השלב המסוכן עבור כל פוליטיקאי דומה לשלב המסוכן עבור כל סוחר סמים - כשהוא מתחיל להשתמש בחומר שאותו הוא מוכר להמונים. התנהלות הממשלה - בין שמול ארה״ב או מול האזהרות בזירה הכלכלית או מול המחאה האזרחית או נוכח דמותה של ישראל בעולם - נראית כאילו יותר מדי מחבריה איבדו קשר למציאות, כי התחילו להאמין בתעמולה של עצמם.
העלאת רף העלבונות כלפי המוחים השבוע, תוך התקדמות בחקיקה והעמדת פנים שיש עניין כלשהו ב״הידברות״, עבדה יופי מול כל מי שמעשן את החומר של ערוץ 14. אבל בעולם מחוץ לערוץ אנחנו במשבר מהמסוכנים שהיו כאן, עם אזהרות יומיומיות מסוכנויות דירוג, הממשל האמריקאי, ארגונים יהודיים - והשרים הממלכתיים עסוקים בתחרות שפיכת דלק למדורה.
נדמה שחברי הממשלה נלכדו בתוך תיבת התהודה של תעמולתם, ואלה שלא נלכדו מפחדים לפתוח את פיהם מהפחד להיזרק למדורה בעצמם. האזרחים מגלים יותר אחריות מהממשלה - לאחר שיחה עם המפקדים, מתנדבי טייסת 69 חזרו בהם מהסירוב להתייצב למילואים. הם מבינים מה נמצא על הכף. אבל מה עם הג׳ורה שפתחו עליהם מגוון שרים לענייני כלום ודובריהם הנאמנים? מזל שלפחות יואב גלנט הבהיר שזה לא ראוי, השאר אטומים מכדי לחזור בהם או לבקש סליחה.
נראה שישראל כבר התפצלה לשניים, לשתי תיבות תהודה. שדרני ערוץ 14 חגגו השבוע עלייה ברייטינג וזה באמת נפלא, אבל כשכל קבוצה מהדהדת לעצמה את מסריה ואמונותיה בערוצי התקשורת שלה, הן מאבדות יכולת ליצור שיח, לתקשר או להבין זו את זו. כדאי לפחות להכיר בזה. תומכי המהפכה המשפטית חירשים למתנגדיה, כי הם משכנעים זה את זה בתיאוריות סדורות: אנרכיסטים, מוגלה ונפולת של נמושות שלא מסוגלים לקבל את תוצאות הבחירות.
המפגינים, שרואים עצמם כמגיני הערכים שעליהם גדלו ובהם גאוותם, נדהמים בכל פעם מחדש מרמת האטימות. אף אחד לא סופר אותם או
את חרדתם לגבי מולדתם. בממשלה שכנעו את עצמם שמשמעות הניצחון בבחירות היא שייקחו מאלה שהפסידו את כל מה שיש להם לתת, ובתמורה יבוזו להם ויקללו אותם. רק שאין שום חוזה בין שתי הקבוצות שמבטא זאת. החוזה הוא אחר לגמרי - והוא הופר מזמן.
מה קשור אהוד ברק
בתיבת התהודה של תומכי המהפכה אין סיכוי להבין את המפגינים, אז הנה הצצה לעולמם. רמז: אין לזה שום קשר לעמותות, מימון זר, אופוזיציה או אהוד ברק. זהו שבר גדול ואמיתי של אזרחים רבים, שהממשלה פשוט הפסיקה לראות מתוך תיבת התהודה שלה. התיאוריות הקונספירטיביות עיוורות לכאב העצום שהתפרץ, ורק מעצימות את התחושה שמתקיימת פה מדינה חדשה שהמוחים לא שייכים לה.
ה״רפורמה״ היא לא הדבר הראשון שגרם לתחושה הזו, והיא גם לא הקש ששבר את גב הגמל, אלא הפסנתר שנפל מקומה 6 ופיצח לגמל את הראש. מבחינת רבים, הממשלה הנוכחית נמצאת בתהליך מתמשך של הפרת חוזה יסודית מולם. עזבו את כתבי האישום - זה באמת החלק הקל. הרי רק לפני שנה סירבה הקואליציה להכיר בתוצאות הבחירות, ולא הסכימה לכנות את נפתלי בנט ראש ממשלה.
יו״ר האופוזיציה דאז סירב להגיע לפגישות עדכון עמו, אף שזהו החוק. כשניצחו בבחירות, מונה עבריין מורשע בתמיכה בטרור לשר לביטחון לאומי, והוא עולב בבכירי המשטרה לדורותיהם דרך קבע; עצור שב״כ לשעבר מונה לשר האוצר ונקרע עבורו נתח מהמינהל האזרחי בשטחים; יו״ר ועדת הכספים הסביר שחצי עם ילמד תורה וחצי ישרת בצבא; ואריה דרעי קיבל סיוע חירום בעקיצת בית המשפט. כל אלה היו רק הפרומו להפיכה שאמורה להכפיף לחבורה הזו את כל מערכת המשפט.
ראש הממשלה נעמד השבוע מול המצלמות בארשת רצינית, ופרש את עמדותיו לגבי סרבנות, כשחלק ניכר מממשלתו מסרב כדרך חיים. אז האם זה באמת משנה מה הוא חושב על סרבנות או על ערכים? קבוצה שבכל פעם מחליטה אילו מהחוקים מתאימים או לא מתאימים לה, באה בטענות כשפתאום בצד השני אומרים - די, נמאס, גם אני מפסיק לכבד את הנורמות. החוזה הופר, כאמור. חשוב להבין את זה.
סמוטריץ', המכתב והאסימון
המון עצום ורב מדמם ברחובות, כי הממשלה הזו מקדישה את מרב האנרגיה שלה לדריסתו. הדבר החשוב ביותר לשר החינוך הנכנס היה לבטל את כל מה שעשתה קודמתו ולהשתלט על הספרייה הלאומית. הדבר החשוב ביותר עבור שר התקשורת היה לאיים לסגור את תאגיד התקשורת הציבורי. הדבר החשוב ביותר לשרת ההסברה היה לטנף על מתנגדי הממשלה, ולייצר סרטונים שמקודמים על ידי תנועת ה־BDS בעולם.
ממשלות ישראל לדורותיהן המשיכו את העשייה של קודמותיהן כדי לפתח את המדינה קדימה, וזו רק רומסת ועולבת מהרגע שהושבעה, ועוד מגיבה בפליאה כשמיליוני אזרחים לא מעוניינים לשתף פעולה עם זה. הם מרגישים מנודים מארצם, ונדרשים על ידי שרי הממשלה לשתוק, לעבוד, להתגייס, לשלם, לחרף נפשם, או שילכו לעזאזל, ואל תשכחו ללחוץ 14 בשלט.
חשוב להחריג את מכתב ההתנצלות הארוך ששלח שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לטייסי הקרב. אפשר להסתכל על זה בציניות, כי סמוטריץ׳ מבין שרצונו למחוק את חווארה עלה לו במחיר יקר של מעמד פרסונה נון גראטה בארה״ב. אבל אפשר להסתכל גם מעבר לציניות, כי התחושה היא שלסמוטריץ׳ נפל אסימון, גם אם קטן. הוא הצליח להציץ לרגע מתוך תיבת התהודה שהממשלה הזו תקועה בה, ולראות מה קורה בחוץ. מעבר לאמירות הפופוליסטיות, יש אנשים שמחרפים את נפשם, שעושים עבודה רצינית, ונתקלים בדילמות קשות.
טייסי הקרב שמעו את דבריו של השר המכובד, אחד מני רבים שאין להם נצרה על הלשון, והבינו שהבלגן בוועדת החוקה, חוק ומשפט יכול להעמיד אותם במצב של קבלת פקודות לא חוקיות. סמוטריץ׳ הבין את זה, אבל מיד העיד על עצמו שוב שיש לו ערכים ושהוא אדם אחראי, והילל את ה״רפורמה״ בלי להבין שהדברים שלובים. מנהיגות עם אחריות אמיתית כבר מזמן הייתה מבינה שעליה לעצור.
צעד קטן של סמוטריץ׳, אבל צעד ראשון ומבורך בהתפכחות ארוכה שחברי הממשלה הזו יצטרכו לעבור. הם הפסיקו לחלוטין להבין קבוצות עצומות במדינה, שקל להכליל ולהכפיש אבל קשה להבין את מניעיהן, השפעתן, ערכיהן ותלות המדינה בהן. הטרגדיה היא שהם גם לא יצליחו להבין כלום אם ימשיכו להיות תקועים בשטויות, בכיף ובצחוקים של ערוץ 14. נחמד לצפות, אבל צריך לזכור ששום דבר שם אינו חדשות אמיתיות. מסוכן לקחת לריאות.