנשיא המשוכנע ממילא לא צריך לשכנע. הוא מכיר היטב את המגזר שממנו הגיע עוד לפני הפוליטיקה. הוא גם מכיר אישית את אנשי העסקים ואת סיכוני המהפכה.
במהלך פברואר ניכרו בשטח תוצאותיה השליליות בכל תחום, בעיקר בתחומי הכלכלה. הלינקג' ברור: כשהנשיא רמז השבוע על התקדמות ניכרת במתווה שהוא מקדם, שערי המניות בבורסה זינקו והדולר צנח לעומת השקל. כשמודי'ס פרסמה שלשום את אזהרת דירוג האשראי החריגה, הדולר זינק. אבל אם חלילה יתברר שמפעל החקיקה הפרלמנטרי ימשיך לפעול במלוא הקיטור, הסערה תהיה מושלמת.
וזאת לא רק רפורמה משפטית, אלא מהפכה כוללת שלא הייתה ב־74 שנות קיום המדינה, הפועלת מסביב לשעון, כמו חוקי החמץ, שדרוג הוצאות המשפחה, עונש מוות למחבלים, הלבנת כהונת מורשעים וכד'. וזאת לא רק כלכלה. האיומים הביטחוניים, היחסים הבינלאומיים המתערערים, השסע החברתי והחששות האמיתיים לגורל המדינה גדלים משבת לשבת. הכדור נמצא רק בידי בנימין נתניהו. המחיר הפוליטי שהוא משלם משבת לשבת הולך וגדל.
עם כל הכבוד לנשיא הרצוג ולאנשיו, המתווה מיותר. אם נתניהו מחפש פשרה, שיטריח את עצמו וירכוב על גב הנמר הלא מאולף. הוא חייב לנער בקריאת השכמה את שר המשפטים שאותו מינה ולאתחל את מתווה הרפורמה. הוא הביא עלינו את הצרה הזאת, והוא שיפתור. שום פתרון אחר לא יתקבל, לא על ידי ראשי האופוזיציה ולא על ידי מפגיני החופש.
שובו של יוקר המחיה
הטיפול ביוקר המחיה, שהיווה את הבטחת הבחירות המרכזית של נתניהו, זכה השבוע לעדנה. לאחר תרדמת החורף שלא היה, אביב הגיע - פסח בא, ושוב מדברים על המחירים. שר הכלכלה ניר ברקת זימן את הקמעונאים לשיחת נזיפה בקריאה: "לא נקבל עליות מחירים ערב פסח. מי שיעלה מחירים, יגלה שנילחם בו ללא פשרות". וואו! איזו הצהרה מהדהדת. כדי שדבריו לא ישתמעו ריקים מתוכן, הוסיף: "אנו עדים לירידה במחירי תשומות המזון וההובלה הימית. אזרחי ישראל אינם פרה חולבת, ואין שום הצדקה לעליית מחירים בתקופה הזו וערב חג הפסח".
איך הזמר איתי לוי נהג לומר לכוכבי הזמר ב"כוכב נולד"? "וולקאם". ברוך הבא, ניר ברקת, שהעלית על סדר היום את יוקר המחיה. אלא שהתשובה הזריזה והמפתיעה לאיום של ברקת הגיעה כמה שעות לאחר מכן מהחברה המרכזית (משווקת קוקה־קולה), שהודיעה על העלאת מחירים ב־6.7%. במשרד הכלכלה רתחו ואיימו בנקיטת צעדי עונשין. כדי להצביע על רצינות כוונותיו זימן השר את הממונה על התחרות מיכל כהן, כדי לתאם מהלכים להגבלת כוחה של קוקה־קולה - ואולי יגרמו לה לחזור בה.
עם כל הכבוד לממונה על התחרות, השאלה מה ברקת ומה הממשלה שבה הוא חבר עושים לטיפול ביוקר המחיה חוץ מהצהרות כוונות והטפות מוסר ליצרנים. בעצם כלום, חוץ מתחום אחד. הממשלה נלחמת באפקטיביות ביוקר המחיה של משפחת נתניהו: קידום חוק המתנות המאפשר קבלת תרומות, הנוגד את עמדת שר המשפטים בנוגע לרטרואקטיביות של תחולתו. בנוסף מדובר בהכפלת הוצאות המשפחה לתחזוקת המעונות והוצאות איפור ותסרוקת מוגדלות.
וגם בתחום מוצרי המאפה יש בשורה ענקית. הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה את החוק האוסר על הכנסת חמץ לבתי חולים. אז בפסח הקרוב - אם אין לחם, תאכלו עוגות כשרות.
ניר ברקת הוא שר כלכלה מצוין, חרוץ, מלא כוונות טובות, ומסתער על המשרד עם הסכין בין השניים. לרוע מזלו, הוא חבר בממשלה המשועבדת בעיקר לגחמות של נתניהו ומשפחתו. לו הייתה נחרצת לטפל בענייני יוקר המחיה, היא לא הייתה מעלימה מחוק ההסדרים את ההצעה הפותחת את שוקי היבוא לתחרות באמצעות הכנסת מתחרים ליבואנים בלעדיים כמו דיפלומט, שמניותיה הגיבו בבורסה בעליות שערים בעקבות גניזת ההצעה. נכון, ברקת נלחם בפקידי האוצר שגנזו את ההצעה, אבל הכתובת אינה פקידי האוצר אלא נתניהו, שבשלב זה הוא מעדיף להעניק גיבוי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לו הממשלה הייתה נחרצת בטיפולה ביוקר המחיה, היא הייתה מקילה משמעותית את הרגולציה במכון התקנים ולא מטרטרת בלך ושוב, למשל, איש עסקים כמו אדם פרידלר, בעל השליטה בגוד פארם (שבה שותף רמי לוי, חברו של ברקת). פרידלר רצה בסך הכל לייבא מספר מכולות של מוצרי פארם במחירי הזדמנות, ומצא עצמו נתקל בחומת בירוקרטיה, כאילו העמיס במכולות משלוחי נשק לאוקראינה. לו הממשלה הייתה נחרצת בטיפול ביוקר המחיה, היא הייתה צריכה להפחית בעלויות הייצור כמו תעריפי החשמל, המים והארנונה (שצפויה לגדול בעקבות הסכם השכר שנחתם בימים אלה במגזר הציבורי). אבל זה אינו קורה, ובמקום זאת אנחנו מקבלים איומים וססמאות חבוטות על רגולציה.
כאמור, שר הכלכלה הוא אחד משרי הממשלה האנרגטיים, והוא מפנה את האנרגיות גם לנושאי המהפכה המשפטית. הוא מעורב עד מעל לראש בגיבוש מתווה הפשרה של הנשיא, בעיקר מאחורי הקלעים. ועדיין, כמי שחבר בממשלת נתניהו - חבל שנושאי יוקר המחיה אינם תופסים אפילו עשירית מהאנרגיות המבוזבזות על טירוף המהפכה המשפטית או קידום האינטרסים האישיים של המשפחה מבלפור.
השבוע התפנה שר הכלכלה לברך את כניסת ענקית הקמעונאות SPAR לישראל. לדבריו, "המשרד שם כיעד אסטרטגי להכניס רשתות זרות שיגבירו את התחרות ויוזילו את סל הקניות. SPAR מצטרפת לקרפור, ושתיהן יכולות לשנות את תמונת המצב. בקרוב ייכנסו רשתות נוספות, שיגבירו את התחרות".
קרפור הצרפתית, SPAR ההולנדית ורשתות נוספות הגיעו לישראל בתקופת ממשלת השינוי, כשמצב הרוח היה אופטימי. בואו נראה אילו רשתות חדשות יעזו להגיע בעתיד, אם וכאשר הרפורמה המשפטית, על שלל סימני השאלה שלה, תושלם.
בנקאות צל
הבנקים הגדולים החלו בפרסום דוחותיהם לרבעון הרביעי של 2022 ולשנה כולה. אתמול פרסם בנק הפועלים את הדוח שלו, ובשבוע הבא יגיע תורם של כל האחרים. בבית ההשקעות פסגות מעריכים שחמשת הגדולים הרוויחו ב־2022 לא פחות מ־23 מיליארד שקל. המשתנים החשבונאיים ששיחקו לטובתם שעות נוספות היו האינפלציה (באמצעות הפרשי המדדים בדוחות), עליית הריבית (שתעצים את החגיגה בדוחות הרבעון הראשון של 2023) והביקוש למשכנתאות.
את הרווח הגבוה ביותר צפוי לרשום בנק לאומי, ואחריו בנק הפועלים בניהול דב קוטלר, שסיים את 2022 ברווח עתק של 6.5 מיליארד שקל - גידול של 33% לעומת 2021 - כולל הכנסה חד־פעמית של מאות מיליוני שקלים מהחזר דמי ביטוח. הבנק יחלק דיבידנד במזומן של 30% מהרווח. הבנק שדרג את הסכם התפעול עם ישראכרט, מהלך שיגדיל את הכנסותיו בכ־200 מיליון שקל בשנה, ומצליח לסגור בהדרגה פערים מול לאומי.
רווחים כאלה, עם שיעורי תשואה פנטסטיים על ההון, המתקרבים ל־15%, מגדילים את תאבון הפוליטיקאים להתערב בפעילות הבנקים. ח"כ משה גפני, השר שלמה קרעי ואחרים מתגודדים סביבם כחתולים סביב צלחת שמנת עם יוזמות בתחומי הריבית, העמלות ומערך הסניפים והשירות. למרבה המזל, בימים טרופים אלה התערבות כזאת לא תתקבל בעין יפה. הרפורמה המשפטית העניקה למערכת הבנקאית מעין חיסון. נתניהו כבר מבין היטב שכל מעורבות פוליטית בבנק ישראל או במערכת הבנקאית תשליך לרעה על דירוג האשראי של המשק.
אבל אסור להסתנוור. בניגוד לחגיגות השבוע, לא כל יום פורים. דירקטוריון בנק הפועלים שיגר בדוחות תזכורת נוספת לגבי ההשלכות השליליות של הרפורמה: "לחקיקה עלולה להיות השפעה שלילית על המשק, על הבנק ועל לקוחותיו, שילוב של גורמים כלכליים או פוליטיים מגביר את הסיכונים הכלכליים שאליהם חשוף הבנק". עם זאת, הבנק לא נקב בהיקף הכספי של החשיפה שלו לרפורמה.
סימני אזהרה מוקדמים נמסרו כזכור זה מכבר בפגישת הבנקים עם נתניהו וסמוטריץ'. עד להורדה חדשה צפוי שהפוליטיקאים ירסנו את התיאבון ויניחו לבנקים. כל יוזמה חקיקתית תיגנז באִבה. בכל מקרה, הבנקים כבר נפגעו מהמהפכה המשפטית. עם שיעורי רווחיות פנטסטיים כאלה, צפוי היה שמניות הבנקים יגיבו בהתאם, אלא שהן מדשדשות בגלל ענני אי־הוודאות. ועדיין, בזכות הרווחיות הגבוהה, יודיעו הבנקים על חלוקת דיווידנדים נדיבה במיוחד של 50% מהרווח. כך היה עם בנק הפועלים וכך יהיה עם בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי.
הדוחות הפנטסטיים הם הזדמנות למסיבת סיום מבחינת חלק מהנהלות הבנקים. 2023 תהיה שנת מעבר ניהולי במערכת הבנקאית, ואין מדובר רק בהחלטת המפקח על הבנקים יאיר אבידן לסיים את תפקידו. שלושה יושבי ראש דירקטוריון בבנקים יפרשו מתפקידם עד סוף השנה: מדובר ביו"ר דירקטוריון בנק לאומי סאמר חאג' יחיא, יו"ר דירקטוריון דיסקונט שאול קוברינסקי ויו"ר מזרחי טפחות משה וידמן. שינויים ניהוליים נוספים צפויים גם בבנק דיסקונט וגם בבנק לאומי.
מסביבו ייהום הסער
שר המשפטים לשעבר גדעון סער חרד לגורל המדינה. "אני מאוד מאוד מוטרד בימים אלה. אני לא זוכר ימי פורים שהייתי בהם כל כך עסוק כמו בחג הזה. אני מקווה שתהיה התעשתות ולא נעמוד בפני מצבים מסוכנים כחברה וכמדינה", אומר לי סער. הדברים נאמרו אף ששר המשפטים לשעבר ידוע כרפורמטור שאינו בורח מהרפורמות. להפך. נזכיר למי ששכח, שהוא היה הראשון שהאריך את תקופת שעון הקיץ למרות התנגדות החרדים. הוא גם ביצע שינויים במערכת החינוך.
סער גם לא היסס להציע ולקדם רפורמות במערכת המשפטית, אבל לא כזאת שתביא להרס הכלכלה ולקרע בחברה. "מכל מה שאני שומע מכיוונים שונים של המגזר העסקי, אני מוטרד. אין לי עניין להזהיר ולהאיץ את ההליכים שממילא קורים, אבל אין שום ספק שכבר עכשיו יש פגיעה בשורה של דברים. גם אם מחר בבוקר תהליך החקיקה ייעצר, ייקח זמן כדי לשקם את האמון", טוען סער.
הוא אומר ומוסיף: "כל אדם שמבין כלכלה יודע שהמהלך הנוכחי הוא אסון לכלכלה מבחינת השקעות וההשפעה על שער השקל. אני חושש שנגיע למקומות קשים, כולל מיתון. כל אדם ששומע אנשים מהמגזר העסקי, ואני מחובר למגזר זה, שומע את אותם דברים. יש כבר נזקים שנגרמו, ויהיה צריך לתקן אותם. ברישום חברות יש שינוי בפועל. חברות הייטק נרשמות בארה"ב ולא בארץ. חשוב מאוד גם את ההיבט הזה לבלום".
אתה מקיים שיחות עם אנשי הייטק וטייסים. מה אתה שומע מהם?
"אני שומע כאב מהלב וחרדה גדולה מהשמדת ערך של כל מה שנבנה במדינה בצורה מאוד מרשימה. בשבוע שעבר נפגשתי עם בכירים בענף ההייטק, ושמעתי מהם חרדה גדולה. יזמים מתחילים לרשום את החברות בארה"ב, ומתחיל תהליך של עצירת השקעות בפועל. במקום לעסוק ביוקר המחיה כפי שהבטיחה, הממשלה מפרקת את מערכת המשפט. הפרק שנוגע ליוקר המחיה הוצא מחוק ההסדרים. אני לא מזהה בעבודת הממשלה וגם בכנסת שום דבר או מאמץ להוריד את יוקר המחיה, שזו הבעיה המרכזית המטרידה את הציבור".
איך אתה מתייחס לעלבונות שמטיחים שרים בליכוד בטובי בנינו?
"זה מדהים, אבל זה מאפיין תהליך גדל והולך של התנתקות מהעם. ככל שפוגעים יותר, המחאה מתרחבת ויש ציבור מסורתי ולאומי שהולך וגדל שמצטרף למוחים. אתה רואה הקצנה בהשתלחות של נתניהו ומקורביו בבני עמם. זה מאפיין משטרים טוטליטריים המנותקים מהעם. הדבר הזה הוא הפוך ממה שהיה צריך להיות ברפורמה כזאת. יש לנהוג כלפי המוחים בגישה הפוכה מהשיטה הנוכחית של השתלחות. צריך לתת את התחושה שכולנו עם אחד עם עתיד וגורל משותף, ולא לעשות להם דמוניזציה של אזרחים. עם זאת, אני מזהיר ודוחה סרבנות, ורואה בה דבר לא נכון ומסוכן מאוד, כי מחר היא עלולה לפרוץ על רקע אחר. צריך להשאיר את צה"ל מחוץ לעניין".
אבל המהומה מתרחשת אף שבינתיים הרפורמה לא יצאה לדרך. מדוע כל הבהלה?
"כי דוהרים במלוא הכוח בתהליך החקיקה. מכנסים את הכנסת בימים לא שגרתיים. יש בליץ של דיונים שמעולם לא היה. בתחום הכלכלי המשקיעים לא מחכים. את הנושא של שינויים בכללי משחק או את שינוי שיטת המשטר צריך לעשות ביראת קודש ובתהליך ארוך. לי לקח משנת 2008 לשנות את הרוב הנדרש לבחירת שופטים בבית המשפט העליון. עברו 18 שנים מאז שהגשתי את ההצעה הראשונה לעריכת השימוע למועמדים לשופטים. כל זה היה כרוך במאמץ על פני שנים ובשכנוע ועם הסכמה רחבה. לא עושים מהלכים כל כך קיצוניים במחטף כוחני של כמה שבועות".
למה מחטף? זאת הדרך שלהם, ובה הם מאמינים. מה שהם לא יעשו כעת כבר לא ייעשה.
"אני לא רוצה להיות פרשן, אבל ברור לחלוטין שהם מאמינים שצריך לעשות את הדברים עכשיו ומיד, ורוצים לשנות אחת ולתמיד את שיטת בחירת השופטים. אבל אם עושים את זה בכוחניות יתר, זה תמיד עובד נגדך. אני חייב לומר שלפני הבחירות האחרונות התרעתי שזה מה שהולכים לעשות. כשהביאו עוד לפני הבחירות את הצעת החוק לשינוי שיטת בחירת השופטים, היה ברור לי שזה בדיוק מה שהם מתכוונים לעשות אם הם יעלו לשלטון".
"נכון שהם ניסו לעמעם את התוכניות לפני הבחירות כדי שלא להפחיד את הציבור, אבל כל מי שעקב יכול היה להבין שהם יעשו דברים קיצוניים. מדובר בלא פחות מניסיון השתלטות על בתי המשפט, על הייעוץ המשפטי לממשלה ועל התביעה הכללית. אלה בלתי קבילים. זה בכלל לא דומה לרפורמה. נתניהו מדבר על החזרת האיזון למערכת השיפוטית, אבל אין למה. השיטה הנוכחית קיימת 70 שנה. כבר ב־1953 השלטון ויתר מרצון על בחירת שופטים, לכן בשיטה הנוכחית לא מפירים שום איזון", טען.
מה דעתך על מתווה הנשיא שפורסם השבוע?
"הנשיא הרצוג פרסם השבוע הודעה שהמתווה שפורסם אינו מטעמו. יש אנשי אקדמיה שעמלים כדי להעלות הצעות, ובשלב זה מדובר בטיוטות. שמענו מיד את התגובה של לוין ורוטמן, שהם ממשיכים בחקיקה ולא עוצרים. הם טענו שהמתווה מעקר את הרפורמה. הם כבר פרסמו לשבוע הבא את סדר היום של ועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע למהפכה המשפטית. לצערי הרב, אנחנו עומדים מול חזית שאינה מעוניינת בכניסה לדיאלוג".
האם ביבי שולט בעניינים? מה האינטרס שלו לרוץ קדימה?
"כל הרפורמה הזאת לא הייתה יכולה להתקדם ללא גיבוי של ראש ממשלה - וללא שום ספק הוא נותן גיבוי. מבחינה עובדתית, במהלך כל השנים ולאורך כל ממשלות נתניהו הוא לא תמך ברעיונות כאלה, ואפילו שלל רעיונות מתונים יותר. ביבי טען כל השנים שהוא מגן על בית המשפט העליון, ושלא ייתן לפגוע בו. אז מה קרה? ברור לגמרי שהשינוי בעמדה הזאת נובע מהאינטרס שלו - שהוא ביטול ההליך הפלילי המתנהל נגדו. ליריב לוין ולמפלגות החרדיות יש אינטרסים נוספים".
הרי אתה מחובר לאנשי הליכוד. מה החברים שם אומרים על הרפורמה?
"יש הרבה אנשים, גם בסיעת הליכוד ובקרב השרים, שחושבים שהם הרחיקו לכת. הם מדברים איתי. חלק קטן מאוד, כמו דוד ביטן, גם רומז על כך. גם יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת לשעבר, מבקש להגיע להסכמה. הרוב אפילו את זה לא אומרים, אף על פי שהם חושבים ככה. מצער מאוד שכך הדברים, אבל האחריות היא עליהם. אני מקווה שבתקופה הקרובה יהיו יותר אנשי ליכוד שיגלו אחריות. בסופו של דבר, זה בידיים שלהם. הם פוחדים".
"המערכת הליכודית הפכה בשנים האחרונות למאוד מאוד אכזרית ונקמנית כלפי כל מי שמעז לומר דבר ביקורת או גישה שונה מול נתניהו. זה לא היה ככה בעבר. אני מקווה כי בסופו של דבר, החומרה של התהליכים תגרום לכך שיהיו כמה אנשים שגורל המדינה חשוב להם והם יתחילו לדבר. השעה מחייבת אמירות וצעדים מעשיים יותר", סיפר סער.
יש הטוענים שכשר המשפטים תמכת בכיוונים מסוימים של הרפורמה הנוכחית, כולל פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
"עד היום אני תומך בתפיסה שלפיה נושאים שקשורים בחקירה ועמידה לדין של ראש ממשלה או יו"ר האופוזיציה יש להעביר לפרקליט המדינה, באמצעות ועדה בהרכב שופט עליון ויועץ משפטי לשעבר. זה יאזן את הכוחות בתוך הפרקליטות ויחלץ את היועץ מהצורך לקבל החלטות על העמדה לדין של אותם פוליטיקאים שהוא עובד מולם בשגרה. אבל אם מדובר ברצון לפרק את משרת היועץ לגורמים כדי למנות תובע המקורב לממשלה ולחלצו ממשפט, לכך אני מתנגד".
טוענים שאתה מתפעל מאחורי הקלעים את היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה, שמונתה בהמלצתך.
"אלה כמובן הבלים. אפשר לפרסם כל דבר שקר ועלילה ולהגיד 'טוענים'. זה מגוחך ומופרך. מלכתחילה ראיתי בה את המועמדת המתאימה ביותר לתפקיד בזכות הניסיון המקצועי שלה לאורך שנים, בעיקר במגזר הציבורי וגם בפרטי. הרמה המקצועית שלה גבוהה, אבל בנוסף יש לה עמוד שדרה ויכולת עמידה בלחצים, וזאת זאת אחת התכונות ההכרחיות. הוכח שליועצת, שהיא קצת יותר משנה בתפקיד, יש עמוד שדרה מפלדה, שלא ניתן לכופף, וזה בולט בצורה יוצאת מן הכלל בימים אלה".
מתי אתה חושב שיתקיימו בחירות? והאם ביבי ילך לעסקת טיעון?
"אני לא יכול לחזות, וזה לא מומלץ לנבא, אבל אני נותן לממשלה בחודשיים הראשונים לכהונתה את הציון הגרוע ביותר שאפשר. איך אפשר להרוס כל כך הרבה בלי להתייחס לנושאים הלאומיים המרכזיים. מדובר בממשלה שהיא כישלון טוטלי".