הימים האחרונים היו עמוסי חדשות, גם בזירת הלוחמה וגם בזירה הפנימית. פסיקת בית המשפט העליון וביטול תיקון עילת הסבירות עמדו בראש, ורבים – במיוחד אלו שלחמו בניסיונות לרפורמה המשפטית – רואים בפסיקה ניצחון חשוב לעמדתם, וחיזוק לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
זה החיסול המשמעותי ביותר עקב טבח ה-7 באוקטובר, אך החטופים נדחקו לאחור | יעקב פרי
בין בנט לשב"כ: ההדלפות של הביטחוניסטים לשעבר עושות נזק
שר המשפטים יריב לוין עדיין ממאן לקבל את הפסיקה, והצהיר כי לא ירפה מניסיונותיו להמשיך ברפורמה המשפטית שלו. נראה כי הוא ייתקל בהתנגדות עזה וקשה יותר, כזאת שתתבסס על פסיקת בית המשפט העליון, בצירוף הקולות בציבור שגורסים כי אין אנו נמצאים בתקופה שמאפשרת המשך הקרע והפילוג בינינו.
קבינט המלחמה קיים השבוע דיון ראשון בתוכניות "היום שאחרי", כשבהמשך הדיון בנושא יתלהט גם בכנסת. אין מדינה ריבונית בעולם הערבי, ואין מדינה בעולם המוסלמי, שמוכנות לקבל אחריות או הסדר דומה לגורל הרצועה. יצוין כי ערביי הרצועה, רובם פליטים, שנואים ומאוד לא רצויים על ידי אחיהם המוסלמים. יש רצון בין מדינות ערב לקדם תוכנית כוללת, דוגמת תוכנית שתי המדינות.
אלא שתוכנית שתי המדינות אינה מקובלת על ממשלת ישראל הנוכחית ואין כל סיכוי לאמצה. אני סבור כי אם ישראל הייתה נרתמת לתוכנית כוללת, זה יכול היה להיות תחילת פתרון לעניין הפלסטיני. אלא שאין זה פתרון ריאלי, והוא יידחה למצב שבו תשתנה טוטאלית המפה הפוליטית בישראל.
גם התוכנית שפורסמה, שמציעה להטיל על ראשי החמולות ברצועה מעין ממשל אזרחי עצמאי, לא נראית ישימה ותהא קשה מאוד ליישום. מצב מערכות היחסים ברצועה לא יאפשר הטלת מרות של ראש חמולה אחד על רעהו, מה גם ששארית תומכי פת"ח יתקשו לשתף פעולה. זאת במיוחד כאשר רבים מראשי החמולות שיתפו פעולה עם ארגון חמאס, אם מרצון ואם מאונס.
צריך לומר בראייה היסטורית כי כמעט אף פעם לא צלחו ניסיונות ממשל עצמי. החברה הפלסטינית אינה מסוגלת לנהל את עצמה, והיא עדיין זקוקה להנהגה חיצונית מוסכמת. לכל התסבוכת הזאת יש להוסיף את העובדה שישראל מבקשת מעורבות חופשית בנושאי ביטחון, ומי שישלוט ברצועה צריך להסכים לכך. רוב המועמדים לשליטה יתקשו לחיות עם מעורבות כזאת.
אחרי בחינה מעמיקה של כלל האפשרויות לפתרון העתידי ברצועה, נראה כי צה"ל ישהה בעזה זמן לא קצר. שהייה ארוכה תכביד על משרתי המילואים, תיתן את אותותיה בכלכלה ותרחיב את הקרע החברתי, שעמו נכנסנו למערכה.
גרסתי גם בעבר, ואני סבור ביתר שאת היום, כי רק חיזוק הרש"פ ושילובה בשליטה פאן־ערבית או בינלאומית יהוו פתרון לרצועת עזה ויוכלו לשמור על מערכת יחסים נכונה עם ישראל.
הכותב הוא ראש שב"כ לשעבר
[email protected]