כוח הקנייה של הציבור נשחק על רקע האינפלציה שהייתה בשנה האחרונה ב־4.6% - מעבר ליעד שהציבה הממשלה לבנק ישראל לאינפלציה של 1%־3%, חלה שחיקה של חסכונות הציבור השוטפים המופקדים בקרנות נאמנות ושחיקת החסכונות ארוכי הטווח בשנה האחרונה בקופות הגמל, הפנסיה וקרנות ההשתלמות. מרבית האפיקים האמורים תשואתם מתחת לשיעור האינפלציה. גם בפיקדונות במערכת הבנקאות, העושקת את הציבור בהציעה ריביות מגוחכות ליתרת הפלוס בחשבון, אין ברכה.
גם תחושת העושר שאפיינה את החברה הישראלית ב־15 השנים האחרונות בגין עליית מחירי הבתים והדירות, נפגעה קשות בחודשים האחרונים: מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה שקדמה לחודשיים מרץ־אפריל 2023 ב־9.8%, לעומת עלייה (בחישוב שנתי) של 20% רק לפני חצי שנה. קרקע ההשקעה בדירות כ"אפיק בטוח" לעומת השקעות אחרות, נשמטת מתחת לרגלו של הציבור.
מחירי הדירות, הכוללים דירות יד שנייה וחדשות, ירדו בחודש האחרון המדווח ב־0.2%. בסך הכל נותרו מחירי הדירות ללא שינוי בארבעת החודשים האחרונים, לאחר עלייה של 2.53% במשך ארבעה חודשים קודם לכן. המשך הירידות הצפויות בדרך, מערער את הביטחון ההוני והכספי של הציבור.
תגובת הציבור הייתה בכמה מישורים. ברבע הראשון של השנה ההוצאה לצריכה פרטית של הציבור פחתה ב־1% ורכישת בני קיימא ירדה ב־1.5%, מטבע הדברים הציבור מעדיף בעתות כאלה להצטמצם יותר ברכישות של ציוד וריהוט לבית או רכב מאשר בצריכה הפרטית השוטפת. התגובה השנייה הייתה הגברת ההשתתפות בכוח העבודה: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה בחודש מאי 64.06% - בפעם שנייה ברמה כה גבוהה כמו בפברואר השנה - לעומת 63.25% בממוצע בשנת 2022.
נשים תחילה
מרשימה במיוחד היא העלייה לשיא של שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה ל־60.86% בחודש מאי, לעומת 60.07% בממוצע בשנת 2022 ו־58.57% בשנת 2021. נשים מחפשות תעסוקה בכדי לשמור על רמת החיים של משקי הבית שלהן. ככל שהשכלתן עולה, גם יכולתן לצאת לשוק העבודה עולה. שיעור האבטלה בקרב נשים עלה בחודש מאי ל־3.4% לאחר 2.9% באפריל, עדיין נמוך משנת 2022 שבה היה שיעור אבטלתן 3.6%.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של הגברים היה במאי 67.37% לעומת 66.57% בממוצע בשנת 2022 ולעומת 65.12% בשנת 2021, כלומר גם פה נעשה מאמץ תעסוקתי בקרב הגברים לשמור על רמת החיים בתנאים המאתגרים החדשים. שיעור האבטלה בקרב הגברים עלה במאי ל־3.7% לאחר שהיה 3.3% בחודש אפריל, עדיין נמוך מ־3.9% בממוצע בשנת 2022.
יש תקווה לישראלים במשק שמפגין עוצמה גם במונחי התוצר המקומי שעולה היטב ובייחוד לעומת משקים אחרים בעולם המשתרכים מאחור. ברבע הראשון של השנה המשק הישראלי צמח בשיעור שנתי של 3.1%, עדכון חד כלפי מעלה לעומת הקריאה הקודמת. זוהי עלייה בתוצר בשיעור שנתי של 0.7% לנפש. כאמור, כוח הקנייה של הציבור נשחק והתוצאה היא ירידה בצריכה הפרטית ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי של 1.7%.
החוזקה של המשק הישראלי באה לידי ביטוי בהשוואה בינלאומית. התוצר של ישראל היה ברבע הראשון של השנה גבוה ב־0.8% לעומת הרבע המקביל אשתקד, מקום שני בין המדינות המדווחות בקטגוריה בהשוואה לישראל. את המקום הראשון תופסת פורטוגל עם עלייה של 1.6%. לעומתה נרשמה באירלנד התרסקות של 4.6% בתוצר לעומת הרבע המקביל אשתקד.
בגרמניה מיתון: התוצר ברבע הראשון היה נמוך ב־0.3% לעומת הרבע המקביל אשתקד. בבריטניה נרשמה עלייה של 0.1% בלבד, צרפת ונורווגיה עם עלייה של 0.2% בלבד, ארה"ב ודרום קוריאה עם עלייה של 0.3% בלבד, איטליה ושוודיה מציגות עלייה של 0.6% וקנדה עם עלייה בתוצר כמו בישראל של 0.8%, נזכיר - ברבע הראשון של השנה לעומת הרבע המקביל אשתקד.
מה שדחף את התוצר בישראל ברבע הראשון של השנה היה זינוק של 3.8% בתוצר העסקי. מעבר לכך היה הזינוק בתוצר עקב העלייה בשיעור שנתי של 7.3% בהשקעות במשק, למעט אוניות ומטוסים, השקעות שיניבו בהמשך עוד מקומות עבודה. מנגד ההשקעות בבנייה למגורים היו בקיפאון ברבע הראשון של השנה, 28.5 מיליארד שקל, לאחר 28.7 מיליארד שקל ברבע האחרון של 2022, ולעומת 26.3 מיליארד שקל ברבע המקביל ב־2022.
בבנייה שלא למגורים נרשמה ירידה בהשקעות ברבע הראשון של השנה ל־21.2 מיליארד שקל, לאחר 26.6 מיליארד שקל ברבע האחרון של 2022 ולעומת 18.8 מיליארד שקל ברבע המקביל אשתקד. ההשקעות במכונות ובציוד היו ברבע הראשון של השנה 13.7 מיליארד שקל, לאחר 14.2 מיליארד שקל ברבע האחרון של 2022, ולעומת 13.4 מיליארד שקל ברבע הראשון של 2022.
הקטר חזר
כמובן היהלום בכתר של ההשקעות היה בתחום שמחזיק המשק הישראלי היטב, טכנולוגיית המידע. ההשקעות בענפי טכנולוגיית המידע היו ברבע הראשון של השנה 3.85 מיליארד שקל, לאחר 3.7 מיליארד שקל ברבע האחרון של 2022, ולעומת 3.9 מיליארד שקל ברבע המקביל בשנת 2022.
גם בשטח ישנן בשורות, כמו למשל ההכרזה של ממשלת ישראל כי אינטל תשקיע בישראל 25 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בישראל, למעשה מדובר בתוספת של 15 מיליארד דולר מעבר להכרזה הקודמת משנת 2018 של 10 מיליארד דולר, שבפועל בוטלה בגלל קשייה של אינטל והמשבר העולמי. בכל מקרה זהו סכום מכובד שייפרס לאורך שנים.
ממשלת ישראל תשקיע מכספה 12.8% מסכום ההשקעה בכדי לרתק את אינטל לישראל. ההכרזה של אינטל באה אחרי הכרזה של אנבידיה, מעצבת שבבי הזיכרונות המתקדמת ביותר בעולם לתעשיית הבינה המלאכותית, כי היא תקים בישראל את אחד המחשבים החזקים ביותר בעולם המכוון לפלטפורמת הבינה המלאכותית שהחברה בין ראשי החץ שלה. החברה תגייס 1,000 עובדים בישראל מעבר ל־3,000 שיש לה כרגע מרכישת החברה הישראלית מלאנוקס.
לצד התפתחויות אלה נציין כי נתוני הרבע הראשון של השנה מצביעים על חולשה בהשקעות הישירות בישראל. ברבע הראשון של השנה היה היקף ההשקעות הישירות 4.5 מיליארד דולר, לאחר 9.4 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2022, ולעומת 3.7 מיליארד דולר ברבע המקביל אשתקד. בהחלט אפשר לומר כי ההפגנות נגד ממשלת ישראל מאז תחילת השנה ריפו ידם של חלק מהמשקיעים.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שהיצוא של סחורות ושירותים עלה ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי של 3.1% בעוד היבוא של סחורות ושירותים ירד בשיעור של 6.1%. מנתוני מאזן התשלומים לרבע הראשון של השנה עולה כי יצוא שירותים עסקיים, מרכיב חשוב בעוצמתו של יצוא השירותים של ישראל, היה ברבע הראשון של השנה 16.8 מיליארד דולר, לאחר 18 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2022. מזה יצוא ענפי ההייטק 12.1 מיליארד דולר, לאחר 13.1 מיליארד דולר. יצוא תכנות מחשבים היה 7.7 מיליארד דולר לאחר 8.4 מיליארד דולר. יצוא מחקר ופיתוח היה 2.1 מיליארד דולר, לאחר 2.2 מיליארד דולר.
התחזקות השקל
נכון שיש תנודות בשערי החליפין של השקל מול סל המטבעות, או בשפת העם מול הדולר והיורו. לאחרונה השקל התחזק מול מטבעות העולם תוך כדי תנודות וסטיות, ככל שהדיווחים על הסכמות ומחלוקות בין הממשלה לאופוזיציה והמפגינים נטמעים בשוק ההון. אבל שימו לב, הסיבות העיקרית לחוזקו של השקל הן בסיסיות, ועליהן מסתכלים ומנתחים בתי השקעות, סוחרים ובנקים בעולם.
לחידוש התחזקותו של השקל מול סל המטבעות של ישראל, כולל הדולר והיורו, הייתה סיבה עיקרית אחת והיא העודף בחשבון השוטף של ישראל, בשנה שהסתיימה במרץ - שעלה ל־19.5 מיליארד דולר לעומת 19.4 מיליארד דולר בשנה קודם לכן. מעטות המדינות בעולם עם עודף בחשבון השוטף כמו בישראל, עודף המגיע ל־4.5% מהתוצר, בין הגבוהים והמתמשכים לאורך שנים בעולם. זהו בסיס ההסתכלות הבינלאומי העיקרי שעליו מסתכלים אנליסטים בבואם לבחון חוזקו של מטבע זה או אחר.
בחשבון הסחורות, ברבע הראשון של השנה היה גירעון של 5.9 מיליארד דולר, כמו ברבע האחרון של 2022, בחשבון השירותים יש עודף של 9.6 מיליארד דולר, גם פה כמו ברבע הקודם. כבר שנים ישראל עוברת למימון הגירעון בחשבון הסחורות באמצעות יצוא שירותים ונשארת עם עודף בחשבון. חוזקו של השקל יקבל תמיכה בשנה הקרובה משני גורמים נוספים: הריבית שהמשק הישראלי מקבל מחו"ל, שעלתה בשיעור ניכר בגלל עלייה בריביות בעולם ועלייה בתשואות אג"ח בעולם.
ישראל מלווה לעולם (נטו) 202 מיליארד דולר. ככל שהריביות בעולם יישארו גבוהות, התמורה למשק הישראלי תהיה גבוהה לאורך תקופה ארוכה יותר. מקור נוסף הוא היצוא הביטחוני הגואה בשל התחמשות מדינות העולם במערכות נשק ישראליות.
מקור נוסף הוא המשך העלייה בתנועת התיירות לישראל, שאומנם לא שבה להיות כפי שהייתה לפני הקורונה, אבל כמעט התאוששה לחלוטין. התוצאה מכל האמור תהיה המשך צמיחה נאה של המשק הישראלי שהוא כרגע בין החזקים בעולם, מה שאולי יאפשר להישאר ברמות אבטלה נמוכות. הסכנה העיקרית למשק הישראלי היא קצב הצמיחה הנחלש של מדינות הסחר של ישראל, מה שעלול לגרור לירידה בפעילות המשקית של ישראל.
אם כך יהיה, הממשלה תהייה חייבת לשנות את סדר התקציבים ולערוך בו שינויים לשנת 2024, אף שאושר בכנסת, צעדים בכיוון של העלאת היקף ההשקעות במשק. כרגע האוצר צופה עלייה בהשקעות בשנת 2024 של 4.1%, לאחר 4.4%. כלומר, אולי לא מספיק להבטחת הצמיחה בישראל במקרה של האטה עולמית.