אחד המיתוסים המוכרים ביותר בכל העולם, נוגע ללחיצת היד. לחיצת היד נועדה להראות על כבוד וקרבה בין אנשים, והטענה היא שמטרתה של לחיצת היד היא להראות שאנו לא נושאים נשק בידינו ופנינו לשלום. מבדיקה שערכתי, אין שום אזכור למקור המיתוס הזה. הרעיון של אי־נשיאת נשק הוא למעשה לא יותר מאנקדוטה חביבה, ללא שורשים היסטוריים ידועים.
למרות זאת, לחיצת היד הפכה להיות אחת המחוות המשמעותיות ביותר במפגשים בין אנשים, בעיקר עסקיים, וסירוב ללחוץ את ידו של אדם מסוים נחשב לחוסר כבוד, הבעת הסתייגות מהאדם שלפנינו ואפילו מעיד על דחייה.
אבל בשנים האחרונות עולה השערה נוספת, שמרמזת כי ייתכן שללחיצת היד ישנם שורשים אבולוציוניים, וזו גם הסיבה לכך שאנחנו לא מסוגלים לתארך את תחילתו של המנהג הזה, או לקבוע היכן החל. לחיצת היד היא הדרך שלנו ללמוד ולקבל מידע על הצד השני. ישנו כמובן המידע הגלוי, למשל משך לחיצת היד. לחיצת יד קצרה מדי עשויה להביע חוסר עניין בצד השני, וארוכה מדי עשויה להיתפס כחודרנית ולא נוחה, בעיקר כאשר היא מגיעה מצד הגבר בזמן שהוא לוחץ את ידה של אישה. בנוסף, כאשר לחיצת היד נעשית באסרטיביות מידתית, היא מעידה על ביטחון עצמי, אך לחיצה חזקה מדי עשויה להיתפס כמאיימת וכתוקפנית.
אבל נראה שלחיצת יד מאפשרת ללמוד הרבה יותר מהמידע הנגלה אלינו באמצעות שפת הגוף. בואו נחשוב לרגע על כלבים. מה הדבר הראשון שהם עושים בזמן שהם פוגשים ברחוב כלב חדש? נכון, מרחרחים אותו. אצל בני אדם אומנם פחות מקובל לרחרח מישהו שזה עתה פגשנו, אבל בניסוי מדהים שנערך במכון ויצמן הראו שאנחנו מוצאים דרך לעקוף את הרחרוח של הכלבים, שעשוי להתפרש כפולשני, ולהחליף אותו במנגנון אחר.
במחקר הזמינו משתתפים לניסוי וביקשו מהם לשבת בחדר ההמתנה. לאחר מספר דקות מגיע נסיין, מברך אותם לשלום ומתנצל שזה לוקח יותר זמן ממה שחשבו ולכן הם ייאלצו לחכות עוד כמה דקות. במצב אחד, הנסיין לוחץ את ידם של המשתתפים, ובמצב אחר הוא לא לוחץ את ידם. כל הניסוי מתועד במצלמות. ניתוח הסרטים חשף בבירור שלאחר לחיצת היד, הנבדקים מתחילים באופן לא מודע לגעת בעצמם בפנים באזור האף. למעשה, באופן הזה הם מרחרחים את האדם החדש שזה עתה פגשו ובוחנים את טיבו באמצעות חוש הריח. במצב שבו הנסיין לא לחץ את ידי המשתתפים, הם רחרחו את ידיהם הרבה פחות.
ההשערה היא שהרחת היד היא תחליף לרחרוח של הכלבים. לכל כלב יש פרופיל ריח ייחודי, לכן הכלבים מרחרחים זה את זה במטרה לאסוף מידע על זהותם של כלבים אחרים. למעשה, כלבים יכולים ללמוד הרבה על כלבים אחרים על ידי הרחתם. הם יכולים לזהות רמזים כימיים שונים הקיימים בשתן, בזיעה ובהפרשות גופניות אחרות, המספקים מידע על מינו של הכלב השני, מצב הרבייה, בריאותו, התזונה, המצב הרגשי ועוד.
פרופיל ריח אישי
עדיין חסרים מחקרים נוספים כדי לאשש את ההשערה, אבל ייתכן כי הרחת היד מהווה מנגנון הדומה למנגנון ההרחה אצל בעלי החיים. אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שריח הגוף משמש אותנו לשיפוט בני אדם אחרים, רק שאצלנו המידע המתקבל מחוש הריח מקודד באופן לא מודע - ולכן אנחנו לא יודעים באופן מודע להבחין אם נחבב או נאהב אדם מסוים על פי ריחו. למרות זאת, אנשים בעלי ריחות דומים הינם בסיכוי גבוה ליצור קליק או כימיה זה עם זה. בנוסף, הריח הוא גם אינדיקטור ביחסים רומנטיים.
אישה יכולה באמצעות הריח לדעת מי ממחזריה יהיה בעל ההתאמה הגנטית הטובה ביותר - ככל שהדמיון בין המטענים הגנטיים של שני אנשים נמוך יותר, ישנו סיכוי גבוה יותר לשרידות הצאצאים. את האותות הללו אישה יכולה לדעת באופן לא מודע באמצעות חוש הריח. כיום יש מסיבות פרומון או מסיבות ריח, שמבוססות על המחקרים בתחום.
במסיבות האלה כל משתתף מביא למסיבה חולצת טריקו בלויה שספגה את ריח הגוף הטבעי. החולצות מונחות בשקיות, ולכל אחת מהשקיות ניתן מספר. הנשים שמגיעות למסיבה מריחות כל אחת מהשקיות ובוחרת בשקית עם ריח הגוף המושך אותה. לאחר מכן היא מצטלמת עם השקית הממוספרת. את התמונות מראים על גבי מסך גדול, ואם הגבר שרואה את האישה שמחזיקה את החולצה שלו מעוניין – הוא יוצר איתה קשר.
לריח כמובן יש תפקיד משמעותי בזיכרונות שלנו, ולמעשה - לאחר שפגשתם אדם בפעם הראשונה, פרופיל הריח שלו מוטמע בזיכרון. הריח נטמע בזיכרון הרבה יותר טוב ממראה או מקול של אנשים.
אפקט פרוסט מתייחס ליכולתם הייחודית של ריחות להציף אותנו בחוויות רגשיות מהעבר. סריקות מוח מראות כי החשיפה לריח כשלעצמה מובילה לפעילות מוגברת במערכת הלימבית, שמעוררת אצלנו רגש. יכולת זאת לעורר רגש לא נמצאה בחושים האחרים שלנו, כמו שמיעה או ראייה, אף על פי שאלה נתפסים כהרבה יותר משמעותיים להתנהלות היומיומית שלנו. כך, למשל, החשיפה לקלט חזותי כמו המילה "ורד" לא תוביל להצפה של רגש, אך אם אתן לכם להריח ורד, אזורי הרגש מיד יגיבו בחוזקה.
ריח כמעודד קנייה
ריח נחשב לאחת הדרכים העתיקות והעשירות להעביר ידע מהסביבה למוח. הוא שולח אותות רגשיים, שליליים או חיוביים, במטרה להדריך אותנו בנתיב עוקף מודעות - אם להתקרב לגירוי מסוים או להתרחק ממנו. זאת גם הסיבה לכך שריח הוא החוש היחיד שפעיל בזמן שינה או תרדמת. וזו גם הסיבה לכך שהמשווקים שגילו את השפעתו של הריח, מנצלים אותו כדי לשווק לנו מוצרים שונים.
תחשבו על הקניות שלכם בסופר. לסופרמרקט יהיה הרבה יותר חסכוני לרכוש את המאפים מספק חיצוני, אבל אפקט הריח נמצא כיעיל במיוחד בעידוד קנייה אימפולסיבית של מוצרי מזון נוספים שלא היו בתכנון - ולא רק דברי מאפה. ידוע כי קיימים קשרים עצביים בין חוש הריח לבין האזור במוחנו שאחראי לזיכרון. בכל פעם שהריח מעורר אצלנו זיכרון מסוים, כל המחסומים הרציונליים מוסרים. בנוסף, במחקר שנערך בשיתוף סוכני נדל"ן בארה״ב נמצא כי לאחר שאנשים ביקרו לראשונה בדירת יד שנייה, הסיכוי שיחזרו לדירה זו שוב גדל משמעותי אם היה בדירה ריח של עוגת תפוחים וקינמון.
כיום, מרבית האינטראקציות מתקיימות בדיגיטל, מה שגורם לכך שאנו מפסידים נתיב לזיכרון. כשאנו מתקשרים דרך מסך ולא מריחים את האדם שעמו אנו מתקשרים, נזכור את הנושאים שעליהם דיברנו, אך הזיכרון הרגשי לא יהיה מבוסס כמו זה הנוצר באינטראקציה בין־אישית.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה