בשבוע שעבר נפצעו קצין צה”ל ושלושה חיילים בעת שעסקו באבטחת 1,500 מאמינים דתיים שהגיעו ב־30 אוטובוסים להתפלל בקבר יוסף שליד שכם. זה זמן שקבר יוסף מהווה מוקד לתקריות, עימותים ונפגעים מקרב לוחמי צה”ל ומקרב אלה שמגיעים לפקוד את הקבר. אלא שאף אחד לא יכול לומר בוודאות שאכן מדובר בקברו של יוסף, שעל פי המקורות נפטר במצרים והובא לקבורה בארץ הקודש כשיהושע כבש את הארץ.
פיצוץ המטען בקבר יוסף: "הגברת הכניסות מהווה מסר חשוב מול ארגוני הטרור"
קצין ו-3 לוחמי צה"ל נפצעו בינוני וקל מפיצוץ מטען בשכם
מעבר לספק הגדול הזה, תופעת ההשתטחות והתפילות על קברי צדיקים כפי שמתקיימת בקבר יוסף, היא מנהג פגאני שלא שייך למסורת היהודית, אלא אומץ על ידי יהודים בתקופת “תור הזהב” בספרד שבעצם חיקו את המוסלמים. מנהג פרימיטיבי שאומץ על ידי רבנים ששייכו לו סגולות שקריות, אף שתורת ישראל אוסרת על התופעה הזאת בתכלית האיסור ומגדירה אותה כטומאה אסורה, כפי שזה נאמר בספר במדבר: “וכל אשר יגע על פני השדה בחלל, חרב, או בעצם אדם, או בקבר יטמא שבעת ימים”. בתלמוד הירושלמי, במסכת שקלים, נאמר על ידי רבן שמעון בן גמליאל: “אין עושים נפשות לצדיקים, דבריהם הם זכרונם”, דהיינו כל הטקסים על קברי צדיקים פסולים, אסורים ומיותרים. גם הרמב”ם התייחס לתופעה הפגאנית הזאת, ובין השאר נכתב בספרו “משנה תורה”: “הצדיקים, אין בונים להם נפש על קבריהם, דבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברים”.
לאורך ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל היו אנשי דת והלכה רבים שהתנגדו לעלייה לקברים של צדיקים ולפולחנים הפגאנים הנערכים על הקברים, ואף דאגו להזהיר שעל פי ההלכה קברים, גם של צדיקים, מטמאים, ועל כן חל איסור מוחלט לפקוד אותם. חשוב לציין שאת הקדושה בתופעה המוזרה הזאת מייחסים לה בעיקר אלה שמתפרנסים ממנה והפכו אותה לתעשיית כספים משגשגת. אחרי הכל מאחורי כל הטקסים האלה ישנה לוגיסטיקה שמפעילה אוטובוסים, מכירת קמעות, תעשיית תרומות, וכו’.
כאן ראוי לציין צדיק אחד בסדום הפגאנית שהתנגד ובז לתופעה הזאת - הרב שלמה זלמן אוירבך זצ”ל, מחשובי פוסקי ההלכה במאה ה־20 שנפטר ב־1995. בזמנו, כשאחד מתלמידיו הגיע אליו לבקש רשות לנסוע לצפון לאזור צפת לפקוד ולהתפלל על קברי צדיקים, השיב לו הרב אוירבך: “בשביל זה אתה רוצה לנסוע לצפון, עד לצפת? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים, אני הולך להר הרצל לחלקה הצבאית ופוקד את קברי החיילים שנפלו על קידוש השם”.
לעצם העניין, לא יעלה על הדעת שבימים טרופים אלה, כשצה”ל מתמודד עם כל כך הרבה אירועי טרור ביהודה ושומרון, כשאין כמעט יום ללא פיגוע, כשהמתיחות הביטחונית בשיאה, 1,500 מאמינים שחשקה נפשם לפקוד את קבר יוסף באחד האזורים הרגישים והבעייתיים ביותר בשומרון יגיעו למפגן פגאני מנותק מכל מציאות עכשווית. צריך הרבה חוצפה ועזות מצח לאלץ את צה”ל לאבטח אותם בנסיבות שצוינו כאן, ומה שמקומם ומרגיז שאותם זה לא מעניין. הם בשלהם, כביכול בשליחות שמיים.
מתברר שאין גבול לחוצפה של אלה שחלקם לא רק שאינם משרתים בצה”ל ואינם נושאים בנטל, גם הבעיות הקשות של המדינה וצה”ל לא מעניינות אותם. אילו הייתה כאן ממשלה נורמלית ועניינית, היא הייתה מונעת באופן ברור ומוחלט הגעה לקבר יוסף שהיה נסגר לאלתר עד יעבור זעם.