צפיתי בכתבה של יונתן ריגר על חיילי 9900, יחידה מובחרת של אגף המודיעין, המורכבת מחיילים על הרצף האוטיסטי בעלי תפקוד גבוה, שבזכות כישוריהם המיוחדים עוסקים בין היתר בניתוח תצלומי אוויר. אוטיסטים רואים וחווים את העולם בצורה אחרת. לא טובה יותר, לא רעה יותר, פשוט אחרת, וזה הוכח לעתים כמציל חיים.
כיום ילדים רבים מאובחנים על הרצף האוטיסטי. נשאלת השאלה, מה זה אומר? עד כמה זה מגביל וכמה אנשים חיים את חייהם, מביאים ילדים לעולם, עובדים, מתפקדים ומתמודדים ולא מודעים בכלל לעובדה שאם היו עוברים אבחון לפי הקריטריונים הנוכחיים היו נחשבים אוטיסטים בתפקוד גבוה.
לא כל אדם “מוזר" או סוליסט נחשב לאוטיסט. הרצף האוטיסטי נע בין הפרעות בתקשורת בין־אישית לבין חוסר תקשורת בכלל. אוטיזם ברמה חמורה הוא הפרעה מוחית התפתחותית. בגיל צעיר, לאחר שהמוח התחיל לגדול ולהתפתח, חלה נסיגה בנפח המוח, במספר התאים ובעובי השכבות. ההתפתחות הקוגניטיבית נסוגה, הפעילות המוחית מסונכרנת פחות, והקשר שבין האונה החושבת לאונה המרגישה (האינטואיטיבית) לקוי בהשוואה לזה שאצל אנשים שאינם על הרצף. כך, לעתים למרות היכולת הקוגניטיבית הגבוהה, יכולים הכישורים החברתיים להיות בעייתיים.
אנחנו יודעים שישנו מרכיב גנטי, אבל לא נמצא גן אחד המסביר את התופעה, ומדובר, כנראה, בשילוב של גנים, דבר המסביר את השונות בדרגות החומרה. האבחון נעשה בעזרת הערכה של מרכיבים שונים, התנהגות חברתית, הבנת קודים חברתיים ויצירת קשר, תקשורת בין־אישית, התנהגויות החוזרות על עצמן בכפייתיות, עד כמה תחומי העניין מוגבלים, חוסר בהבעת רגשות, חוסר יכולת ליצור ולשמר חברויות ועוד. בספקטרום נרחב כזה, אנשים רבים בתפקוד גבוה מסוגלים לחיות חיים עצמאיים, להגיע לתארים גבוהים ואפילו לעמדות גבוהות.
יחידה 9900 היא דוגמה נהדרת לכך שלא צריך לשפוט. צריך להכיל ולקבל את השונה, גם אם הוא לא מוכן להצטרף אליך לכוס בירה אחרי העבודה. חיים רבים ניצלו בזכות אותם חיילים. ההבחנות הדקות שלהם והכישורים המיוחדים שיש לאלה מהם הנקראים סאוואנטים הם כישורים עילאיים. אנשים אלה הם גאונים בתחומם, כל אחד בתחומו. זה עשוי להיות הבחנות בדקויות בצילומים, ידע מתמטי, מאגר בלתי נדלה של אינפורמציה בתחום הספרות, האומנות, המחשבים או בכל תחום אחר.
כל הכבוד לצה״ל, למוסד ולשב״כ, שהשכילו לקבל אנשים אלה לשורותיהם, לנצל את כישוריהם ובכך להבטיח את עתידם גם לאחר השירות.