האם יש מצב בחייכם שהוא לא רצוי ואין לכם יכולת לשנות אותו (אומנם זו נשמעת שאלה אבסורדית לנוכח המצב, אבל המשהו הזה לא בהכרח חייב להיות קשור למצב)? זה יכול להיות משהו קטן או גדול, אבל המאפיין המרכזי שלו צריך להיות שלילי, יוצר לחץ, ואין יותר מדי מה לעשות לגביו. עכשיו תשאלו את עצמכם - כמה זמן אתם מבזבזים בלחשוב עליו?

בדרך לשחרור חטופים נוספים? "לראש המוסד חופש פעולה מלא מצד רה"מ בעניין"
חמאס מאיים על אירופה: סוכלו פיגועים בגרמניה ובדנמרק

כדי לבחון אם ישנן תכונות אישיות שמייצרות חסינות ועמידות בפני מצבי חיים שליליים, חוקרים הסתכלו על קבוצה באוכלוסייה אשר חווה ללא ספק לחצים קבועים ומשמעותיים בחיי היומיום: הורים לילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך. קבוצת הביקורת במחקר הזה הייתה הורים לילדים ללא בעיות מיוחדות. כמובן שגם הורים לילדים נורמטיביים חווים לחצים, אבל לא באותה מידה.

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

הממצאים היו מדהימים. המחקר הראה שאין קשר בין מידת הלחץ שאנשים חווים בחייהם למידת האושר ושביעות הרצון מהחיים. מבין האמהות לילדים האוטיסטים היו כאלו ששביעות הרצון שלהן מהחיים גבוהה מאוד, הן נראו עמידות בפני הלחצים ולא נתנו להם לחדור לחייהם. לעומת זאת, מבין האמהות לילדים ללא בעיות מיוחדות, היו אמהות שחוו קושי ממושך להתמודד עם לחצים, גם הקלים שבהם.

אז מהו המרכיב הסודי שמייצר חסינות ויכולת התמודדות יעילה עם לחצים?

למעשה שתי שאלות ששאלו החוקרים במחקר הצליחו להסביר את ההבדלים: עד כמה אתם מייחלים לכך שהדברים יהיו שונים? וכמה זמן אתם מבזבזים על המחשבות הללו?

נמצא שמה שמנבא את חוסר שביעות הרצון מהחיים הוא הרצון הכמעט אובססיבי שלנו שהדברים יהיו שונים. הניסיון לשנות מציאות שאינה בת שינוי גורם סבל נוראי. לא המצב המלחיץ עצמו מייצר את הסבל, אלא ההיקשרות לסבל היא שלא מאפשרת לנו להיות נוכחים בחיינו.

הגורם המחסן

קבלה רדיקלית היא קבלה מלאה של המציאות כפי שהיא, גם אם היא קשה. זאת, בניגוד להתעלמות או להכחשה של המציאות, או התקווה שהמצב יהיה שונה. קבלה רדיקלית היא ההבנה שישנם דברים שאינם בשליטתנו. קבלה רדיקלית כרוכה קודם כל בחוסר שיפוטיות. אנחנו נוטים לשפוט כל מצב בחיים כטוב או רע - התחיל חורף, הילד הצטנן, יש הפסקת חשמל, מישהו חתך אותי ברמזור. קורה משהו ואנחנו מיד נשים עליו תגית שתקבע אם המצב טוב או רע לנו. השיפוטיות היא חלק בלתי נפרד מחיינו.

קחו את הדוגמה הבאה: יורד גשם. יש אנשים שיגיבו באופן הבא: ״אני לא מאמין שיורד גשם, זה יהרוס לי את כל השבוע, זה הורס לי את כל התוכניות, זה תמיד קורה לי, אני לא מאמין, למה אני תמיד נדפק?". לעומת זאת יש אנשים שייראו שיורד גשם ויגידו – "כן, יורד גשם, זה מצב נתון, זה לא טוב או רע, פשוט יורד גשם".

אנשים בעלי יכולת קבלה רדיקלית לא שמים תגית על כל סיטואציה כטוב או רע. לפעמים המצב הוא פשוט המציאות, כפי שהיא. ולכן, קבלה רדיקלית היא אחת התודעות הכי משחררות שיש. זו ההכרה בכך שיש היבטים בחיים שאינם בשליטתכם. לרוב בני האדם יש צורך כמעט אובססיבי לנסות לשלוט בכל מצב חיים. הצורך הזה שלנו בשליטה הוא הרבה פעמים מייצר לחץ.

כבני אדם יש לנו קושי מהותי לקבל את זה שיש דברים שאינם בשליטתנו ולכן גם אם זה המצב, אנחנו ממשיכים לחשוב על מה היה קורה אילו המצב היה אחר ונאחזים בצורך לשנות את המצב. רק מה? ככל שאנחנו מבזבזים זמן בניסיון לפתור או לדאוג או לקוות שדברים היו שונים – כך אנו יוצרים מצב של לחץ כרוני. ההבנה שהחיים מלאים בחוסר ודאות מספקת הקלה עצומה. היא משחררת אותנו מהתנגדות לדברים שאי אפשר לשנות. קבלה רדיקלית מבוססת על הרעיון שהכאב והסבל יהיו בכל מקרה, אבל השאלה היא אם אנחנו ניתפס אליהם או נחליט לשחרר אותם.

הקיר לא יזוז

לרצות שדברים יהיו שונים זה סבל, כי במקום להיות נוכחים בחיינו, אנחנו עסוקים בלחשוב איך לשנות את המצב, והמחשבות האלו גורמות לחוסר סיפוק מהחיים. תחשבו על המצב הלא רצוי כמשיכה של חבל שקשור לקיר לבנים. אתם מושכים את החבל כי אתם דואגים, כי אכפת לכם, כי אתם רוצים שדברים יהיו טובים יותר עבורכם או עבור אנשים שחשובים לכם. כל יום מחדש אתם מושכים את החבל, אבל קיר הלבנים לא זז.

בסוף הרי מדובר בקיר לבנים. הדבר היחיד שקורה הוא שאתם משפשפים את הידיים והן נסדקות וחבולות יותר ויותר עם כל יום שעובר. ומה יקרה אם תחליטו לעזוב את החבל? הקיר עדיין יהיה שם, כי הוא קיר לבנים, הוא לא יזוז, אבל הידיים שלכם תהיינה חופשיות לשלוט בדברים שכן ניתנים לשליטה.

כשאנחנו מנסים להשיג תחושת שליטה על כאב, או להילחם בסיטואציות או ברגשות שאין בידינו לשנות, המאמץ יוביל להעצמה של סבל. במצבים רבים אין שום דבר יעיל לעשות. אנחנו פשוט יורים לכל הכיוונים, אנחנו בטוחים ש"מוכרחים לעשות משהו", כל דבר, העיקר לפתור את המצב, או לפחות להפחית את הכאב הנפשי והסערה הפנימית.

כדי להשתחרר מהמחשבות האלו נדרש אומץ פנימי עצום, שהשלב הראשון שלו הוא לנסות לסמן את אותם מצבים שאי אפשר לשנות. ההכרה שזה לא יכול ללכת לשום מקום – היא עוצמתית ומאפשרת שחרור וחופש מהחלל הענק שנפער בראש ובגוף, וזה משהו שדורש תרגול. זה מאפשר שליטה במצבים הלא רצויים וברווחה הנפשית שלנו. יש אמירות שניתן לומר שעוזרות במצבים האלה. העברת הקשב מהניסיון לפתור דברים לתודעה שזה המצב עכשיו, זו המציאות, ולהזכיר לעצמנו שיש בזה חופש יאפשרו לחיות טוב יותר עם המצב.

לבסוף, חשוב להבין שקבלה רדיקלית אינה רפיון ידיים או כניעה, והיא גם לא הסכמה עם כל מצב לא רצוי בחיים. היא רק מתייחסת לרגע המשבר הנוכחי. היא אינה מרמזת על פסיביות או השלמה, אלא יוצרת מרחב לאנשים להיות פתוחים לשינוי ולכן מפנה את ה"מיינד" שלנו למצוא פתרונות או התמודדות יעילה יותר. אלה שמאמצים קבלה רדיקלית לרוב פתוחים יותר לפתרון בעיות, כיוון שברגע שקיבלנו את המציאות, ניתן לגשת לאתגרים בחשיבה צלולה יותר.

אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,
אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.
(תפילת השלווה)

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה
[email protected]