בשבוע שעבר נתקלו כוחות צה"ל בשכונת זייתון במזרח העיר עזה במפקד פלוגה של חמאס שיצא עם שלושה מאנשיו ממנהרה ונכנע. כולם נראו תשושים. בתחקור הראשוני שנעשה לו נאמר לאיש החמאס שמפקד הגדוד שלו חוסל כבר לפני שבועות. "מה?", הוא נדהם לשמוע. "למה לא אמרתם? אם רק הייתם כורזים לנו את זה לפני שבוע, הייתם חוסכים לנו שבוע של סבל במנהרה. נשארנו למטה רק מהפחד ממנו".
בזבוז זמן וכוח? "לא רואה איך מבצע ברפיח יביא למיטוט חמאס"
צה"ל פוגש מחזות כאלה בכל רחבי הרצועה. מחבלים מותשים שיוצאים ממנהרות ונכנעים. הם מספרים שנגמר להם האוויר ונגמרו גם המים ושכבר שבועות לא שמעו מהמפקדים שלהם. ככה נראית קריסה של ארגון צבאי.
מ־24 הגדודים של חמאס נותרו רק 6 גדודים שמתפקדים, וגם חמאס יודע שצה"ל נמצא במרחק החלטה מלפרק גם אותם. בצר להם, מנסים המפקדים שנותרו ליצור מראית עין של שליטה בשטח, במיצגים מצולמים כמו הצעדתם של "חשודים בביזה" או הצבת "שוטרים" שיאכפו סדר.
אבל המאבק על המזון ועל הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה חושפים את המצב האמיתי: אם בחודשיים הראשונים למלחמה חמאס שלט וניהל את חלוקת הסיוע, בחודש השלישי הוא נאלץ כבר להילחם ולהפעיל כוח מול ההמון הרעב שביקש להגיע אל המזון, ובשבועות האחרונים נראים אנשי חמאס מסתערים יחד עם ההמון על המשאיות בתקווה לחטוף פיסה מהסיוע.
לצה"ל יש היום שליטה מבצעית בכל צפון הרצועה, ואת זה הוא עושה רק עם שתי חטיבות. זו לא שליטה מוחלטת: איפשהו מתחת לקרקע נמצא עדיין מפקד חטיבת עזה של חמאס, עז א־דין חדאד, וייתכן שנמצאים עדיין חטופים ישראלים חיים. איש לא יכול להבטיח שנגיע אליהם, אבל לצה"ל יש חופש פעולה להגיע במהירות לכל נקודה במרחב הזה ולפעול מול כל ניסיון להצמיח מחדש יכולות חמאס.
בדרום הרצועה, צה"ל קרוב להשיג שליטה בכל מה שמעל הקרקע בחאן יונס ובעיירות שממזרח לה. חמאס שולט עדיין במחנה הפליטים נוסייראת, בעיירה דיר אל בלאח, ובעיר רפיח, אבל גם חמאס יודע שבמרחק של החלטה ישראלית הוא יאבד גם את המרחבים האלה.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב