כשהאמריקאים מתפוצצים על ראש הממשלה, הם רואים לא רק את הבן, אלא גם את הבן גביר. האיש הזה, שנבחר כדי להחזיר את הביטחון האישי, מכלה את כל מרצו במאמץ לשלח את המשטרה במאות אלפי מפגינים שמהווים את עמוד השדרה של המדינה. כשזה לא מצליח, הוא מנסה לסכסך בין הניצבים למפכ"ל, להפקיע עוד סמכויות או סתם להלחיץ את המערכת.
בן גביר על דברי ביידן: "ישראל היא לא עוד כוכב בדגל של ארה"ב"
המשטרה תציג לבן גביר מתווה להקמת המשמר הלאומי
אחר כך בן גביר מדרבן את הפלנגות האישיות שלו, כנופיות לה פמיליה ודומותיהן, להפגין מול המפגינים. הוא יודע לאן יוביל הדרבון הזה. לאן שהוא הוביל במשך שנות דור: לכאוס, לאלימות ולאנרכיה. אבל הוא לא חושש מזה. להפך, הוא כמה לזה.
עכשיו הוא מקים לעצמו מיליציה פרטית. אנחנו מממנים אותה. כוח של מאות (קרוב לאלפיים) שוטרים מצוידים ומזוינים ומאומנים שישמש לטיפול בהפרות סדר. גם התסריטאי המטורלל ביותר לא היה מעלה בדעתו לכתוב סצינה כזו. איתמר בן גביר, עם עשרות ההרשעות והאישומים, האיש שצה"ל לא גייס אותו כדי לא להסתבך בעונשו, האיש שתלש את הסמל ממכוניתו של ראש ממשלה (שנרצח אחר כך), שהפעיל את נערי הגבעות ושיגר אותם לפעולות שהשתיקה יפה להן, שהפך דוכנים בשוק והפך את הפוליטיקה לשוק, מקבל מיליציה.
האמריקאים עוקבים גם אחרי זה. בשבע עיניים. השבוע חתם שר הביטחון יואב גלנט על צו מעצר מנהלי לשלושה פעילי ימין קיצוני יהודים, שעל פי החשד השתתפו ויזמו את הפרעות בחווארה. בן גביר מיהר לפגוש את הוריהם, לחזק את ידיהם ולהבטיח שיפעל לשחרורם המיידי. אין לדעת, אולי הוא, כמו ניסים ואטורי, ממשיך לחלטר בתפקידו הקודם, כפרקליטם של כל המופרעים, הפורעים והנערים? כך או אחרת, זה רחוק מלהצחיק.
אין להאשים את בן גביר. הוא פספס הזדמנות פז להוכיח שהוא בא בטוב, שהוא מתמקד בשליחות האמיתית, שהוא רוצה לשפר את תחושת הביטחון האישית, ובעט בה. האשם האמיתי הוא מי שמינה אותו. מי שנתן את המפתחות ליו"ש לשני הפירומנים הגדולים ביותר שיש לנו. עכשיו, הוא בן הערובה שלהם, ואנחנו שלו.
הטור המלא ב"מעריב סופהשבוע"