פיגועי טרור רצחניים, לצד שיגורי טילים בדרום הארץ וירי מסיבי של עשרות רקטות על יישובי הצפון, לראשונה מאז שנת 2006, אינם מותירים מקום לספק. מעבר לתחושת הזעם, התסכול וחוסר האונים, אירועים ביטחוניים אלה מהווים אינדיקציה להסלמה החמורה המתחוללת בישראל והנותנת אותותיה בכמה חזיתות בו־זמנית.
כבר עתה ברור כי מדובר במציאות ביטחונית חדשה ומורכבת, שבה איראן – הפועלת לרוב באמצעות "שלוחים" (proxies) ובראשם ארגוני הטרור חיזבאללה וחמאס – היא שדוחפת לעימות בארבע זירות: לבנון וסוריה, עזה, איו"ש וירושלים.
התבוננות כוללת מראה כי איראן מנצלת את השילוב הטעון בין חג הפסח והרמדאן, וכן את חולשתה של ישראל נוכח משבר המנהיגות הפוקד אותה, כדי לעודד ביצוע פיגועי טרור נגדה ולערער את היציבות הביטחונית האזורית. כמו כן, בעקבות המלחמה באוקראינה והתעצמות היריבות הבין־גושית, חל שינוי דרסטי ביחסי העוצמה ומאזן הכוחות העולמי. כל אלה משפיעים על מאבקי הכוח במזרח התיכון, בדגש על העימות הישראלי־איראני והסכסוך הישראלי־פלסטיני.
בתוך כך, הידוק קשריה האסטרטגיים של איראן עם רוסיה וסין, וחתירתה לצאת מבידוד כלכלי ומדיני, בין היתר תוך חידוש יחסיה עם מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית, משפיעים משמעותית על כוחה ומעמדה האזורי, וכן על מאזן העוצמה וההרתעה שלה מול ישראל. בנוסף, צמצום מעורבותה של ארה"ב במזרח התיכון והסתייגותו של ממשל ג'ו ביידן מהמדיניות הישראלית, לצד איתותיו בעניין חזרה למו"מ בסוגיית הגרעין האיראני, מהווים תמריץ עבור טהרן להחריף את מאבקה ב"ישות הציונית".
ללא ספק, מדובר באחת התקופות הסוערות והמסוכנות ביותר, המהווה "קריאת השכמה" מטלטלת עבור הממשל בישראל. תקופה המאופיינת בשילוב בין שינויים גיאופוליטיים עצומים, מצבי קיצון מדיניים ואירועים ביטחוניים חמורים המזינים זה את זה. תמהיל קטלני המחייב את ישראל לקרוא נכון את המפה ולהיערך מחדש, וזאת תוך הקרנת עוצמה ומנהיגות לצד חיזוק כושר ההרתעה ודימויה הבינלאומי.
יחסים מסוכנים
השלכותיה החמורות של המלחמה באוקראינה חורגות הרבה מעבר לגבולות אירופה. מעבר להפרת הסטטוס־קוו והסדר העולמי הקיים, מאבקו הרצחני של פוטין משפיע באופן קריטי על ארכיטקטורת הביטחון ומאזן הכוחות העולמי. כבר עתה מסתמן כי התחזקות היריבות הבין־גושית מקרינה על המתיחות ומאבקי הכוח המתחוללים במזרח התיכון, וכל אלה, בתורם, נושאים השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת.
התבוננות מערכתית מראה כי הסלמת המאבק באוקראינה הובילה לביסוס כוחה, מעמדה ועוצמתה הצבאית של טהרן, בעיקר נוכח חיזוקה של השותפות האסטרטגית בין רוסיה ואיראן, וכן תוך הידוק וחידוש קשריה של זו עם סין וסעודיה.
התבוננות מקרוב אף מאפשרת להבחין כי במקביל להבנות הבילטרליות בתחום המסחרי והאנרגטי, הנובע בעיקר מהצורך של מוסקבה וטהרן לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליהן (דוגמת החתימה על מזכר הבנות שיוביל להשקעה רוסית בפרויקטים של גז באיראן בהיקף של 40 מיליארד דולר), מסתמנים שיתופי פעולה נרחבים ביניהן בעיקר בתחום הביטחוני, הצבאי והמודיעיני, וזאת נוכח כשליו ומפלותיו של הצבא הרוסי בשדה הקרב.
כל אלה הובילו לשדרוג הקשר בין רוסיה לאיראן ל"שותפות צבאית מלאה", הכוללת בין היתר אספקה של מטוסי קרב רוסיים מסוג "סוחוי 35" לצד ציוד מתקדם להגנה אווירית (מערכות 400־S), טילים ומסוקי קרב הצפויים להישלח לאיראן בקרוב. כל זאת, בתמורה לאספקת מאות טילים בליסטיים לצד אלפי כטב"מים ומל"טים קטלניים (שאהד131 ו־136 ומוהאג'ר־6) שאיראן – שהתגלתה כמובילה עולמית בייצורם – סיפקה לרוסיה בחודשים האחרונים ושגרמו להרס תשתיות קריטיות ברחבי אוקראינה.
בנוסף, מקורות מודיעיניים בארה"ב חשפו כי בנובמבר 2022 נחתם הסכם חשאי בין השתיים להקמת מפעל שייצר כ־6,000 מל"טים איראניים ברוסיה, וכי איראן שוקלת לרכוש ספינות מלחמה רוסיות.
אם לא די בכך, לאחרונה פורסם כי איראן העשירה אורניום לשיעור של 83.7%, היינו רק כ־6% פחות מהרמה הדרושה לפיתוח נשק גרעיני. בעניין זה, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אף טען כי ייתכן שרוסיה תסייע לאיראן לשדרג את תוכנית הגרעין שלה. לנוכח כל זאת, קשה שלא להבחין בהתעצמות האיום הביטחוני האיראני, המעורר דריכות רבה ודאגה עצומה בישראל, כמו גם בארה"ב ובמדינות המערב.
מבחן יכולות
יחסי איראן־רוסיה מבוססים על קשת רחבה של מניעים משותפים ואינטרסים סותרים, לצד יחסי גומלין פוליטיים, כלכליים וביטחוניים מורכבים. כשהן מוּנעות מתוך איבה למערב וחותרות לכונן סדר עולמי רב־קוטבי, מוסקבה וטהרן אף מסייעות זו לזו להרחיב את מעגל השפעתן, וזאת תוך בלימת ההגמוניה האמריקאית ועקיפת הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליהן.
לדוגמה, מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, איראן – המתמודדת מול רוסיה על שוקי סין וטורקיה – מסייעת לה בהברחת נפט באופן לא חוקי תמורת תשלום המסייע לה בהמשך פיתוח תוכנית הגרעין (אף שלרוסיה אין אינטרס באיראן גרעינית) וכן במימון פעילות הטרור של ארגוני חיזבאללה וחמאס נגד ישראל.
בתוך כך, כבר עתה מסתמן כי צמצום המעורבות הרוסית בסוריה - שפירושו הקטנת התיאום מול ישראל, לצד החלשת ההרתעה הרוסית מול איראן וכוחות פרו־איראניים ושיעיים - מהווה הזדמנות עבור איראן וחיזבאללה לנצל את הוואקום הגיאופוליטי שנוצר כדי לבסס אחיזתם והשפעתם שם. כל זאת, לצד הרחבת אזורי השליטה לכיוון עיראק ולבנון וביסוס כוחו של הציר השיעי.
חרף חומרת מצבה הסוציו־אקונומי של איראן – אינפלציה בשיעור של 40% וצמצום הצמיחה מ־4.7% בשנת 2021 ל־2% בלבד השנה, כפי שעולה מתחזית קרן המטבע הבינלאומית, היא אינה פועלת עוד מעמדת חולשה ונחיתות, להפך.
אם לא די בכך, חיזוק קשריה האסטרטגיים של איראן עם סין (הסכם ל־25 שנה הכולל השקעות סיניות באיראן בהיקף של 400 מיליארד דולר) וחידוש יחסיה לאחרונה עם ערב הסעודית ומדינות ערב נוספות, מהווים תמריץ משמעותי עבור איראן לפעול לביסוס מעמדה, עוצמתה והשפעתה האזורית. כל זאת תוך ערעור היציבות והחרפת האקלים הביטחוני המתבטא כאמור בפיגועי טרור ובמתקפות טילים ורקטות נגד ישראל, המתחוללים בכמה חזיתות בו־זמנית ומהווים רק "יריית פתיחה" או "מבחן יכולות". תלוי בנקודת המבט.
בראייה אסטרטגית, מדובר במציאות ביטחונית מורכבת ביותר עבור ישראל. כבר עתה ברור כי "השטח בוער" ומדובר בשעת חירום קשה המהווה מבחן מנהיגות המחייב את השלטון לנקוט גישה אסטרטגית נחושה, פרגמטית ושקולה. כזאת המספקת מענה לצורכי הביטחון הקיומי, ובמקביל פועלת לביסוס כושר ההרתעה במסגרת השינויים העצומים במפת האיומים, לצד מאזן הכוחות האסטרטגי מול איראן וארגוני הטרור הפועלים בחסותה או בהשראתה.
על ההנהגה להבין כי מדובר בחלון זמן קריטי, המחייב את ישראל לפעול נכון כדי להימנע מתשלום מחיר כבד בשל ראייה מוטעית של המציאות החדשה. זה הזמן לפעול ביתר שאת כדי להעצים את היכולות הביטחוניות, להקרין עוצמה ואחריות כלפי הציבור, ובתוך כך לטפל בבעיה הביטחונית מהשורש.
אסור שמחלוקות פוליטיות ומתחים חברתיים יאפילו על עוצמתה של ישראל וישפיעו לרעה על עבודתם הקריטית של גורמי צבא ומערכות הביטחון. רק מדיניות אסרטיבית ופעילות צבאית ותקשורתית קוהרנטית וברורה יובילו לחיזוק חוסנה הפנימי, כוחה ודימויה הבינלאומי של ישראל.
דווקא בשעת משבר קשה זו, על הממשלה המכהנת להתעלות על עצמה ולשדר מסרים חדים וברורים כי ישראל – חרף המצוקות והכשלים הקיימים – היא מדינה חזקה ועוצמתית, היכולה לגבור על כל אויביה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים