1. ביבי כן ולא
מבין שתי הדרכים שניצבו בפני ראש הממשלה ביום שלאחר אישור התקציב, בחר בנימין נתניהו שלא להחליט. מצד אחד הוא מדבר על הקמת ועדת שרים למלחמה ביוקר המחיה. מצד שני הוא ממשיך לברבר על המהפכה המשפטית שלא מתה, אף שבפועל זכתה לקבורת חמור.
ביבי ממשיך בהישרדות VIP, ואנחנו משלמים את המחיר. המניות בבורסה לני"ע יורדות, ומניות הבנקים זועקות הצילו. הדולר מרים ראש, ושוק מטבע החוץ מביע אי־אמון. דולר יקר הוא מתכון לליבוי יוקר המחיה, עידוד האינפלציה והעלאת הריבית, שעליה רמז השבוע הנגיד.
לא שהמהלך להקמת קבינט יוקר מחיה צריך לרגש. זהו קבינט יוקר המריחה. ניתן להוסיף אותה למגירת "אז הבטיח", המתפקעת מהבטחות שלא מומשו. אם תרצו, זה מתכתב עם המשפט "מילים כמו חול ואין מה לאכול", שאין מנוס אלא שוב להשתמש בו.
המבחן האמיתי יהיה כאמור בצעדים מעשיים להורדת יוקר המחיה, כמו ההצעה של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן להפחתת המע"מ על 100 מוצרי מזון ל־8% כמקובל במדינות ה־OECD. אלא שבמקביל, נתניהו אינו זונח את המהפכה.
בעוד שבועיים, ב־15 ביוני, יוחלט על מינוי נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. אם סדרי מינוי הוועדה יימשכו כבעבר, ייבחרו נציג לממשלה ונציג לאופוזיציה. אם ימונה נציג אופוזיציה, הדיונים בבית הנשיא, שתכליתם מריחת זמן, יימשכו. אבל גם אם לאופוזיציה יהיה נציג, הממשלה עשויה להשיג רוב בוועדה לבחירת שופטים אם נציג לשכת עורכי הדין (בהנחה שעו"ד אפי נוה ייבחר) יצטרף לעמדת הממשלה.
נתניהו, שבאמתחתו ארבע שנות כהונה (תיאורטית), ימתח את הדיונים בבית הנשיא כמו צופים בסרט מתח של היצ'קוק. מבחינתו, שהדיונים יימשכו עד שכהונת הנשיא תפקע. במקביל, ינסה להגניב דרישות מהאופוזיציה כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה או הסכמה על פסקת התגברות.
זה המתווה העדכני של ביבי לסיפוח זוחל של הרפורמה המשפטית. הוא ימשוך זמן עד שיקבל הזמנה מנשיא ארה"ב, עד שהמחאה תגווע, או עד שיחתום על עסקת טיעון במשפטו - המוקדם מבין השלושה. זה בדיוק המתכון לחוסר ודאות, חוסר משילות וסימן שאלה המרחף בכל גוף עסקי במשק.
מי שבניגוד לביבי מסרב להירגע ובמקום למתוח זמן מותח את החבל הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שממשיך לטנף ולהאשים את השמאל, האופוזיציה והתקשורת בשקרים. למרות התקווה שלאחר אישור התקציב ינוח קצת או שיתרגל לימודי אנגלית, הוא ממשיך במפגן יהירות המלווה במסע פלגנות.
שר האוצר לא מפגין נדיבות של מנצחים ומהלכים לאיחוי הקרע. רפורמות להורדת יוקר המחיה, כמו הקדמת תשלום נקודת זיכוי ממס להורים, הן דוגמה לעבודה למען הכלל ולא רק למען המתיישבים ביו"ש. ניתן להפיץ תלושי מזון למצביעי ש"ס או סיוע לאברכים, אבל מה עם הזוגות הצעירים הנאנקים תחת נטל החזר המשכנתה?
כמו סוחרי שוק בצלאל, הזורקים לאוויר נתונים סטטיסטיים על ק"ג אבטיח, זורק השר לאוויר מספרים ועובדות המסוכסכים עם המציאות. סמוטריץ' בורח מבשורה. "חברות הדירוג לא מתייחסות לרפורמה, אלא לחוסר הוודאות שנוצר מגורמים חסרי אחריות שהלכו לחברות וביקשו להוריד את הדירוג ולהבריח משקיעים על בסיס שקרים ביחס לרפורמה", קבע שר האוצר נחרצות בראיונות לתקשורת.
אלא שהמציאות שונה. מי שחיזרו אחר חברות דירוג האשראי והתחננו על נפשם היו ביבי וסמוטריץ', שאחרי תענית דיבור קצרה פתח את סגור פיו. מי שלא דיווח אמת לחברות הדירוג היה ביבי, שהבטיח שהרפורמה לא תקודם, וכעת שומעים זמירות עדכניות.
מי שטוען שהרפורמה טובה למשק ולדמוקרטיה, כמו סמוטריץ', הוא זה שמשקר. הוא גם אינו מדייק בלשון המעטה בהשוואה הלא רלוונטית בין תקצוב סטודנט לאומנות בבצלאל לתקצוב אברך ישיבה. מבחינתו, המוסדות האקדמיים רלוונטיים כל עוד הם אומרים אמן לשלטון.
מה נחשב לחופש אקדמי בעיני שר האוצר ניתן היה לקלוט בעקבות ההפגנה באוני' תל אביב נגד שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. "רוטמן הוזמן להשתתף בפאנל באוניברסיטת תל אביב. לכאורה מקום שוחר פלורליזם, אבל רק לכאורה. האלימות כלפיו הייתה בלתי נתפסת. המחשבה שחבר כנסת מגיע למוסד אקדמי בליווי שוטרים ומאבטחים היא כואבת ומעוררת תהייה על נושאי שם הדמוקרטיה לשווא", אמר סמוטריץ'.
כעת בואו נראה באיזה מטר אבנים וקללות היו לשיטת סמוטריץ' מתקבלים פעילי שלום עכשיו בביקור בישיבת חומש. לדבריו, "מהדורות החדשות ואנשי האופוזיציה חסרי האחריות בהובלת בני גנץ ויאיר לפיד נרמלו אלימות. הדם יהיה על הידיים שלכם. משוגעים, רדו ממגדל השן", אמר.
שר האוצר לקה באמנזיה לגבי החשדות לאלימות בחקירותיו בהתנתקות, עוד לפני שהוצנח בחסות נתניהו לתפקידו המכובד. הוא שכח לפתע את נרמול ההתיישבות חומש הבלתי חוקית בחסות ראש הממשלה. "השמאל מאז ומעולם היה אלים", הסית. המילים "אחים אנחנו" התנדפו מהלקסיקון.
והוא המשיך בדברי השטנה: "אלטלנה הייתה רק יריית הפתיחה. התותח הקדוש התחלף בזעם הקדוש. נרמול האלימות מסוכן, ואני קורא לגנץ ולפיד להתעשת, להפסיק לנרמל אלימות ולגנות את האירוע המביש", אמר מי שקרא שלא להכניס לבתי הכנסת את שרי ממשלת השינוי, כמו מתן כהנא.
שר ההתנחלויות (סמוטריץ') ושר הטיקטוק (איתמר בן גביר) הם מהתוצרים הגרועים ביותר בממשלת נתניהו בישראל ובעולם. את כל זה רואות חברות דירוג האשראי העולמיות עם אצבע על הדופק.
סוכנות הדירוג פיץ' קבעה השבוע: "העברת התקציב חיובית ליציבות הממשלתית בטווח הקצר לקידום המדיניות הרצויה על ידי הקואליציה, אך הרפורמה עלולה להחמיר את המתחים החברתיים והפוליטיים ולהשפיע על דירוג האשראי". ב־S&P כבר התחייבו שקידום הרפורמה יהיה עילה להורדה מיידית של דירוג האשראי.
2. הריבית, האינפלציה והמהפכה
השבוע פרסמו אחרונות החברות הבורסאיות את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2023. אלה עומדים בסימן המהפכה המשפטית מלא־מלא. לו הייתה השפעה כלשהי, נניח, לסוגיית הוועדה למינוי שופטים, היא אמורה הייתה להתבטא בדוחות הרווח והפסד. ועדיין, השפעות עקיפות של הרפורמה היו גם היו. התחזקות הדולר גרמה להתעוררות האינפלציה ולהקפצת הריבית.
לידיעת שר האוצר: אלה חומרי הבסיס שמהם אפויה עוגת רווחיות הבנקים, שהסתכמו ברבעון הראשון בכ־6 מיליארד שקל, שהם יותר מ־24 מיליארד שקל במונחים שנתיים. גם רשתות השיווק (כמו שופרסל, רמי לוי ואחרות) הרוויחו לא רע. מאידך, חברות ביטוח כמו הראל המשיכו לגמגם, וכך גם יבואני המזון. אבל כמו תמיד, המערכת הבנקאית עמדה וממשיכה לעמוד בקו החזית של הציבוריות הישראלית.
מנהלת רשות התחרות סיפקה השבוע את הסחורה לשר הכלכלה ניר ברקת, כשהודיעה שבכוונתה לבדוק את הפערים בין ריבית הזכות לריבית החובה. במקביל, נבדקת האפשרות לשלוף מהבוידם מהלך נוסף, והוא הכרזה על המערכת הבנקאית כ"קבוצת ריכוז". במקרה זה, הממונה על התחרות יקבל מנוף לחץ נוסף על הבנקאים. מהלכים אלה מהווים סטירת לחי לפיקוח על הבנקים, שטוען מצדו ש"הכל סבבה" וש"תמסורת הריבית" בישראל היא אחת הגבוהות בעולם.
עמדת מנהלת רשות התחרות כבר משמשת כחומר תבערה לטענות פוליטיקאים, כמו יו"ר ועדת הכספים משה גפני, נגד הבנקים בכלל ובנק ישראל בפרט. הקפצת הריבית על המשכנתאות חונקת במיוחד את המגזר החרדי. וכמובן גם שר האוצר, שניצל את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה כדי לחבוט בבנקים: "אי אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים. הם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות. לא ניתן ליחס אותם לעבודה קשה והתייעלות.
"אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו, כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם ולגלגל אותם לציבור. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על מקבלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה". זוהי האמירה הגרועה ביותר שיכולה להגיע משר האוצר התומך לדבריו בכלכלה חופשית. זוהי הלאמה מעשית של רווחי הבנקים, שהיא העלאה של נכסי הציבור המחזיק ב־85% ממניות הבנק.
הכוכב המוניטרי התורן שתקף את מדיניות הריבית היה שר המדע אופיר אקוניס. יש להניח שהוא עושה זאת לאחר שקיבל את ברכת הדרך מנתניהו. אקוניס, נפגע משכנתה בעצמו, מבקש את חסדי הנגיד פרופ' אמיר ירון ומבקש ממנו קצת להרגיע. הנגיד לא מתרגש. בכנס הורוביץ הוא הופיע השבוע עם סד הקשור לכתפו בגלל ניתוח שעבר. "הכתף מטרידה אותי תקופה ארוכה. אבל זה עדיין אינו אומר שמישהו הצליח לכופף אותי", אמר לי בראיון בשבוע שעבר.
אנחנו הציבור הרחב, מבקשים בסך הכל את רחמי הממשלה, שתואיל ותשנה את סדרי העדיפויות בתקציב ותזרוק מספר פירורים לסקטור החילוני. בינתיים, אנליסטים שאינם מתרגשים מהביקורת מעריכים שהריבית לא רק שלא תרד, אלא שתמשיך לעלות. את זה אומר גם הנגיד.
אורי גרינפלד, האנליסט הראשי של בית ההשקעות פסגות: "בזכות העובדה שסך ההוצאה לא קטן והצריכה לא מתכווצת משמעותית, אז נראה במשק האטה ולא מיתון. החדשות הפחות טובות הן שלבנק ישראל יהיה קשה יותר להוריד את האינפלציה. לכן הריבית הגבוהה תישאר זמן ארוך מהצפוי, ועשויה אף לעקוף בתחילת השנה הבאה את זו שבארה"ב. צפויה לפחות עוד העלאת ריבית אחת בחודש יולי לרמה של 5%. לאחר מכן, זה תלוי בהתפתחות של הצמיחה הכלכלית ושל האינפלציה".
גם בבנק לאומי לא שוללים את העלאת הריבית: "עד להחלטת הריבית הקרובה ב־10.7 יתפרסם מדד מאי 2023 שיצביע על חריגה מהגבול העליון של יעד האינפלציה. בנוסף, צפויות העלאות ריבית נוספות בגוש היורו ובאנגליה. ישנה הסתברות גבוהה להעלאה של 0.25% ל־5% לשנה".
בבית ההשקעות הראל נחרצים יותר. "כרגע, הריבית ברמתה הגבוהה ביותר מאז סוף 2006. אנו לא פוסלים עלייה נוספת של 0.25% בהחלטה של 10 ביולי בגלל עקשנות האינפלציה, עליות המחירים האחרונות בענף המזון, ובשל שוק העבודה ההדוק".
לסיכום: רבעון המהפכה המשפטית עשה הרבה רעש, אבל מעשית זה כמעט לא ניכר בדוחות הרבעוניים של החברות הבורסאיות. ביחס למערכת הבנקאית התופעה הייתה הפוכה. האזהרות הקדימו את זמנן. והבנקאים הרוויחו יפה למרות אזהרותיהם מבריחת כספים לחו"ל.
ועדיין - זה לא נותן לגיטימציה להתנפלות על הבנקים ולביזה כללית עם יוזמות פופוליסטיות בסגנון "הכה את הבנקים והצל את ישראל". הגיע הזמן שוב להפנים שאנחנו, הציבור הרחב, מחזיקים ב־85% ממניותיהם דרך גופי ההשקעה המוסדיים. הצלחתם הצלחתנו.
3. אפקט פימי
מה הקשר בין שיגור לוויין לחלל לעסקה לרכישת חברת מוצרי הפלזמה הרפואית קמהדע? מי יכול לנחש את הקשר בין מפעלי נייר חדרה לרכישת 11% מחברת טכנולוגיית ליטוש היהלומים סרין? הקו המקשר הוא קרן ההשקעות פימי, המסכמת בימים אלה רבעון נוסף ומוצלח.
הקרן, בשליטת ישי דוידי, נוסדה בשנת 1996. היקף הנכסים המנוהלים עומד על 7 מיליארד דולר. עד כה רכשה שליטה ב־100 חברות ומימשה 67 מהן בעסקאות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר.
הקרן היא המעסיק הגדול בישראל, עם 55 אלף עובדים, ופועלת ב־50 מפעלים בישראל ובעשרות מפעלים בעולם. תיק הנכסים כולל 33 חברות, ומתוכן 16 שרשומות למסחר בבורסה. הנתונים חשופים לעין הציבור: החברות שבהן היא מושקעת שיפרו את הרווחיות תוך גידול במחזור המכירות.
פימי משקיעה בחברות ישראליות ובחברות עם זיקה לישראל. עד היום התפרסה על מגוון תחומים הכוללים את מרבית ענפי התעשייה, המסחר והשירותים. הקרן איננה משקיעה בנדל"ן ובחברות בתחום הפיננסים, שם אין לה יתרון יחסי.
אחת ההשקעות המעניינות היא אימאג'סאט (ISI), המתמחה בפתרונות איסוף מודיעין מהחלל עבור גופים ביטחוניים ולקוחות פרטיים. בימים אלה שוגר בהצלחה הלוויין EROS-C3 של ISI והחל את משימתו בחלל. היו"ר גילון בק, שותף בקרן: "השיגור הופך את אימאג'סאט לחברה מובילה בתחום החלל בישראל ובעולם, והצלחתה תאפשר לנו להאיץ את צמיחת החברה".
בעסקה נוספת שהושלמה החודש סיכמה קרן פימי עם קמהדע על השקעה של 60 מיליון דולר. עם השלמת העסקה תחזיק ב־38% ממניותיה. לילך אשר טופילסקי, שותפה בכירה בקרן ויו"ר קמהדע: "ההשקעה מדגישה את המחויבות שלנו להשבחת החברה. אנו בטוחים ביכולת הצוות הניהולי, בראשות המנכ"ל עמיר לונדון, לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בשוק תרופות הפלזמה. לקמהדע יש הזדמנות גדולה להשיא ערך".
המסקרנת מבין ההשקעות היא לטעמי חברת טכנולוגיית ליטוש היהלומים סרין, שמניותיה נסחרות בבורסות של סינגפור ושל תל אביב. פימי רכשה בבורסה 11% ממניותיה לפי שווי של כ־100 מיליון דולר.
זמן קצר לאחר הדיווח הפגינה המניה את מה שזכה לכינוי "אפקט פימי" וזינקה ב־20%. תקדימי העבר מוכיחים שזו רק ההתחלה. פימי תרכוש במעלה הדרך את השליטה, תשביח אותה באמצעות עסקאות נוספות ובסוף תמכור.
מבחינת קרן ההשקעות המצליחה בישראל עמד הרבעון הראשון של 2023 בסימן השפעות המהפכה המשפטית. בפימי הוא הורגש בשוליים. מכיוון שהמינוף בקרן ובחברות הבת שואף לאפס, כמעט לא נרשמו הוצאות מימון למרות הזינוק בריבית. הנזילות תאפשר לנצל הזדמנויות השקעה ולהגדיל את אחזקותיה במחירים נוחים.
אם ב־2022 מימשה הקרן מניות ב־800 מיליון דולר ברווח של 600 מיליון דולר, המשימה ב־2023 דומה, אך הרבה יותר מורכבת. המשקיעים בקרן מאמינים שגם בשנה הקרובה הקרן לא תאכזב כפי שהיה במהלך 26 שנות פעילותה.
4. לא עושה חשבון
נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר נבחר לפני שנה וחצי לתפקידו המאתגר וערך השבוע סיכום ביניים. בימים האחרונים קידם מספר אירועים, ובאמצע השבוע הוביל את כנס מנהלי הכספים במהלך המכונה "הארנה העסקית".
בתחילת השבוע הבא יחנוך את הכנס השנתי של רואי החשבון באילת, שיימשך עד סוף השבוע. בכנס ישתתפו 4,000 רואי חשבון ואנשי מקצוע שיאכלסו את מרבית בתי המלון בעיר. בנוסף לכל אלה הוא, כמו רבים וטובים, עסוק בימים האחרונים בנושא יוקר המחיה.
רגע לאחר אישור תקציב המדינה, הוא חושף את תוכנית הענף לטיפול בנושא. "תוכנית יוקר המחיה צריכה להתחלק לשני מסלולים: האחד קשור לחינוך לצרכנות, והמסלול השני נוגע לפעולות להפחתת הבירוקרטיה ביבוא וליישם מנגנון של הטלת מגבלות ברווחיות עודפת של מונופולים", אומר שרייבר ומוסיף: "ידוע שתחום המזון בישראל מוחזק על ידי עשרה מונופולים שלא מאפשרים לרשתות הקמעונאיות להוריד את המחיר לצרכן, אף שהקמעונאי מצדו מוכן לגלגל לצרכן את הרווחיות העודפת.
"ברגע שנצליח להוריד את מחירי הקנייה לקמעונאים, נוודא שזה יתגלגל לצרכן. במקביל, צריך מנגנון אכיפה של רווחיות עודפת. במצב הנוכחי, גם אם יורידו מע"מ ב־2%, מי מבטיח שזה יגיע לצרכנים? הרשתות בולעות את זה".
אבל איך מורידים מעשית את מחירי המוצרים?
"כמו שאמרתי, צריך לפקח על רווחיות עודפת בהתאם לתחומי הפעילות השונים, ושהרווח העודף יגיע לצרכן. אני לא רוצה להיות תלוי רק בדיפלומט. היינו כבר בסיפור של יבוא מקביל, שלא עובד. צריך להוריד את התקינה במוצרים הנמכרים ביותר. תקן אמריקאי או אירופי זה מספיק. במקביל, לשחרר חסמים לחלוטין. נמאס מהבירוקרטיה".
ומה באופן מעשי אתם בלשכת רואי החשבון הולכים לעשות?
"הלשכה מכינה מסמך יוקר מחיה, ובראשו חינוך הצרכנים בשוק כדי שיפעלו בצורה חכמה. למשל, נעודד מהלך של מעבר למוצרים תחליפיים על חשבון המותגים. למשל, להתייחס לראשונה לנושא מדידת המוצרים וקביעת מחיר ידוע ליחידת מידה. נכון להיום הצרכן לא מסוגל להבחין במחיר בגלל המשקל השונה.
"נכון להיום גם לא ניתן לבצע קניות באינטרנט של מוצרים בני־קיימה. כדי לקנות שולחן מסין, אתה מסתבך כי יש בעיה בשינוע המוצר. אני לא מסוגל להביא סלון מהמזרח ולחסוך אלפי שקלים במחיר. ההצעה היא הרחבת הרכישות באינטרנט ומתן אפשרות ליבוא אישי על כל מוצר, כולל מוצרי חשמל, ופתרון בעיית ההובלה".
האם לשכת רואי החשבון מסייעת להנהלת האוצר בהתוויית מדיניות יוקר המחיה?
"בנושא זה דווקא משרד הכלכלה הוא הכתובת ולא האוצר. ישבתי עם שר הכלכלה ניר ברקת והתרשמתי שהוא מכין תוכניות. אבל יש היום בעיות לקידום החקיקה בגלל הרפורמה המשפטית. רק מה שביבי רוצה, זה עובר. אבקש להיפגש עם ראש הממשלה יחד עם ניר ברקת כדי לסייע".
מה אתה אומר על הריבית במשק?
"העליות האחרונות הן מיותרות ומכניסות את המשק לבעיה עמוקה. הכלי של הריבית לא עובד בישראל, והאינפלציה לא נעצרת. הנגיד חסר אונים, והריבית כבר מיצתה את עצמה. הפתרון לאינפלציה לא יגיע הפעם מהריבית כמו בארה"ב. יוקר המחיה ומרכיבי האינפלציה בארה"ב שונים. הנגיד חייב לעצור לגמרי את עליית הריבית ולהעביר את הטיפול במחירים למשרד הכלכלה. בנק ישראל חייב להתחיל לחשוב על הורדת הריבית. הדולר העולה מייקר את עלויות הקניות. מדוע בנק ישראל לא משחרר חלק מהעודפים הדולריים למיתון הפיחות?".
יש לכם מחלוקת עמוקה עם רשות המסים בנושא רמת השירות לרואי החשבון. היכן היא עומדת?
"אנחנו מחכים להחלפת ערן יעקב, מנהל רשות המסים, כי איתו לא הצלחנו להגיע להבנות. מערכת היחסים שלו עם רואי החשבון היא קשה ולא מכבדת, ובסופו של דבר זה פוגע בקופת המדינה. לא הצלחנו לשכנע שהקשר בינינו צריך להיות כמו קשר בין שותפים. בכוונתנו להתניע מהלך מחודש עם המנהל החדש. נרכז את הטענות היומיומיות ונגיש אחת לרבעון דוח לרשות המסים, לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים, שיצביע על ידידותיות פקידי שומה לרואי החשבון. לא נהסס להצביע על ליקויים. נפרסם סקרים אחת לרבעון כדי לשקף את המצב".
ואיך העבודה מול רשות ניירות ערך?
"מערכת היחסים עם הרשות הייתה מצוינת. השבוע נפרדנו מיו"ר הרשות ענת גואטה, שאיתה שיתפנו פעולה בצורה מלאה, במיוחד בנושאי תקנים חשבונאיים. הלוואי ששיתוף הפעולה עם כל הרגולטורים היה כמו זה שאיתה. כעת אנחנו מחכים לשיתוף פעולה עם המחליף".
איך אתה מסכם את מחצית הקדנציה שלך?
"הגשמנו את החזון לייצג את כל נציגי הסקטורים העסקיים בלשכת רואי החשבון, כך שהם ייצגו את האינטרסים העסקיים באמצעות הלשכה. הפכתי את הלשכה לגוף מקצועי וניקיתי את כל ה'עסקונה' הקודמת בלשכה. הנושא השני הוא האקדמיזציה של הלשכה, שבה מכשירים את החברים בכל הנושאים האקטואליים, כמו קריפטו או בינה מלאכותית.
"הנושא השלישי הוא פתיחת שערי הלשכה לרואי חשבון צעירים. כבר קלטנו 7,000 רואי חשבון והגענו ל־20 אלף חברים בתוך שנה וחצי. 70% מרואי החשבון בישראל חברים בלשכה. לאחרונה הקמנו צוות יחד עם המשנה לחשב הכללי באוצר כדי לקדם שילוב של רואי חשבון במשרות ציבוריות. נפעל מול נציב שירות המדינה כך שדירוג רואי החשבון במגזר הציבורי ישתנה וישדרגו את שכרם. רואי חשבון לא רוצים להגיע למגזר הציבורי בגלל בעיית השכר".