זוכרים את מחאת האוהלים מיולי 2011, שכללה גם את מחאת הקוטג' של תנובה? מונופול החלב לא העז מאז להעלות את המחיר של קופסת קוטג', שעמד בכל אותן שנים על 6 שקלים. גרוש לא יותר.
זה לא עניין של מה בכך, כי הקוטג' הוא מוצר לא מפוקח ומסביב הייתה השתוללות מחירים. אבל בממשלת בנימין נתניהו השישית, שהבטיחה לטפל ביוקר המחיה, גם השיא הזה נשבר, ולראשונה מאז המחאה תעז תנובה לייקר את הקוטג' מעבר ל־6 שקלים, כי היא כבר לא מפחדת.
כינוס מושב הקיץ של הכנסת השבוע אפשר סוף־סוף לממשלת נתניהו להתחיל באיחור של ארבעה חודשים לטפל ביוקר המחיה. התקווה שהמהלך ינמיך את גובה הלהבות ויסיט את תשומת הלב מההפגנות נגד המהפכה המשפטית אינה אלא אשליה.
ההפגנות כבר הפכו להוראת קבע. אלא כשכרגיל, גם יוקר המחיה מטופל בצורה שלומיאלית וכולל פתרונות חלטורה. ועדיין זה לא מפריע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקונן ולטעון כי "התקשורת מנהלת נגדי מאבק ציני וקמפיין שקרי". לתקשורת נוספה גם ממשלת השינוי.
"הצלחנו לבלום את התייקרות החלב. זה לא היה פשוט לאחר ההתנהלות חסרת האחריות של לפיד וליברמן. למרות ההסכם שנחתם על ידי ליברמן, שגרר את הזכאות להעלאת המחיר, המחלבות הסכימו לפרוס את ההתייקרות", טען שר האוצר.
אלא שמדובר בסיפורי סבתא, או באנגלית האוקספורדית של שר האוצר "סיפורי גרנדמייזר". סמוטריץ' הפר ברגל גסה הסכם ממשלתי חתום עם המחלבות. ייתכן שאלה יפנו כתוצאה מכך לבית המשפט ואולי לא.
מה שברור הוא שבעידן שלאחר המהפכה המשפטית, כשהשופטים היו הופכים לשפוטים, לא היה סיכוי למחלבות לקבלת סעד משפטי הוגן. שום שופט בר דעת שמונה על ידי פוליטיקאי לא היה יוצא כנגד הממשלה שמינתה אותו. חלב על הזמן.
וחוץ מזה, סמוטריץ' הספיק לשכוח את המחמאות שהרעיף על אביגדור ליברמן, קודמו בתפקיד, בטקס חילופי השרים. זיכרונו בגד בו פעם נוספת לאחר שרק לאחרונה המליץ שהממשלה תפסיק לקטר על הקודמת ושתתחיל לקחת אחריות.
אז מי באמת מנהל קמפיין שקרי? והאם הממשלה הקודמת אחראית למצב? סיפור מעונות "חינם" לילדים בגילאי 0־3 סוקר השבוע בהרחבה לאחר שנשלף בעקבות קריסת הליכוד בסקרים. אלא שההתיימרות לקרוא לכך "מעונות חינם" היא מטעה.
במקרה הטוב הפתרון רלוונטי ל־25% מאוכלוסיית הילדים. שכבות הביניים הודרו מההטבה וזה עוד לא הכל, כי החינוך הוא לא באמת חינם. כדי לדעת את גובה הזכאות ואיך מקבלים את ההטבה יש צורך בכישורי רואה חשבון בכיר.
שר החינוך טען שמימון ההטבה כבר מופיע בספר התקציב ולא נדרשת הוצאה תקציבית נוספת. אני לא ידעתי על כך ולא ברור אילו דברים נוספים מוסתרים בספר התקציב שלא ידענו על קיומם.
בסוגיית ייקור מחירי מוצרי החלב שלף שר האוצר פתרון זהה שהוצע על ידי קודמו ליברמן: פריסת העלאת המחירים כמקובל בחברות כרטיסי האשראי, וגלגול ההעלאה העתידית לשר האוצר במשמרת הבאה.
גם בנושא מחירי הדלק המשיך סמוטריץ' את מדיניות קודמו לסבסד את הבנזין. אלא שבעוד ליברמן טיפל בבעיה בצורה מאולצת בגלל הקדמת הבחירות, לשר האוצר הנוכחי יש ארבע שנות כהונה שלמות להציע פתרון שורש ולא פתרון חלטורה. אז איך ממשלת השינוי אשמה ביוקר המחיה אם ממשלת נתניהו עושה בדיוק, אבל בדיוק, את אותו הדבר? סליחה, בעצם לא בדיוק.
יוקר המחיה מבחינת נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת הוא מחירי משקאות הקוקה־הקולה המזיקים, שהפכו מבחינתם למוצר צריכה בסיסי, או ביטול המס על משקאות ממותקים. הם כבר הפכו את קוקה־קולה לנושא הכי דחוף לטיפול ופתרו את בעיות יוקר המחיה של רופאי השיניים.
שר האוצר אינו פועל בחלל ריק. הוא הביא לכנסת תקציב מהגיהינום. הנחות העבודה על הכנסות ממסים נדיבות להחריד. גם ההערכה שלפיה הגירעון יעמוד על 0.8% בלבד היא אשליה שתתנפץ בקרוב.
גורם בכיר באוצר העריך שהגירעון בפועל עשוי להגיע ל־3% מהתוצר, ובמקביל המפלגות החרדיות דורשות פיצוי נוסף על דחיית חוק הגיוס. אם לבכירי האוצר יש ביקורת, היא מושמעת בחדרי חדרים ובחרדת קודש.
חלקם, כמו מנהל רשות המסים, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון והביטוח, הכלכלנית הראשית באוצר ועוד, ממילא בדרך הביתה. לחברי ההנהלה אין עניין להתעמת עם השר שסופר אותם פחות ופחות.
הם הופתעו מההכרזה במסיבת העיתונאים בנושא המעונות. גם ההצעה לעדכון התקציב הדו־שנתי והבאתו להצבעה בכנסת במקרה של חריגה מהותית, נדחתה על הסף. אין לקנא בשר האוצר, שנאלץ לגלות גמישות של רקדן בלט בבולשוי כדי לשרוד.
מצד שני, אסור לו להתייפח ולהאשים את התקשורת או את הממשלה הקודמת בתחלואים שהאחריות הישירה עליהם היא של הממשלה הנוכחית. למשל, קיים קשר ישיר בין הירידה בהכנסות ממסים לבין המהפכה המשפטית, שבשלב זה אינה יוצאת אל הדרך. למשל, האזהרות להפחתת דירוג האשראי רשומות בטאבו על שם ממשלת נתניהו. תקציבי החרדים המוגדלים ללא לימודי ליבה, הסחבת הבלתי נסבלת בטיפול בשוק הדיור והמשך עליית המחירים – כולם באחריות הממשלה הנוכחית.
2. שוק הדיור לאן
אחת התעלומות הכלכליות וסימני השאלה של החודשים האחרונים היא לאן הולכים מחירי הדיור. האם המחירים אמורים לעלות, כפי שחוזים מרבית החזאים, או שאולי צפויה התרסקות מפוארת של מחירי הדיור?
אז בשורות הבאות אנסה לפזר במקצת את הערפל. מרבית ההערכות הן עדיין שמחירי הדיור עומדים לרדת. מעידים על כך כאלף עדים נתוני מדד חודש מרץ, שם המחירים ירדו ב־0.2% ומחירי הדירות החדשות ירדו בצורה חדה יותר. נתון נוסף שלגביו אין כלל ויכוח הוא הירידה החדה בהיקף המשכנתאות, מה שמעיד על בריחה מהשוק.
אבל גבירותיי ורבותיי, מהפך: ביצועי המשכנתאות במרץ 2023 כבר היו גבוהים ב־18% לעומת פברואר. חודש אפריל צפוי אומנם להיות חלש למדי בשל החגים וההיקף יגיע ל־4.5 מיליארד שקל, אך בבנקים כמו לאומי מעריכים שבמאי וביוני המשכנתאות יגיעו ל־6.5 מיליארד שקל, וזה כבר מעיד על חזרה מסוימת לנורמליות. עליית הריבית הביאה לבלימת מחירים מסוימת ולעצירת פיזור המשכנתאות.
אלא שבבנקים כמו מזרחי טפחות (שהוא גדול הבנקים למשכנתאות) ובלאומי מעריכים שהמגמה עומדת להשתנות. ירידה המחירים תיבלם ובאזורים מסוימים אף תתחדש עליית המחירים. מה מוביל את קציני האשראי בבנקים אלה למסקנה לא פופולרית זאת?
ההסבר מפותל, אבל בשורה התחתונה הגיוני. תהיו איתי רגע. למרות עליית הריבית הרצחנית בתוך שנה (מ־0.1% ל־4.5% לשנה) ההלוואות נפרעו כסדרן ולקוחות לא קרסו, בין השאר בזכות מִחזורי ההלוואות ופריסת מועדי ההחזר.
מִחזורי ההלוואות הוכפלו במרץ ל־1.3 מיליארד שקל. התקופה הממוצעת של המשכנתאות התארכה כמעט בשנה ל־24.5 שנים. במשכנתאות בריבית שקלית קבועה תקופת ההחזר גדלה ביותר משלוש שנים ל־23.5 שנים. אז נכון, עליית הריבית הוסיפה בתוך שנה להחזר המשכנתה כ־1,000 שקלים בממוצע, אבל מה שמיתן את המכה הוא כאמור פריסה מחודשת של ההלוואות.
בנקאי בכיר אמר לי שהוא ישן טוב בלילה ושאין שום סכנה לבעיה בהחזרי המשכנתאות. "להפך", הוא אומר, "בשבועות האחרונים יש גידול בהתעניינות במשכנתאות מתוך הערכה שהריבית לא תרד לפחות בשנה הקרובה. קבלנים אומנם יוצאים במבצעים כמו פריסת נוחה של התשלומים עבור הדירה, אבל מרביתם מחזיקים מעמד ולא מורידים מחירים. במקביל מחירי השכירות ממשיכים לטפס, כך שהאלטרנטיבה מתייקרת ולכן לקוחות מאבדים את הסבלנות".
לקוחות מתחילים לרדת מהגדר בין השאר בגלל הירידה החדה בהתחלות הבנייה. אורי יוניסי, חבר הנהלת בנק לאומי והאחראי על תחום המשכנתאות, אומר בפירוש: "אנחנו נמצאים בשוק עם ביקושים כבושים ואז עלול להיווצר מצב שבו שוב נראה עליות מחירים. בשוק חסרות עדיין 100 אלף דירות מבחינת התחלות בנייה ו־203 אלף דירות לגמר בנייה. אנחנו לא בנקודת איזון, ויש עודף ביקוש ולכן נמשיך לראות לחץ על המחירים".
כשאני שואל מדוע לא לחכות שהמחירים ימשיכו לרדת, הוא מסביר כי "בכל חודש שעובר, הציבור מפנים יותר ויותר ומכיל את המצב החדש. הישראלי המצוי הוא בתרבות של בעלות על דירה, במיוחד כשחלופת השכירות מתייקרת מחודש לחודש. ישראל אינה ארה"ב או קנדה, שם לא קיים מחסור בדירות. הריבית תעלה אולי עוד פעם אחת, ולפי מיטב הערכתי המחירים ייבלמו".
אז בוא תנסה להעריך לפי מיטב ידיעתך וניסיונך מה הולך לעבור על שוק הדיור והמשכנתאות בחודשים הקרובים.
"אני יכול לומר לך שלפי הנתונים בסניפים, קצב ההתעניינות בקבלת משכנתאות חדשות גבוה פי שניים ממה שראינו עד לפני רבעון. לחלק מהלקוחות שווה למחזר את ההלוואות. לקוחות מפנימים את המצב ומבינים שהריבית לא תרד בשנה הקרובה ולכן אין טעם לחכות.
"מחירי הדירות ישתנו באופן דיפרנציאלי. אם בתל אביב הם לא יעלו, אז ייתכן שבבת ים ובראשון לציון נראה עליות. אני מעריך שעד סוף השנה לא תהיה ירידת מחירים כל כך חדה כמו שמעריכים, בוודאי לא של 10%".
3. רגולציה חונקת
חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים, ביקשה להתמודד על תפקיד יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט ולהחליף את שאול קוברינסקי, היו"ר הפורש בסוף השנה. מדובר במינוי שעליו נהוג לומר מתאים כמו כפפה ליד. בר מכירה את המערכת הבנקאית על בוריה.
היא שימשה בעבר כמנהלת הסיכונים הראשית בבנק לאומי ובתפקידים בכירים אחרים. היא הייתה מוכנה לוותר על השכר המפנק בתפקידה הנוכחי, המשנה למנכ"ל חברת הפינטק איטורו, רק כדי להגשים את החלום המקצועי שלה, אבל בדיסקונט אין עם מי לדבר.
ומדוע בר לא תגשים חלום? מכיוון שהמפקח על הבנקים יאיר אבידן לא אישר את הגשת מועמדותה לדירקטוריון הבנק ומנע את קידום המינוי. העילה הפורמלית היא "זיקה מהותית": אחיה יאיר בר טוב מכהן כדירקטור בכלל ביטוח. ומה הקשר בין כלל ביטוח, בנק דיסקונט והמינוי של בר? פשוט מאוד.
כלל ביטוח מחזיקה במעט יותר מ־5% ממניות דיסקונט, ומכיוון ששני הגופים הם ללא בעל בית (בעל גרעין שליטה), קידום המינוי טורפד. לו בשני הגופים היה בעל בית פרטי, המינוי היה מאושר ללא כל טריקים או שטיקים.
אבידן, שעומד בפני סיום תפקידו, יכול היה גם כך לאשר את המינוי. בפניו הוצגו שתי חוות דעת משפטיות. הראשונה היא של עו"ד דליה טל, לשעבר היועצת המשפטית של בנק ישראל ושל בנק לאומי.
האחרת היא של עו"ד אברמי וול, שותף בכיר במשרד עו"ד פישר. בשתי חוות הדעת נקבע חד־משמעית שאין מניעה למינויה כיו"ר דירקטוריון והזיקה הקיימת לכאורה בין כלל ביטוח לבנק דיסקונט אינה מגיעה לרמה של ניגוד אינטרסים ואינה מהותית.
אלא שהמפקח החליט שלא לאמץ את חוות הדעת, כי חשש מעמדתה של טידה שמיר, היועצת המשפטית הדווקנית של בנק ישראל. כשבר שימשה כמפקחת על הבנקים, מערכת היחסים בינה לבין שמיר לא הייתה תקינה, בלשון המעטה.
אבידן חשש שאישורה של בר יטורפד על ידי שמיר, מה שעלול לגרום למבוכה ולכן לא לקח את הסיכון. בר, ששקלה תחילה להיאבק ולהתמודד בכל מחיר, החליטה בסופו של דבר לסגת. לזה מתכוונים כשאומרים בירוקרטיה או רגולציה מסובכת מצד פקידים המתעניינים באותיות הקטנות.
אגב, פתרון אפשרי של הפלונטר היה באמצעות פרישתו של האח בר טוב מדירקטוריון כלל ביטוח, אבל האחות הנאמנה החליטה לוותר לטובתו. כך יוצא שדיסקונט איבד מועמדת מצוינת כיו"ר. סביר להניח כי בסופו של דבר יימצא יו"ר מתאים. זה יכול להיות ד"ר משה ברקת, המפקח על הביטוח לשעבר; אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים; או יודפת הראל בוכריס. כולם טובים וראויים.
4. פרופר צודק
דן פרופר, יו"ר הדירקטוריון לשעבר של ענקית המזון אסם נסטלה, מכיר את התעשייה הישראלית בכלל ואת שוק המזון בפרט לעומק. בעבר שימש כנשיא התאחדות התעשיינים. למרות פרישתו מאסם בסוף 2022, הוא עדיין מעורה בנעשה מאחורי הקלעים.
פרופר בן ה־82 משמש כיום כחבר בדירקטוריון יזמית הנדל"ן הבינלאומית ויתניה הרשומה למסחר בבורסה, שם הוא גם מושקע אישית. בנוסף הוא משקיע במיזמים פרטיים.
תשובתו לשאלתי בנוגע לעליית מחירי המזון אינה מפתיעה: "ההתייקרות נובעת מדברים אובייקטיביים כמו עליית מחירי חומרי הגלם בעקבות המלחמה באוקראינה, בעיות האקלים ובעיקר מהיחלשות השקל מול המטבעות הזרים והדולר, והיא בהחלט מוצדקת".
אבל מה שעמד השבוע על הפרק נגע להתייקרות חסרת תקדים של עד 16% במוצרי החלב. האם יש לכך הצדקה?
"התייקרות החלב נובעת בראש ובראשונה ממבנה לא יעיל של שוק החלב. מדובר במבנה מועצת החלב וברפתות הקטנות, שמפסידות בהשוואה לגדולות על אותו מחיר גולמי. גם ההשוואה למחירים באירופה אינה נכונה, כי המדינות באירופה מסייעות במישרין לחקלאים כדי למכור את התוצרת במחיר סביר".
"בישראל, במקום לסייע לחקלאים, מגלגלים את ההתייקרויות כולל ההגנה במכסים על הצרכן. פיקוח על מחירים אינו עוזר. המבנה הלא יעיל עובר למחלבות, שאינן אשמות במחירים. הן משועבדות למחיר החלב הגולמי שמתייקר. למשל יבוא הגרעינים בחו"ל להאכלת הבקר התייקר, וזאת אחת הסיבות לייקור החלב הגולמי. בסופו של דבר רק הצרכן משלם את מחירי עליית החלב הגולמי. המדינה לא רצתה להתערב ובורחת מאחריות".
אז מה המדינה צריכה לעשות כדי לפתור ולו גם חלקית את יוקר המחיה, לפחות במוצרי המזון?
"אני מעלה כאן הצעה שכבר הועלתה בעבר הנוגעת לטיפול במחירם של מספר מוצרי יסוד כמו מים, לחם, חלב, ביצים, אורז. צריך להגדיר מראש רשימה של חמישה־שישה מוצרי יסוד שהצרכנים בשכבות האוכלוסייה 1־3 צורכים בצורה מאסיבית ולבטל עליהם את המע"מ.
"המהלך יוריד מיידית את המחיר על מוצרים אלה ב־17%. אני לא מדבר על שאר המוצרים. זה המהלך המינימלי הנדרש להורדת יוקר המחיה לשכבות החלשות. זה אבסורד שעל כוס מים שאתה שותה צריך לשלם מע"מ של 17%. אבל לצערי הרב לממשלה אין אומץ לעשות את זה".
ומה המצב במדינות המערב?
"באנגליה לדוגמה יש פטור ממע"מ על מוצרי מזון, אבל מי שאוכל במסעדה משלם מע"מ מלא וזה הגיוני. למשל במדיניות ה־OECD המע"מ הממוצע על מוצרי מזון עומד על 7%־8%, וזה קצת למעלה משליש לעומת ישראל. אני לא מבין, האם התקשורת והפוליטיקאים לא רואים את זה? מדוע הם בוחרים לתקוף רק את יצרני המזון?".
כי הטענה היא שיש יצרנים שמגזימים ומנצלים את המצב למחירים מופרזים.
"ייתכן שאצל יצרנים מסוימים יש הגזמה, אבל אצל מרבית היצרנים שאני מכיר המחירים מוצדקים. ניקח לדוגמה חברת ציבורית כמו דיפלומט, שמתכוונת להעלות מחירים. אני לא מכיר אותה מספיק טוב, אבל אפשר פשוט לבדוק את הדוחות הכספיים".
"לפי הדוחות הרבעוניים אפשר יהיה לדעת אם הם מגזימים במחירים או שרווחיותם סבירה. לפי התוצאות תוכל להבין מדוע הם מעלים מחירים. ברור שהעלאת המחירים נובעת מעליית חומרי הגלם, החשמל והתחזקות הדולר, ולא מחזירוּת".
האם התערבות האוצר בקביעת המחירים כפי שנעשה השבוע לגיטימית בעיניך?
"האוצר התעורר השבוע ברגע האחרון וזה תמיד גרוע, ואני לא מבין אילו עיסוקים חשובים מנעו טיפול מיידי במשבר מחירי החלב. ההחלטה למנוע מהמחלבות את מלוא ייקור מוצרי החלב זה פתרון נוראי של הפרת הסכם. איזה לקח יכולים ללמוד בבתי הספר המנהלים הצעירים? האם
גם להם מותר יהיה להפר הסכמים? מהלך זה הוא אחת השעות הקשות של המגזר העסקי.
"הפרת הסכם בעיניי היא חטא. אם אתה חותם ומתחייב, אתה חייב לקיים. בעולם המסחרי־עסקי זה לא היה עובר, ואף אחד לא היה חותם איתך בעתיד על הסכם. תראה לי מדינה אחרת בעולם המנצלת את כוחה להפרת הסכם, חוץ מהמדינות הטוטליטריות".
האם בזמנך כיו"ר אסם לחצו עליך לבטל כוונה להעלות מחירים?
"אני יכול לומר לך שב־12 השנים שחלפו מאז 2011 אסם העלתה מחירים פעם אחת בלבד ובצורה צנועה של פחות מ־5%. בשנים האחרונות אכן דיברו איתי שרי אוצר כמו משה כחלון לא פעם ולא פעמיים כדי למנוע העלאת מחירים".
"הגענו להבנות הוגנת. כך למשל הייתה הבנה שלא נעלה מחירים אם יפחיתו מכסים על חלק מחומרי הגלם, וזה באמת קרה. המכס ירד וספגנו את עליית המחיר שתכננו. זה נעשה בהסכם ולא בשיחות של לחץ או איומים".
אתה מכיר היטב את הזירה העסקית הבינלאומית. איך מתקבלת שם ואצלך המהפכה המשפטית?
"אני נמצא בהפגנות במוצאי שבת ודי בציון העובדה הזאת כדי להביע את יחסי למהפכה. אני בן 82 ורוצה לוודא שהנכדים שלי יחיו בדמוקרטיה ולא בדיקטטורה".