קשה לנקוב במספרם של הנרצחים בחברה הערבית. כל מספר שאנקוב בו כנראה לא יהיה מעודכן. אפשר להעריך שכאשר הטור יתפרסם, מספר הנרצחים יהיה גבוה מזה שאנקוב בו כשאכתוב את הטור. בסוף השבוע שעבר עמד מניין הנרצחים בחברה הערבית על 98. במוצאי השבת האחרונה הוא הגיע ליותר מ־100.
"קטסטרופה, הכתובת הייתה על הקיר": עבאס תוקף בחריפות את הממשלה על האלימות במגזר הערבי
בן גביר משיב למתקפות נגדו: "רוקדים על הדם, אצל בר לב לא היה שווייץ"
מי שאחראי לגל הרציחות בחברה הערבית הוא לא הממשלה הקודמת, שבתקופתה ירד מספר הרציחות במגזר הערבי במחצית לעומת השנה שעברה. מי שאחראי ציבורית למצב, לתפיסתי, הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמצטיין בעיקר במרדף אחרי כבוד, ומתקשה להפנים את העובדה שהוא כבר לא נער גבעות, אלא אחראי לביטחון הפנים של המדינה.
אחרי מינויו החליט השר בן גביר להחליף את שם המשרד מהמשרד לביטחון הפנים למשרד לביטחון לאומי. זה מזכיר לי נשים שהולכות לפותחות בקלפים, שמציעות להן לשנות את שמן כדי להסיר עין רעה. במשרד לביטחון הפנים לא הייתה עין רעה. מה שהיה שם הוא מינוי של שר כושל, שלא שירת בצבא, והוא חסר יכולות בסיסיות להתמודד עם ביטחון הפנים של המדינה.
במשטרה מועסקים שוטרים וקצינים שפועלים במקצועיות ובמסירות מבלי ששם המשרד הפריע להם. בן גביר, מגלומן לא קטן, האמין כנראה ששינוי השם ותואר המשרד ינסוך בציבור ביטחון ויאדיר את תפקידו. אלא שלמשרד יש צורך בשר מקצועי, ולא בחובב פרסום שעוסק בעיקר בניפוק כותרות. החלפת שם המשרד עלה למשלם המסים כשלושה מיליון שקלים. הממשלה, שנשענת על קולם של בן גביר וחבריו, אישרה את השינוי שמומן מקופת המשרד לביטחון הפנים.
אלא ששינוי השם לא תרם דבר, ובחודשים האחרונים המשטרה נמצאת במצב הקשה ביותר בתולדותיה. שישה מפכ"לים ו־42 ניצבים בדימוס כתבו בימים האחרונים לראש הממשלה נתניהו שהשר לביטחון הלאומי בן גביר הוא סכנה מיידית ומוחשית לביטחון המדינה וביקשו להיפגש איתו כדי שיבין עד כמה המצב במשטרה קשה. בנוסף, אסור להתעלם מהעובדה ש־40 תובעים משטרתיים החליטו להתפטר מהמשטרה.
רבים מהם הודיעו כי יפנו לבית הדין לעבודה, לאחר שהמשטרה דחתה את בקשתם. אני מוכן להמר שראש הממשלה לא ייפגש עם פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס. לנתניהו אין צורך לשמוע עדכונים מקציני משטרה בדימוס, הוא יודע בדיוק מה מצבה של המשטרה, שנכון להיום חסרים לה 2,000 שוטרים. רק לאחרונה דווחנו שראש אגף סיף לסיכול פשיעה בחברה הערבית, ניצב נתן בוזנה, החליט לפרוש לגמלאות בטענה ש"הבין שמדובר באגף ללא שיניים או יכולת השפעה".
לדבריו, השר לביטחון לאומי בן גביר לא טרח לבקר באגף סיף מאז שנכנס לתפקיד, מה שמעיד כנראה על החשיבות שהוא מייחס לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. במקום זאת הוא העדיף להשתלח בניצב הפורש ולהאשים אותו שלא הצליח במשימתו. האגף שהוקם בשנת 2021 על ידי גלעד ארדן, כשהיה השר לביטחון הפנים, נכשל במשימה. ארדן הוא זה שמינה את ג'מאל חכרוש, ניצב מוסלמי ראשון, לעמוד בראש סיף, מה שהתברר כטעות גדולה. חכרוש, שצולם בזירת רצח כשהוא מדלג מעל גופה, נאלץ לפרוש מהמשטרה.
אבל האגף שבראשו עמד הפך לבדיחה. עכשיו בוחר ראש הממשלה להשתמש במילת הקסם "שב"כ", ובישיבת הממשלה הודיע שלמרות הקשיים, יש לרתום את יכולות שירות ביטחון כללי למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. ראש השירות רונן בר לא מתלהב מהרעיון וטוען שהפעלת שב"כ יכולה לגרום נזק ותחשוף תרגילי חקירה.
מי שלהוט להכניס את שב"כ לקו האש הוא השר בן גביר, שמקווה ששב"כ יוציא עבורו את הערמונים מהאש. בן גביר יודע מה הוא שווה כשר לביטחון הפנים. הוא גם יודע שהכישלון הזה ידבק בו. תרומתו המרכזית של בן גביר לביטחון הפנים של ישראל - בהחלפת שם המשרד למשרד לביטחון לאומי - לא העניקה לנו יותר ביטחון. להפך