גם כאשר פרטי מתווה העסקה להשבתם הביתה של 53 ילדים ונשים חטופים מידי חמאס ברצועת עזה נראים סגורים ומסוכמים, ניסיון העבר מהפסקות אש קודמות בעזה הוכיח פעם אחר פעם כי אלוהים מצוי בפרטים הקטנים: קודם כל, גם כאשר נראה כי הפערים בנושאים העקרוניים למסגרת ההסכם, עד למימושם אנו צפויים לפחות לשלוש יממות מורטות עצבים.
ישראל נענתה: התנאי שדרש סינוואר מצה"ל במסגרת עסקת החטופים
טרור פסיכולוגי: הג'יהאד האסלאמי טוען למוות של אחת החטופות בשבי
מדובר בזהות ומספר המשוחררים בצד שלנו, לעומת המפתח שנקבע 1-3 למשוחררים, הכפלה של מספר משאיות האספקה שנכנסות לרצועה, תוספת כמות דלק משמעותית, ויותר מכל - ארבעה ימי הפוגה שיקבל חמאס מישראל, עם אפשרות להארכה אם ישחרר עוד עצורים. אלה הלבנות המרכזיות של העסקה.
אולם כאמור, ההערכות מדברות על שלוש יממות לפחות, שבהן גם עשויים לעלות פערים טכניים, שייתכן שאף יגרמו לדחייה נוספת. אלה ימים שצפויים גם כך להיות מורטי עצבים עבור משפחות החטופים עד מימוש ההסכם בשטח, כולל משחקים פסיכולוגיים של חמאס ותרגום שונה בין הצדדים למשמעות הפוגת האש בשטח.
על פי הערכות שונות במערכת הביטחון, מימוש בפועל של הפסקת האש למשך ארבעה ימים וביצוע השלב הראשון על העסקה אפשריים רק מחר או מחרתיים. עם זאת, כאמור, ניסיון העבר מלחימה מול חמאס ברצועת עזה מלמד כי בין אם לוחמה פסיכולוגית מצד בכירי חמאס, קשיים ופערים בתרגום בשטח של מתווה הפוגת האש, או אירועים גדולים שעשויים להתפתח בימי הלחימה הקרובים שצפויים להיות עצימים - כל אלה עוד עשויים לעכב את לוחות הזמנים.
כך או כך, ביממה הקרובה עד למימוש עסקה בפועל צפויים להיות מתוחים מאוד, כאשר בצה״ל ישאפו לנצל את הימים הללו להעמקת הפעילות המבצעית והלחץ הצבאי על חמאס. זאת, תוך מתן דגש על השלמת פעולות מבצעיות בבתי החולים ברצועה, בדגש על שיפא בעזה, הריסת מנהרות מרכזיות, אתרים לייצור אמל״ח, מחסני נשק ואתרי חמאס מרכזיים נוספים באזורים שבהם צה״ל כבר השיג שליטה מבצעית.
כפי שראינו גם בימים האחרונים, עדיין מתנהלים באזורים אלה קרבות מול חוליות מחבלים בודדות המחפשות נקודות תורפה בכוחות הצבא הגדולים שפועלים בשטח, ולגבות מחיר בירי צלפים, במלכוד בתים, בהטמנת מטעני חבלה באזורים שבהם פועלים הכוחות, ביציאה מפירי מנהרות, בירי נ״ט לעבר הכוחות והכלים המשוריינים או בירי נק״ל וניסיון לברוח חזרה ולהסתתר. ברוב המקרים ההיתקלויות הללו מסתיימות בהרג חוליית המחבלים, אך הן גם גובות מחירים בחיי לוחמים גם במקומות שצה״ל למעשה כבש בצפון הרצועה ובעיר עזה עצמה.
עד להפסקת האש סביר להניח כי צה״ל יבקש למקסם את ההישגים שלו באותם אזורים, אך מנגד לעשות זאת בצורה מאובטחת ובטוחה, מבלי לסכן את הכוחות בשל אילוצים של לוחות זמנים. לצד זאת, יש כמובן את המשימה המרכזית להכריע צבאית גם את גדודי חמאס במזרח עזה, פעולה שצה״ל כבר עכשיו נמצא בעיצומה בשכונת זיתון, במחנה הפליטים גב׳ליה, עיר בפני עצמה שהפכה בפועל לשכונת ענק, שהיא חלק בלתי נפרד מהעיר עזה, כמו גם שכונת סג׳עיה, שנחשבת גם היא כמעוז חזק של חמאס - שצפויה גם בו לחימה קשה.
דילמת העיתוי
המשך ההתקפה לעבר השכונות המזרחיות של העיר עזה שנמצאות בחזית הגבול מול ישראל, לצד המשך פעולות הטיהור והשמדת יעדי חמאס בשכונות רבות בעיר עזה, ידרשו מפיקוד הדרום לנהל סדרי עדיפויות, בין היתר בסימון היעדים עד לכניסת הפסקת האש לתקיפה, אם אכן תתממש בלוחות הזמנים של עד סוף השבוע הקרוב.
תיאור המציאות המורכבת של המשך הלחימה, עד למסגרת אפשרית של מגבלת לוחות זמנים, היא זו שמסמנת ככל הנראה את הימים הקרובים כימי לחימה עצימים במיוחד - עם הרבה מאוד אירועים והתפתחויות בשטח. כל זאת, כאמור, כשיש סבירות לא מבוטלת שעד מימוש עסקה בפועל ייתכנו עוד עיכובים במימוש הפעימה הראשונה גם מעבר לסוף השבוע הקרוב.
נחזור למטרות המלחמה, שהן, לצד השבת החטופים הביתה, גם הכרעת חמאס, או כפי שבצה״ל מכנים זאת "פירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ברצועת עזה". בצפון הרצועה צה״ל קרוב מאוד להשלים את מרבית המטרות הצבאיות שהציב לעצמו בדרך להשגת המטרה הגדולה, אבל מרכזי הכובד הצבאיים של חמאס נמצאים כעת בחאן יונס, מחנות הפליטים של מרכז הרצועה וכמובן ברפיח שבדרום. נקודת הזמן הזו, עד למימוש ההסכם, עשויה להעצים עוד יותר את הדילמה המבצעית והאסטרטגית עבור צה״ל וישראל – מה היא נקודת הזמן הנכונה להעתיק את המאמץ המרכזי מצפון הרצועה והעיר עזה - ולהכין את הכוחות למהלכים הבאים.
חשיפות אמל"ח משמעותיות, השמדת מנהרות מוצבי חמאס ואתרי ייצור של אמל״ח הם אתגרים שיכולים להעסיק את צה״ל רק בעיר עזה עצמה עוד שבועות ארוכים. אבל בהסתכלות על התכלית האסטרטגית של יעדי המלחמה, הפנים כבר צריכות להיות דרומה - תוך קבלת החלטות קשה, כמו על אילו משימות מוותרים על מנת שלא להסתבך בקרבות ביצורים מיותרים בשכונות הרוסות לחלוטין שנותרו מהעיר עזה.
לקחים מצוק איתן
אלוהים, אמרנו, נמצא בפרטים הקטנים, ולכן שאלת הפסקת האש עשויה להפוך משמעותית מאוד עבור ביטחון הכוחות, אם בצה״ל יחליטו להשאיר את מרבית הכוחות בצפון הרצועה. מכאן, ניסיון העבר מהפסקות האש במבצע צוק איתן ב־2014 חייב לשמש כתמרור אזהרה מהבהב שאסור שישאיר סימני שאלה פתוחים גם בסוגיות לכאורה טכניות וטקטיות. אלה הנוגעות לפרקטיקה של הפסקת אש עבור הגדודים, היחידות והלוחמים, באופן שהם מגינים על עצמם והאופן שבו הם פועלים בשטח.
בהפסקת האש, שנקבעה ל־72 שעות וקדמה לאירוע הקשה ברפיח ב־1 באוגוסט 2014, טענו אז בצמרת המדינית־ביטחונית בישראל כי הם הבינו מג׳ון קרי, אז מזכיר המדינה האמריקאי, שריכז את מאמצי התיווך להפסקת אש, כי ישראל יכולה להמשיך - במקביל להפוגה - בהשמדת המנהרות ובאיתורן.
בצה״ל היו שפירשו זאת גם באפשרות של המשך סריקות לאיתור מנהרות, גם כאשר הן נמצאות בקו קדמי יותר בעומק הרצועה. פלוגת הסיור החטיבתית בפיקודו של רב־סרן בניה שראל ז״ל המשיכה להתקדם בסריקות אחר מנהרות הטרור של חמאס גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, אך זאת מבלי להפעיל אש מקדימה. את הכוח של הסיירת תקפה חוליית מחבלים שיצאה מפיר מנהרה, ותקפה אותם מטווח קצר מאוד.
שלושה מלוחמי הכוח נפלו בקרב: בניה, סמל ראשון ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין, שגופתו נחטפה לרצועת עזה ועדיין נותרה שם, ושמותו נקבע רק לאחר תקופה ארוכה, לאור הממצאים שנמצאו בשטח. בתחקיר האירוע הקשה, שזכה אז לכינוי ״יום שישי השחור ברפיח״, כתב מי שפקד על חטיבת גבעתי בצוק איתן ובקרב בפאתי רפיח, תא"ל עופר וינטר, בסיכום התחקיר: "כחטיבה הצלחנו לבלבל את הלוחמים ולהכניסם למצב לא סביר״. וינטר התייחס לעובדה כי למרות כניסת הפסקת האש לתוקף, נכנסו כוחות פלוגת הסיור לסריקות במרחב שלא נכבש ובגזרה שלא מאובטחת.
הלקחים מהקרב ברפיח חייבים להילמד גם לאחר יותר מתשע השנים שחלפו. המרוכבות היום בשטח גדולה עוד יותר ממה שהיה במבצע צוק איתן, אז היו הכוחות במרחק של לא הרבה יותר מקילומטר מהגדר.
סוגיות שחייבות להיסגר עד הפרטים הקטנים ביותר, כמו מה המשמעויות של הפסקת האש והפעלת האש מהאוויר, המשך הסריקות, השמדת המנהרות ויעדי חמאס נוספים בשטחים שכבר נכבשו על ידי צה״ל. בתוך כך, ישנן נגזרות שחייבות להילקח בחשבון לביטחון הכוחות, כאשר סביר להניח שהפסקת האש תוביל לסטטיות של הכוחות בלב השכונות של העיר עזה, באופן שגם יכול לסכן אותם.
מתוך הדברים, בכירי הצבא אומרים כי גם לאחר ימי ההפוגה, לצד מחירים מבצעיים מסוימים שנלקחים בחשבון (אך הם בטלים בשישים לטובת השבת חטופים הביתה), לא תהיה לצבא כל בעיה לחזור ולתקוף שוב בעזה, רק שאולי את המומנטום שייבלם לכמה ימים - עדיף יהיה לחדש כבר מדרום לנחל עזה.