ים של בלגן עם מחאה שגדלה למספרים שבאמת ישבשו כאן את החיים של כולנו. אבל רה"מ בנימין נתניהו יוצא לטיול מפנק ברומא עם הגברת, שלא אמור לשנות באינץ' את חיי נתיניו ונתיניה.

המחאה משכרת, אנשים אוהבים הפנינג ואת התחושה של ה"ביחדנס". הם לא רוצים שייגמר. גם אם תושג פשרה כלשהי, כשרמת האמון שלי במתפשרים מגרדת את האפס, ימצאו תנועות המחאה כיוון חדש – כמו להפסיק את שלטון בית המלוכה של הנתניהו'ז. ושוב יהיו כבישים חסומים, כי אם זה הצליח בגיאורגיה, אולי זה יצליח גם כאן.

במהות אין סיכוי לגשר על פערים בחברה שלנו. החרדים לא יוותרו על הזדמנות לסכל כל אפשרות שתאלץ צעירים להתגייס, המתנחלים לא יוותרו על בנייה באיו"ש, צה"ל ייפגע ממחאת המילואימניקים, יריב לוין ושמחה רוטמן לא יוותרו על אפשרות להפיכה משטרית, הגזענות תימשך ותגדל לממדים מפחידים - ומשפחת נתניהו לא תוותר על הנהנתנות הדוחה. בקיצור, זה מה שיש. חוגגים דמוקרטיה בתוך תיאוקרטיה שמתעסקת בחוק החמץ.

השבוע צוין בעולם יום האישה הבינלאומי. לפי נתונים שפרסמה ענת דווידוב בטור אישי בתוכניתה "איפה הכסף" ברדיו 103FM, אנחנו ציבור פרימיטיבי. באגם הדרעק יש רק 31 נשים, ומנכ"לית אחת ב־32 משרדי ממשלה. מתוך 256 רשויות מקומיות בישראל רק 15 נשים מכהנות כראש הרשות. 43 אלף מנכ"לים יש בישראל, ונשים כמנכ"ליות רק 9,000 - באוכלוסייה שבה 51% הן נשים. גם כאשר הנשים משכילות יותר מגברים, לא מאפשרים להן להיות דייניות בבתי דין רבניים.

הבאבא־בובות של החרדים נושאים דרשות בבתי כנסת עם המלצות לנשים איך להכין את הסלט לבעל: "אישה בבית שפותחת את התנור, או פותחת מכונת כביסה, זה כמו פתיחת ההיכל בשבילה. אישה שתדע, עושה לבעלה סלט קטן, היא בוראה מלאך קטן, מלפפון גדול, מלאך גדול...". ועם הדרשות של באבא־בובה פרימיטיבי, שמטיף לנשים להתמקד אך ורק בעבודות משק הבית, אין לנשים בארץ הזו סיכוי קלוש לממש את כישוריהן. הבאבא־בובות רוצים את הנשים בקהילות שלהם רק עם סלט עם מלפפון גדול.

ביום רביעי פגשתי, במקרה, את לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, שנרצחה בידי בעלה לפני שלוש שנים. לילי עומדת בראש ארגון שמטרתו למנוע פגיעה בנשים, בשיטות מתקדמות. יש לפורום בראשותה תקציב של מיליוני שקלים, ללא שום תמיכה ממשלתית. בימים אלה הפורום מטפל ב־85 נשים בסיכון. הן לא מקימות מקלטים לנשים מוכות, הן מציידות את הנשים בכלבים בוגרי עוקץ, שהכלבנים אימנו אותם להגן על האישה אם בן זוגה מתקרב אליה בניגוד לצו ההרחקה. "הכלב לא תוקף", הסבירה לילי, "הוא מאומן להגן. הוא ניצב לפני האישה, הוא עם זמם, אבל אם הגבר מנסה לתקוף, הוא מסתער עליו, מכה בו בעוצמה עם הזמם, מפיל אותו ומרתק אותו, כדי לאפשר לאישה להזעיק עזרה". לארגון שבראשותה יש תורמים רבים, גם כאלה ששולחים 50 ו־100 שקלים בכל חודש. יש בפורום עשרות עובדים, שעסוקים בהצלת חיים. כאשר שר המשפטים יריב לוין יתפנה לרגע מההפיכה המשטרית, אולי הוא יתחיל לדאוג לנשים בפרט ואלמ"ב בכלל. לא צריך יותר מדי: חקיקת בזק, כמו של חוק החמץ למשל, של החמרה בענישה. חמש שנות מאסר לגבר שהורשע בתקיפת אישה, ללא שיקול דעת של מערכת המשפט, וכמובן מעצר עד תום ההליכים. אבל זה הרי לא יקרה, אפשר רק לפנטז. לילי בן עמי והפורום מצילים חיים כל יום, וקולקציית האפסים באגם הדרעק עסוקה באישור מתנות לנתניהו'ז. זה ההבדל בין מה שחשוב למי שחשוב.

אז יידעל'ך קדוישים, מאחר שהחגים שלנו מתבססים על מי הרגנו, או מי הרג אותנו, וברוח הזמן, חסדי השם, שבוע של פורים שפיל - ליקטתי אוזני המן, אבל לא עם מילוי פרג, חלווה, שוקולד ושאר מתוקים. לצערי, האוזניים של פורים תשפ"ג מלוחות וחמוצות מדי.

ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש, חילק סיגריות לילדי היישוב, כי כך ציווה אותו מרדכי היהודי. ההסבר שלו לשיטת החלוקה: "לא כל הנערים הולכים בתלם, צריך להגיד לי כל הכבוד. כמה נערים קיבלו סיגריה, אז כל המדינה רועדת?". ממש לא רועדת, צדיק. מתי החלוקה של חומרים גם לבגירים? אביסעלע פסים וגם קצת אוקסי להתגבר על הכאבים של המציאות. ולמה אתה מחלק רק לתושבים מהעיר? תקרא גם לנו, החילונים מעיר החטאים - נגיע שעה לפני מועד החלוקה.

אל־צבאות־אדוניי, המומחה למשילות ר' איתמר בן גביר, שלח שלשום פתשגן לציבור, שלפיו האל הגדול הרס בית קבע לא חוקי, סמוך לחוקה. רווח לי, כי המשילות חזרה לשטח. תם עידן הפשע המאורגן, הטרור המשתולל, אלמ"ב, רצח נשים ועושק קשישים. בראבו, תנו לאל־צבאות־אדוניי לנצח.

במקביל למשילות ולמאבק המוצלח בטרור, בן גביר עושה סדר במשטרה. הוא טוען שהוא נחשף לדוחות מודיעין (הוא לא), שלפיהם המחאה תוביל לשפיכות דמים, והוא רוצה לנזוף בראש חטיבת הדוברות במשטרה. אין לו שום סמכות לנזוף גם בזקיף במטה הארצי, אבל הוא נורא רוצה. זו המציאות כאשר עבריין מורשע מפקד על ביטחון הפנים בישראל.

שרת התעמולה גלית דיסטל־אטבריאן מיישמת הון־שלטון, כדי להסביר לנו מי שולט כאן. "תכף מגי ושרון יתחילו עם המהדורה המרכזית. אחר כך ינון יעביר את השעה הטלוויזיונית הכי מהנה בטלוויזיה הישראלית, בפער. אחר כך אראל יטלטל אתכם במונולוג, שיגרום לכם לחשוב ולהרגיש, בד בבד. עכשיו ערוץ 14, לחיצה קטנה על השלט שעושה היסטוריה. לכו על זה".

ערוץ 14 הוא זרוע ממומנת של בית המלוכה מרחוב עזה וקיסריה. גד"א תקבל תמיכה מסיבית מהערוץ כאשר יתקיימו הפריימריז בליכוד. הבוס שלה עומד לדין על פעילות כזו, והוא מואשם בשוחד. מצד שני, אם גד"א רוצה להתקדם במפלגה, היא חייבת להצמיד לרשימת כישוריה גם פסיקה של עבריינית מורשעת.

במסגרת הכאוס הכללי, התכנסו כ־40 קציני משטרה בכירים בדימוס, ניצבים ומפכ"לים, כדי לגבש מתווה לסילוקו של איתמר בן גביר מהמשרד לבט"ל. הקצינים מבקשים למנוע אפשרות של מתן הנחיות מבצעיות לקצינים, בניגוד מוחלט לסמכותו, לנוכח הנחיותיו לקראת צום הרמדאן. לדבריהם, הנחיות אלה ניתנות מחוסר אחריות ומחוסר הבנה בסיסי של שיטור בירושלים בפרט ובמדינה בכלל.

הוחלט על צעדים אלה: פנייה לרה"מ כדי להעביר את השר מתפקידו (צעד חשוב לקראת ועדת חקירה בינלאומית, כדי למנוע אפשרות סבירה שרה"מ יאמר: לא ידעתי); וקריאה לכל גמלאי המשטרה להשתתף בהפגנות בקפלן. פעולות נוספות יפורסמו בהמשך. נקווה שההמשך יהיה בקרוב, כי אנחנו על סף אסון, שיתבטא בטרור נגד יהודים. לא כולנו מאובטחים ומתחפשים לעבדאי בארץ הזו.

קולקציית האפסים פועלת להגדיל את השפעתה בוועדה הארצית ובוועדות האזוריות לתכנון ובנייה, באמצעות מינוי מתנחלים שיאושרו על ידי שרת ההתיישבות אורית סטרוק. בשלטון המקומי מתנגדים בנימוק של התערבות פוליטית, שתפר את האיזון בוועדות. אז מתנגדים, מה קרה? החבר'ה רוצים להתנחל גם בקריית אונו או באורנית, למשל. ככה גם רוצה אלוהים שלהם, מי אתם שתמנעו מהם צו אלוקי?

דו"צ: במהלך פעילות הנדסית בגבול לבנון התקהלו לבנונים בצד השני של הקו הכחול. במהלך ההתקהלות נגנבה מחסנית מנשקו של חייל צה"ל. שנים שאני צורח שחייבים לחתור לשלום. לא בגלל יכולת האויב, אלא בגלל חוסר היכולת שלנו. יותר מדי חיילים בכוח הלוחם מומחים בטיקטוק ואינסטוש. לא ננצח במלחמה עם הכישורים האלה.

ליותר מדי חברים בקולקציית האפסים הוצמדה אבטחה. השר אופיר אקוניס, שסתם קיים שם, הוא המאובטח התורן. זה הפך לסמל סטטוס. אם אתה לא מאובטח, אתה לא קיים. אגב, הוא לא קיים.

חדשות 12: חרדים בירושלים קיבלו 2 מיליון שקל לפעילות ספורט. הם ניצלו כהלכה את המתנה, ויצאו ליום כיף בחמי געש על חשבון עיריית ירושלים. המקום קדוש מדאורייתא, אלוקים ציווה על עיריית ירושלים לבחור בו – ללא מכרז. מכרזים זה לחילונים בלבד. הכי חשוב שחוק ירושלים מארגן מיליארד שקל מהקופה הציבורית כל שנה, לתמיכה בעירייה הענייה.

חווארה ממשיכה לבעור. מחבלים ערבים השליכו אבנים על רכבים של מתנחלים, מחבלים יהודים הגיבו בהשלכת אבנים על עוברים ושבים בחווארה. כדי לשמח את הציבור הערבי בחווארה, הצטרפו חיילינו מהצבא הקדוש להילולת ריקודים עם המתנחלים ברחובות היישוב. אחרי זה צורחים בקולקציית האפסים: אין דבר כזה טרור יהודי. טרור זה רק ערבים. זו ססמה שתתקבל באהדה גורפת בהאג, למשל. וקרוב היום מאי־פעם.

דיירת אגם הדרעק, מיכל וולדיגר, בערוץ הכנסת: "לשלוח הודעה לכל הטייסים - אנחנו מפטרים אתכם, אל תבואו". נו, זה יופי זה. להכשיר טייס למשימות של תקיפה באיראן זה משהו כמו שבע שנים. וולדיגר תחליף אותם בתלמידי ישיבת הסדר, אלה שיש להם אישור מאלוקים לשרת רק 17 חודשים. במלחמת העולם השנייה הכשירו טייסים בכמה שבועות. וולדיגר ברטרו. היא ואלוקים שלה מאמינים שנסתדר. אולי, צריך לנסות.

המאכער יעקב ברדוגו בנאום ברדיו גלי ישראל על טייסי חיל האוויר: "אתם מוגלה שצריך להוציא. קבוצת הטייסים הזו צריכה לעוף מהצבא, אני בז לכולכם". למה ככה, ברדוגו? רק סדרת לאחיינים כמה ג'ובים יפים עכשיו, ואתה בעצמך שירת בצה"ל בצוות אוויר לפני ארבעה עשורים. אז לא הייתם פריבילגיים? זה קרה בחיל האוויר רק עכשיו? או שהיום אתה, כמאכער, לא צריך שום פרוטקציה בחיל, אז אתה מרשה לעצמך להשתין על הטייסים? האמת, אני מבין אותך. אם אני הייתי סנג'ר של ראש ממשלה שדואג לי, הייתי מתבטא כמוך. כוח משכר, הנפילה כואבת נורא. ובסוף, כל מי שחי בתחושת היי, נופל.

עוד מאכער, שמעון ריקלין, שחסר לו הוותק והניסיון של ברדוגו: "כתבתי לפני מינוי הרצי הלוי לרמטכ"ל, שלמרות הרקע שבו גדל, הוא שמאל מלא. הרצי, אתה בושה". אבל אין מה לדאוג. ריקלין, כמו כל זיקית, משתנה כשצריך. זוכרים מה הוא עשה לעידית סילמן? הוא גם יתחבק עם הרצי הלוי. אני רק מקווה שהרצי חושש מזוחלים ויסרב להתחבק עם המאכער.

שר הטיפשורת שלמה קרעי, נציגו של הרב מאזוז בקולקציית האפסים, על מחאת הטייסים: "עם ישראל יסתדר בלעדיכם, ואתם תלכו לעזאזל. נוע תנוע הרפורמה, לעת כזו הגענו למלכות". כן, הטיפוס הזה, כחבר בקולקציית האפסים, יאשר לצאת למלחמה. עם טיפוסים כמוהו אין לנו סיכוי לשרוד כאן.

רה"מ נתניהו זועק נגד השימוש הפוליטי במערכת הביטחון. זו הסיבה שיצא לקרוא את המגילה בבסיס מג"ב, ביחד עם בן גביר. רה"מ מתנגד שמתנגדיו יעשו שימוש פוליטי. לו מותר הכל, גם לשקר.

אל־על בעוד קטע יפה של הון־שלטון, הפחיתה את עלות הטיול של רה"מ והגברת לרומא. במקום 100 אלף דולר, רק 22 אלף דולר. הממשלה הרי נתנה ביטחונות לאל־על, אז למה לריב? אם הממשלה מבטלת את הביטחונות, אין יותר אל־על. אל דאגה, הנתינים הטיפשים שאנחנו יממנו גם את הפער במחיר. מספיקים שני דולרים תוספת לכרטיס לכל נתין.

נתניהו: "הסרבנות מאיימת על היסוד הקיומי שלנו". וואללה? מה עם הסרבנות של עמיתיך החרדים? כיום מתבטא חלקם של החרדים ב־13% מהאוכלוסייה. אם מוסיפים את החברה הערבית, זה עוד 23%. עוד קצת משתמטים שאינם חרדים ו/או ערבים, משאיר אותנו עם 60% וקצת שהם מלש"בים. הנתון הזה לא מאיים על היסוד הקיומי שלנו?

שני מתנחלים נעצרו במעצר מינהלי לארבעה חודשים אחרי הפרעות בחווארה. מעצרו של אחד קוצר בחודשיים, ושל השני בחודש. תכלס, מתי מבוטל המעצר המינהלי? אחרי פורים, או קצת לפני פסח?

האופוזיציה היא בדיחה עצובה. דייר אגם הדרעק עידן רול צייץ בטוויטר: "בנק הקיזוזים של הליכוד אף פעם לא מאכזב. חד"ש־תע"ל שכחו את הדרך למליאה בהצבעה על חוק המתנות לנתניהו, וסידרו על הדרך פתרון לבכירי הליכוד, כדי לא להתבזות". אחמד טיבי השיב לרול, שמוציא שם רע לחלטורה: "כולנו הצבענו נגד חוק המתנות. כל הזמן ידעתי שאתה עצלן ועכשיו גם שקרן. אל תתנצל, אין צורך".

משה גפני בראיון למגזין "משפחה": "השופטים האשכנזים, החילונים האנטי־דתיים, ממנים זה את הבן של השני. אצלם השופט שנבחר בידי אשתו של השופט השני הוא שמכריע את כל העם. הם הדיקטטורים האמיתיים". צודק גפני. בבתי הדין הרבניים, ברבנות הראשית, יש דמוקרטיה מאמש. זה לא מקורבים והבן של, כמו הרבנים הראשיים שהם בנים של רבנים ראשיים. זה רק ככה יצא...

איתמר בן גביר והטיקטוק מבלים בחפ"ק בבית דגן, לא מבינים מה שקורה שם, אבל ברקע מקדמים את חוק הסמכויות שהוא דורש. הוא יהיה מפכ"ל בפועל, המפכ"ל המקצועי יהיה כפוף לו. הוא יקבע את המדיניות בטיפול בתיקי חקירה. אם הטיקטוק ימליץ לזרז או לעכב, כך יהיה. סביר להניח שחקירות של מתנחלים ששורפים את חווארה יעוכבו במקרה הטוב, וייגנזו במקרה הפחות טוב.

אוי־וויי־זמיר. המתרגמת הסימולטנית אולגה דליה פדואה, שהייתה אמורה לתרגם את נאומו של ביבי בבית הכנסת ברומא, סירבה לתרגם את הנאום. אני אפילו לא רוצה לחשוב מה הייתה תגובתה של הגברת לסירוב הזה.

דודי אמסלם במליאה: "שופט בבית משפט השלום רואה מפגין, אומר 'הבחור הזה, יש לו תואר שני, עם משקפיים, לא נראה לי שהוא מסוכן. יש לו רולקס, מרצדס, אוכל קוויאר', אז הוא משחרר אותו. לא משנה שאותו אחד, עם משקפיים, נשך שוטר". אז עכשיו הגזענות מרימה את הסף, מתחילים לשנוא את אלה עם המשקפיים. כיפוש, דיר באלאק. לא משנה שקנית משקפיים של ג'ימי צ'ו, גם לא משנה שאת מרוקאית. אצל דודי את אויב.

ינון מגל ברדיו 103FM: "נתניהו חייב להעביר את הרפורמה, אחרת הוא גמר את הסיפור שלו".
ועם המאכערים האלה, עם דיירי אגם הדרעק האלה מימין, שמאל, חרדים ומתנחלים, מישהו עוד חושב על פשרה? אני ממש לא. אני רק רוצה אוטונומיה לתל אביב. כל השאר ממש לא מעניין אותי.