דיקטטור ברפובליקת בננות
ביום חמישי בצהריים עזבת את ישראל, יחד עם הרעיה והפמליה והמזוודות והכביסה, כמו שהשאה עזב את איראן ב־1979. בניגוד לו, אתה תשוב. האם יש סיכוי שעד סיומו של יום הנישואים המפנק ברומא תבין מה עוללת ותנסה לחזור לעצמך? לחזור לשפיות? לחזור לרציונליות? לנסות לבלום בשנייה האחרונה, לפני התהום? האם תתנער, תחלץ את עצמך מהסביבה הכאוטית שלך, מהסיוטים, הביעותים והתככים שבהם הסתבכת, ותבין לאן אתה מוליך את ישראל?
אתה בן של היסטוריון ובעצמך היסטוריון חובב. יש לך תודעה היסטורית מפותחת, שהובילה אותך מילדות ועד זקנה. אז ברשותך, ביבי, אשאל שאלה: האם אתה כבר יודע מה יהיה משפטה של ההיסטוריה בעניינך? מה יהיה כתוב תחת הערך שלך? אני בטוח שכן. אתה יודע מה יהיה כתוב שם בדם, אש ותימרות עשן. ולא, זה לא מה שתכננת.
אני מאחל לך עוד שנים רבות ובריאות (בלי ציניות). אבל אני לא איש בשורות: את ההיסטוריה בעניינך לא יכתבו השופרות. לא ריקלין, לא מגל, אפילו לא ד"ר גדי טאוב. ההיסטוריה שלך לא תיכתב באנציקלופדיות. תמיד תוכל לאנוס מיליארדר כלשהו לרכוש עבורך אנציקלופדיה, אבל אין כבר אנציקלופדיות, ביבי. אז איפה תיכתב ההיסטוריה שלך? אפילו לא בוויקיפדיה. עד שתלך מאיתנו, גם היא תתיישן. אם תכננת לערוך "רפורמה" בוויקיפדיה, למנות את ברדוגו לעורך הראשי ולהכתיב לו את הערך "נתניהו, בנימין", הרי שגם זה לא יסתייע.
את ההיסטוריה שלך תכתוב האינטליגנציה המלאכותית. זה העתיד, והוא כבר כאן. את האינטליגנציה המלאכותית לא תוכל לרמות, ביבי. אין מאחוריה מיליארדר שאפשר להלך עליו קסם (אם נתעלם לרגע מאילון מאסק). היא מצוידת ביכולת להבדיל בין פייק לעובדות, לברור בין מציאות לדמיון. היא תכתוב את האמת.
אם כדור השלג והשנאה שלך ימשיך להתגלגל בקצב הנוכחי, הרי שזה מה שיהיה כתוב שם: בנימין נתניהו. נולד ב־1949 בישראל. בתקופתו, הפכה המדינה היהודית־דמוקרטית ליברלית למדינה לאומנית, פשיסטית, דתית ורדיקלית. נתפס כמי שפרם את המרקם האנושי, הפיץ את קיבוץ הגלויות והתיך את כור ההיתוך. בניסיונותיו להימלט מאימת הדין, החריב את המפעל הציוני, ביטל את הנס המדהים ביותר שאירע לעם כלשהו, התנקש בריבונות השלישית של יהודים במולדתם.
אני לא יודע מה תהיה שנת הפטירה שלך, ביבי, אבל אני לא בטוח שמקום הפטירה יהיה "ישראל". או שכבר לא תגור כאן (בן ניתאי, זוכר?), או שכבר לא יהיה איפה לגור כאן. הרי רעייתך איימה עלינו, בזמנו, בלשון הזו: "נעבור לחו"ל ושהמדינה תישרף". אז המדינה כבר נשרפת. שקלתם לעבור לחו"ל?
כדיקטטור ברפובליקת בננות, בדמדומי השלטון, מצאת את עצמך מנודה בתוך עמך. אני יודע כמה אתה אוהב להגיע לטקסי סיום צה"ליים. בשבועות האחרונים פחדת לבוא לטקס סיום קורס חובלים ולטקס סיום בה"ד 1. פשוט לא באת. בטח חלפה בראשך המחשבה להחליף בין משפחות הצוערים לחברי מרכז, כדי להימנע ממבוכות.
אחר כך יצאתם לסופ"ש מפנק בפריז. השבוע, רומא! בן דודך כתב כמה היא אוהבת את רומא. אבל קשה מאוד היה למצוא טייסים שיסכימו להטיס אתכם לשם, כשרומא בוערת. נאלצתם לרדת מבואינג 777 (למה צריך בואינג 777 כדי לטוס לרומא, למען השם???), להסתפק ב־737 ולהתחנן בפני טייסים שיסכימו להיכנס לקוקפיט. נאלצת לאלץ את שירות הביטחון הכללי וחיל האוויר לבצע תרגילי הטעיה ילדותיים עם מסוקים ומאבטחים כדי לרמות את בני עמך, שחסמו את כביש מספר 1, על מנת למנוע ממך את הגישה לשדה התעופה.
שאלת את עצמך איך יכול להיות שהגענו למצב הזה? איך יכול להיות שהמתורגמנית שנשכרה כדי לתרגם עבור האיטלקים את קשקושיך, תסרב לתרגם אותך, כי "לא אוכל להביט בעיניים של הילדים שלי"? ולמה אתה צריך לעמוד בהאנגר של התעשייה האווירית בפאתי נתב"ג ולארח שם את שר ההגנה האמריקאי, עם אותן קלישאות לעוסות בעניין האיראני, בעוד הסכנה הקיומית המיידית הנשקפת לישראל היא מה שעוללת לנו כאן בבית פנימה?