אימפריה עאלק: ביבי יודע שאי אפשר לסמוך על הממשלה שלו | רון קופמן

אז עומדים ראש ממשלה ושר ביטחון, ומסתלבטים עלינו. הם סוקרים הישגים טקטיים מול ערימה של כנופיות קטנות בעזה: הרגנו כך, השמדנו כך, הם מצטערים על זה, לא ניכנע לטרור, הישג עצום שחמאס לא השתתף בירי לעבר ישראל (אבל סיפק לוגיסטיקה לאח הדפוק שלו, גא"פ), הג'יהאד האסלאמי יידרש לזמן רב כדי למלא את החסר בשרשרת הפיקוד אחרי החיסולים שלנו...

וואו, אנחנו אימפריה. יחסי הכוחות בין גא"פ לישראל שקולים לכוח של פיל או קרוקודיל, מול נמלה לא מפותחת במיוחד. אז על מה דברי הרהב? על 20 סבבים של ירי מהרצועה? על 20 שנה שבהן יישובי "חוטף" עזה חיים במרחב מוגן? על ילדים ונערים ביישוביי העוטף שמפתחים מחלות בגלל פוסט־טראומה והתקפי חרדה? על התקף חרדה של אגם הדרעק והחברה בישראל בגלל 36 שעות של דממה עזתית, אחרי החיסול המבורך של מפקדי האזורים של גא"פ, שאחד מהם היה מבוקש כאן 19 שנה?

ממה קולקציית האפסים שלנו מתפעלת? מהניצחון של ביבי על נער הטיקטוק? על המידור המבורך שהטיל ביבי על כל ערימת הכלומה ומאומה שלו, שהשתתפותם בדיונים הייתה מסכנת את שלום הלוחמים בפרט, ואת ביטחון המדינה בכלל? אם ביבי לא סומך עליהם (ובצדק!!!), מדוע הציבור צריך לסמוך עליהם? הרי ביבי, כמו רוב הציבור, יודע שכל הערימה בממשלה לא מסוגלת לכלום ושום דבר.

ואחרי הטקטיקה המהוללת שכנראה תהיה חומר לימוד משובח ברוב צבאות העולם (בכל זאת פגענו להם בול בפוני, לא כמו האמריקאים שמשמידים שכונה בכל סיכול ממוקד), עולה השאלה המתבקשת: מה עם האסטרטגיה? לאן הולכים עכשיו אחרי הפסקת האש הקרובה? כבר לא יירו על יישובי עוטף עזה? באשקלון, אשדוד ובבאר שבע אפשר להרגיש בטוחים, שזהו, נגמר? הרי בעוד חצי שנה ניאלץ לחסל עוד איזה טמבל עם טילים בעלות של 200 דולר, וגם את המפקד שלו, שיסתתר בארבע דירות. על מי אנחנו מסתלבטים כאן, על עצמנו?

במקום להתרברב, הייתי מצפה מראש הממשלה בנימין נתניהו שיאמר לנו את האמת בפנים: אזרחי ישראל, זה המצב והוא לא משתנה. לצערי, עוטף עזה ימשיך לחיות תחת טרור, ובמקביל גם חלק מיישוביי הדרום. התעשייה הפורחת ביותר ברצועת עזה היא טרור. חיים מזה מאות אלפים בתפקידים שונים, במימון קטאר ואיראן. בלי טרור, עזה גוססת בתוך שנה, כי לא יהיה כסף. זהו, פשוט לגמרי, גם מובן וניתן להערכה. אבל האמת היא הרי המלצה בלתי מחייבת אצל כל דייר באגם הדרעק.

כל אדם במדינה ששירת בצה"ל, מכיר מישהו שמכיר מישהו, שהוא קודקוד. מספיקים רסיסי אמת מהקודקודים כדי לגבש דעה. והדעה הרווחת היא שביבי לא בדיוק מר ביטחון, אף שהוא אוהב לעסוק בביטחון. הוא לא מר ביטחון, כי חצי מהמדינה אינה בטוחה – וזו לא התמודדות בין צבאות – זו התמודדות בין צבא לכנופיות.

אפילו הבן שלי, גיאצ'ו הצדיק, ילד בן רבע ל־11, יודע שזה פארש. האזעקה בגבעתיים תפסה אותנו באימון שלו בבריכה של יוסי. אני נמנמתי במים על מצופי אטרייה, בעוד יוסי אימן את הילד. לא שמעתי את תחילת האזעקה, גיאצ'ו הגיע אליי: "אבא, אזעקה. בוא מהר למקלט". יוסי ואני הבטנו אחד בשני, והוא אמר: "יאללה, בוא, בשביל הילד". והלכנו עירומים ויחפים למקלט של בית הספר אורט טכניקום הסמוך.

גיאצ'ו לא היה בלחץ. במקלט היו גם שלושה כלבים, שהאזעקה טמטמה אותם, אז הוא היה עסוק בלהרגיע אותם באמצעות ליטוף. חיכינו עד שהמורה האחראית תאשר לנו לצאת, וחזרנו לבריכה.
"אבא, אני רעב, קח אותי לאכול", ביקש הצדיק. נרגעתי, כי הוא שכח מהאירוע. אבל טעיתי קצת, כי רק נכנסנו לאוטו, והוא פצח במבול שאלות.
"אבא, למה חמאס רוצים להרוג אותנו?"
"אין להם משהו אחר לעשות, גיאצ'ו", השבתי לו. "הם מקנאים בנו, כי אנחנו חיים טוב, יש לנו הכל, אפילו אימונים אצל יוסי בבריכה. והם נורא עניים, כי השלטון שלהם מפחיד אותם, שאם לא יילחמו בנו, יהיה להם רע מאוד. כל עוד הם נלחמים, הם מקבלים כסף, שיהיה להם מה לאכול. הבנת?"
"כן, אבא הבנתי. אם אתה אומר שאצלנו הכל טוב, אז למה אתה לא אוהב את ביבי? כל פעם שהוא מדבר, אתה מחליף ערוץ בטלוויזיה או ברדיו באוטו".

התפוצצתי מצחוק, על הדקויות שהילד שם לב אליהן. "גיאצ'ו, אני לא אוהב שום ממשלה. בגלל זה אמא לוקחת אותך להצביע, כי אותי זה לא מעניין. מאז שהייתי קצת יותר מבוגר ממך, הפסקתי להאמין לממשלות, כי מה שמעניין את האנשים שעובדים בממשלה, זה רק עצמם. הבנת?".
הוא ענה שהוא הבין. ואז ביקשתי ממנו שישחק בטלפון, עד שנגיע למסעדה. "רגע, אבא. תיקח אותי למסעדה שהלכנו עם אמא, על הים, קראו לה 'טורקיז', נדמה לי", אמר.

רציתי לצחוק, אבל חייבים להטמיע בצדיק קצת ערכים. "ל'טורקיז' תלך עם אמא, כי היא אוליגרכית. עם אבא אתה הולך לאכול שניצל וספגטי, טרי וטעים, במסעדה של פועלים. אבא פועל, תזכור את זה, בכל פעם שאתה סוחט אותי".

הוא לא השתכנע וטלפן לכיפוש. "אמא, אבא מתקמצן עליי. הוא רוצה לקחת אותי למסעדה של עניים, וזה אחרי שירו עליי טילים. מתי את באה הביתה? אני אתאפק ברעב, עד שתבואי".
כיפוש ואני התפוצצנו מצחוק. "גיאצ'ו, לא מסעדה של עניים, אלא מסעדה של פועלים. זה אוכל הכי טוב וטרי, סמוך עליי, יהיה לך טעים".
הוא התרצה, אבל המשיך להקשות עליי בשאלות. "מה הייתה המלחמה הכי ארוכה שהיית בה כאשר היית ילד כמוני, אבא?"
עניתי לו שבמלחמת ששת הימים הייתי בן 8 וביום כיפור הייתי בן רבע ל־15, והיא נמשכה חצי שנה.
"וואו אבא, חצי שנה? זה המון זמן".

המשכתי לספר לו שבששת הימים סבא יוסק'ה היה במילואים 42 יום, ואני זוכר כי ספרתי כל יום. וביום כיפור סבא יוסק'ה כבר היה זקן, אז לקחו אותו להג"א.
"מה זה הג"א, אבא?"
שוב הסברתי שזה כמו פיקוד העורף היום, אבל פיקוד העורף הרבה יותר משוכלל, עם הרבה אנשי מקצוע, ולא כמו סבא יוסק'ה שהייתה לו רק משרוקית.
חשבתי שסיימנו, אבל הוא חשב אחרת. "אבא, כמה עולה טיל שלהם וכמה עולה טיל שלנו עם הכיפה?".
שוב התפוצצתי מצחוק. "שלנו עם הכיפה", והסברתי לו שבעזה אין מפעלים של נשק, אלא רק בתי מלאכה קטנים בשביל קסאם. שהאיראנים מעבירים להם את הטילים המשוכללים יותר, מתחת לאדמה. ובכל פעם שאומרים בטלוויזיה שהשמדנו להם תשתיות, זו מסגרייה עם שתי מחרטות וכרסומת. הוא לא כל כך הבין, והתעקש על הכסף. אמרתי שאיני יודע כמה עולה טיל שלנו.
"גיאצ'ו, בוא נתקשר לסבתא, לראות איך היא הרגישה באזעקה".
הוא הגיב שהוא לא ממליץ. "אבא, היא תחפור לך".

אבל התקשרתי. "אמא, הכל בסדר?"
"כן רוני, הכל בסדר. יש לי בקשה אליך. תבקש מהחברים שלך העראברים לא לירות בין 2 ל־4, כי אמא שלך ישנה בשעות האלה".
שאלתי אם היא ירדה למקלט. "תגיד לי, אתה השתגעת? 90 שנה לא נכנסתי כאן למקלטים, אז עכשיו אתה רוצה שאני אתחיל? אני לא פוחדת מהעראברים שלך. אם הם רוצים להרוג אותי, שיבואו לפה, ויביטו לי בעיניים. לא מתוך מערה או בור לירות רקטה שלא שווה כלום".
"טוב אמא, אני רואה שאת בסדר גמור, יאללה ביי".
"ביי, שמרו על עצמכם, ואל תפחדו מכלום, הם לא ינצחו אותנו".
גיאצ'ו התערב. "סבתא, את שוב חופרת. הגענו למסעדה, אני רעב. ביי סבתא".
היא גם התלהבה מהנכד שלה, שכמו בכל יום, גם עם טילים, מרוכז רק בצרכים שלו, וזה מה שמעניין אותו.
לפעמים אני מקנא בו שהוא ילד, שמסדר לעצמו בראש מה חשוב, ובעיקר מה לא חשוב. מצד שני, יש לו פה עוד ימבה זמן לסבול פה, את כל הממשלות שיהיו פה, אבל המצב יהיה ממש אותו הדבר.

ועכשיו קצת פירות טריים לשבת, שהקפדנו לגדל באמצעות טמטום אורגני, בלי שימוש בכימיקלים. הכל גדל באמצעות אור השמש ומיים קדוישים, כמובן באדמה המובטחת.

• שר הטיפשורת, שלמה קרעי: "מי שלומד בישיבה בגיל הגיוס משרת שלוש שנים את מדינת ישראל, בהגנה עליה בלימוד התורה. זה שירות חשוב למדינת ישראל".

איזה יופי זה, באמת. זה פתוח גם לחילונים שרוצים ללמוד תורה שלוש שנים, לקבל קצבאות יפות, במקום להתגייס לצה"ל? כי אני שוקל את ה"הגנה הזו על מדינת ישראל" בשביל הצדיק שלי, שאמור להתגייס בעוד שבע שנים. אין לו המעמד של עלוקה על הקופה הציבורית, נעבעך, אז הגיע הזמן שיהיה לו.

• אלמוג כהן, מומחה לפנקייק: "כשהייתי בשדרות, לא ירו רקטות. הם הבינו שאם הם יורים – זה לעבר חבר כנסת".
באמת סוג של עילוי, נזר הבריאה ממש. דבי ביטון גרה בשדרות, עמיר פרץ גר בשדרות, חיים ילין גר בבארי, אלון שוסטר גר במפלסים, אילנית סוויסה גרה בכפר עזה. אבל כנופיות הגא"פ נורא חששו מהעילוי אלמוג, אז הן חיכו שיעזוב את העיר.

• גלית דיסטל אטבריאן: "אי אפשר במושב כנסת אחד לעשות מלחמה של 40 שנה התבוססות שמאל. זו מסקנה די מפתיעה שהגענו אליה. המשטרה והצבא לא קשובים אלינו. היו קִנים של שמאל ושמאל רדיקלי שחיכו לקריאה של ברק ויצאו לאור...".
לאישה הזו אין דם בגוף ולא בושה בפרצוף, להיות שרה בממשלה של כל מדינת י־ש־ר־א־ל עם ערימה של מנטרות על גבול הטמטום. מי צריך BDS כשיש את גד"א?

• הרב הראשי, ישראל לאו, מצא פתרון לניצחון על האויב: "להרבות בתפילה ובאמירת פרקי תהילים בשעה זו. בשעה שעם ישראל כולו נמצא בצרה, זה הזמן להרבות באחדות, לישא תפילה לשלומם של כל תושבי הארץ, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ולקרוא פרקי תהילים".
הציבור שלו לא מאמין בהגנה על הארץ, הוא מאמין יותר בלהתנדנד על הסטנדר. יש את החילונים שעושים הכל בשבילם: גם שירות צבאי, גם דואגים לפרנסה לאברכים.

• הדרוזים שולחים רמז לבאות: מטען חבלה התפוצץ בקברו של רבי ישמעאל הכהן, בכפר הדרוזי סאג'ור בגליל המערבי. על פי החשד מדובר בתג מחיר דרוזי, על תקיפת המאבטח במירון לפני שבוע.

כבר שכחו כאן, אבל כאשר ארגון טרור חטף גופה של צעיר דרוזי שנהרג בתאונת דרכים בג'נין, מילואימניקים דרוזים חטפו שלושה תושבים מכפר פלסטיני, ואיימו לחטוף עוד 50 ולשלוח אותם חזרה, עם איברים מפורקים. גופתו של הנער הוחזרה למחרת.

אני לא משוכנע שזה טוף לג'מעה שתקפה את שני המאבטחים הדרוזים, להתחפש לארגון פשע. כי אם העדה תחליט שצריך להחריף את הנקמה, כל הערימה היהודית הזו תעבור להתגורר בבית לוינשטיין בשנים הקרובות.

נכון שחוק הלאום קבע שהדרוזים הם סוג זי"ן בכתריאליבקה שלנו, אבל לא כדאי לשחק איתם. אני שירתי ביחידה על טהרת הדרוזים בלבנון הראשונה, אני יודע מה הם מסוגלים לעשות. יהודים לא יכולים להגיע לרמת הנקמה והביצוע שלהם. זה בדוק.

• חבר שלי בטוויטר, שמזדהה בכינוי "יגון תוגתי": "אני מבוגר מספיק כדי לזכור שרק לפני כמה חודשים הביביסטים הסבירו שהג'יהאד האסלאמי הוא ארגון קיקיוני, שאין להתרגש ממבצע החיסול של פעילים שלו".
זה כמובן קרה בממשלת השינוי.

• בעקבות המצב הביטחוני, הקרן למורשת הכותל הזמינה את תושבי הדרום להצטרף למגוון סיורים חווייתיים באתרי מנהרות הכותל המערבי, ללא שום עלות. כשהחרדים מתחילים להפגין נדיבות, אין להם מתחרים. הכותל הוא שלהם, הם גם כבשו אותו במלחמת ששת הימים. אבל זה לא מפריע להם לעשות ביזנס מהקיר הקדוש ביותר לעם היהודי.

• עמיחי שיקלי מתפאר בהישגים שלו: "לראשונה מאז הקמת המדינה, הממשלה אישרה היום להכיר בחובתה של מדינת היהודים להכיר ולהנציח את נפגעי פעולות האיבה שנרצחו בעולם. הממשלה אימצה היום את הגדרת הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה. הממשלה החליטה לשקם את שומרון המקראית, בירת ממלכת ישראל הקדומה. ממשיכים לעבוד למענכם".

וואללה, עמיחי. אולי לפני שאתה מארגן הכרה לכל היידעלך בעולם, תארגן הכרה לנכי צה"ל, פגועי הלם קרב, שאגף השיקום מתעלל בהם? איזה יופי שאתם מתארגנים למאבק באנטישמיות ובשימור זכר השואה. אולי כדאי שלפני הטיולים בחו"ל שנועדו לשמר את זכרם, תקדישו כמה לירות סוריות דפוקות כדי לאפשר לניצולי שואה שעלו מברה"מ לחיות ברווחה מינימלית ולהוציא אותם ממעגל העוני?

שומרון המקראית לא מזיזה לי שערה בגבות. את כל הסכומים שיושקעו בשומרון המקראית, חובה להשקיע בערים עניות שזקוקות לכסף הזה, כאן ועכשיו. במקביל חייבים לסגור את משרד התפוצות, הוא מיותר. גם אתה, עמיחי, ממש מיותר. בוגדים פרלמנטריים כבר היו לנו מספיק. אני מקווה שתסיים את הקריירה כמו אורלי לוי־אבקסיס. וכמה שיותר מהר, יותר עדיף.

• רון כץ, דייר אגם הדרעק, מאין עתיד: "זוכרים את שר הטיקטוק שתקף את המפכ"ל על שימוש במסוקים לצורך אישי? אז ממש עכשיו, ליצן הטיקטוק שלנו באוויר, במסוק משטרתי, בדרך למירון, מוקף במצלמות, אחרי שתקף בצביעות את המפכ"ל".
אני דווקא חושב שמגיע לבן גביר מסוק, היו לו ימבה אתרי צילום באותו יום. כל זמר סוג בי"ת משתמש במסוק כדי לעוף מבמה אחת לאחרת במופעי יום העצמאות. אז מדוע להיטפל דווקא למשפיען חברתי בטיקטוק?

• טלי גוטליב, סוג של נטל פרלמנטרי, תוקפת את עמותת כנפיים של קרמבו: "קבלו עובדות על העמותה. הכנסות בסך 44 מיליון, הוצאות 40 מיליון. רק לשזף את עיניכם, קבלו את שכר העובדים. מנכ"ל 432 אלף שקל בשנה (עלות מעביד), מנהל כספים 326 אלף שקל. אל תשקרו כשאני כאן".
עלות שכרה של טלי "המחוננת המיותרת" היא מעל 700 אלף שקל בשנה. יש לה לשכה פרלמנטרית עם יועצים וכיבודים. בגלל בוחן מציאות לקוי, היא נכנסת במנכ"ל של עמותה שמשתכרת חצי ממנה, אבל מנהלת תנועת נוער ואחראית על 91 סניפים בארץ שמפעילים 9,000 חניכים, בעוד "המיותרת" בעיקר צורחת באגם הדרעק.
כאמא לילדה עם צרכים מיוחדים, ניתן היה לצפות ממנה לפחות להערכה לתנועת הנוער הזו, שהיא ברכה לכל מי שפועל בה.

• סימון דוידסון, דייר באגם הדרעק מאין עתיד, מסביר לחבריו במשכן שעסוקים רק בעצמם, את המציאות כפי שהיא: "בנושא של השמנת ילדים אנחנו במקום שלישי בעולם, מדליית ארד. בסוגיית קטיעת איברים בגלל סוכרת אנחנו מקום ראשון בעולם, מדליית זהב. ובסוגיית חולי סוכרת בכלל, אנחנו מקום שני בעולם. אנחנו לא עולם שני או שלישי בתחום הזה, כך חושף דוח מבקר המדינה, אנחנו עולם עשירי. יותר גרועים מצ'צ'ניה". צפיתי בדיון בערוץ הכנסת. אף אחד לא התעניין, זה היה דיון מביש, בעיקר עצוב. הכי חשוב שהחרדים רוצים משקאות ממותקים, גם קריסטל מנטה. יש תחום אחד שבו החרדים מבינים – כייסף. אז עלות הטיפול השנתית בחולי סוכרת היא 7 מיליארד שקל, הרבה יותר מהתל"ג של החברה החרדית בישראל. זהו.

• הורים לחיילים בחטיבת הנח"ל דרשו לבטל נאום של הרב הגזען, שמואל אליהו. "לרב מותר להתבטא כרצונו, אבל אסור להביא דמויות כאלה לשיעורים מול חיילים", אמרו ההורים.
הרב אליהו לא אישר הגעה.

• המאכער שמעון ריקלין על טקס ההכתרה של צ'ארלס השלישי למלך אנגליה: "בכיסא שלו הייתה אבן שמיוחסת ליעקב אבינו מבית אל. השמן שבו נמשח הובא מהר הזיתים. כל טקס המשיחה והאישור מאלוקים למלכותו, מחקה את משיחת צדוק הכהן את שלמה".

אממממ... בטקס של שליימה לא הייתי ולא ראיתי, גם ריקלין לא, הוא מפנטז. אבל הקטע של אישור אלוקים למלכותו, הרס אותי. איך ריקלין המאכער יודע מה מאשר אלוקים? הוא חבר שלו בטוויטר? מה זה השטויות המשיחיות על גבול ההזיה?

המאכער שכח שהבריטים שלטו כאן, תלו כאן, נתלו כאן (ממש לא מספיק נתלו, וחבל) ורצחו כאן? הוא שכח שהמלכה אליזבת לא הייתה כאן וגם אבא שלה לא היה? שמחתי שהכתר היה כבד לצ'ארלס, וגם שמיכת הפרווה שהלבישו עליו גרמה לו להתגרד. אבל ריקלין מבסוט אש. ככה זה אצל המתנחלים, הם מייחלים למלך. מישהו כזה כמו דוביד'ל שהיה עסוק בנשים נשואות, או שליימה שאת רוב זמנו הקדיש לנשים במיטתו. אלף זה לא קצת, והיו גם ימבה גויות. אולי גויות זה טוב? לך תדע.

נ.ב.
זהו זה, יידעלך קדוישים. כמו שהבטחתי לכם בשבוע שעבר, שיהיה רק יותר רע, זה מה שקרה. אבל אנחנו רק בבקרוב של הסרט. הדרום זה פארש, רק התושבים סובלים. מצפון תיפתח הרעה, ואז זה לא יהיה משחק עם כנופיות, זה יהיה הדבר האמיתי. ובדבר האמיתי לא ניצחנו כבר 50 שנה, זה חומר למחשבה.

אתם בנויים ל־150 אלף טילים, קינדרלך? לא ירו עלינו יום אחד שבו המתנו לתגובה ותושבים כאן חוו התמוטטות עצבים... אז אנחנו בנויים לזה? אני לא משוכנע כלל.